בעיצומו של המשבר החמור בין מדינת ישראל לקהילה היהודית הגדולה בארצות הברית, הפציעה בימים האחרונים תקווה להיווצרות מצב חדש שיאפשר את שיקום היחסים בין השתיים. מדובר לא רק בסיכוי לשינוי יסודי ביחסים, אלא גם בפוטנציאל לשינוי משמעותי במעמדם ובאופן תפקודם של המוסדות הציוניים בארצות הברית ובשאר העולם. הכוונה היא כמובן להצבעה על יו"ר הסוכנות היהודית החדש, שתיערך בפברואר הקרוב בכינוס חבר הנאמנים בירושלים, ובה ייבחר ממלא מקום לנתן שרנסקי.
בלי לפגוע בכבודו, פרישתו של שרנסקי מתפקידו כראש הסוכנות יוצרת כאמור הזדמנות פז. אבל מי שיקבע סופית את זהות יורשו של שרנסקי יהיה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהמינויים שלו עד כה לכהונות רמות ומייצגות הנוגעות לתחום הקשרים עם יהודים בתפוצות התגלו כשגויות; כך למשל, גם סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, שהטיחה לאחרונה עלבון צורב ביהודי אמריקה, וגם שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, שעומד בימים אלו במרכז בדיקה משטרתית בעקבות התחקיר שבו נטען כי פעל לכאורה למנות עשרות פעילי ליכוד למשרות שמומנו מכספי ציבור בתמורה לתמיכה פוליטית – שניהם מינויים של ראש הממשלה.
"יו"ר הסוכנות החדש צריך להיות מישהו שנהנה גם מאמינות של ראש הממשלה וגם מאמינות של יהודי אמריקה. אני לא בטוח שיש היום מישהו ששייך לקטגוריה הזו", אמר בשיחה עמו הרב אריק יופה, מי שכיהן שנים רבות כנשיא התנועה הרפורמית. "נתניהו כל כך חשדן ולא בטוח בעצמו בגין החקירות נגדו, שלא נראה שהוא מוכן לגלות אמינות כלפי מישהו".
נראה כי לאחרונה מחלחלת ההבנה בישראל להיקף התהום ביחסים בין ישראל לקהילה היהודית בארצות הברית. הנתק הכמעט מוחלט בין הרוב הגדול בקהילה לבין מדינת ישראל כבר נצרב כפצע פתוח בקרב רבים הנמנים עם הממסד היהודי, כולל אישים המזוהים עם מחנה הימין. רבנים מהזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים, שנפגעו מהקפאת מתווה הכותל ומחוק הגיור, מגדירים כבר מזמן את המציאות הזו כ"קטסטרופלית ומייאשת".
מאמר על המשבר ביחסים פרסמה לאחרונה שירה רודרמן, המנהלת זה שנים את קרן משפחת רודרמן העוסקת בחיזוק הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות. "אם לא נתעורר ונעשה משהו, נפסיד הכל", הזהירה. אך מה שעדיין לא עורר תשומת לב ראויה, לא במדינת ישראל ולא בצמרת הקהילה היהודית, זה המועד המתקרב של הבחירות לכהונת יו"ר הסוכנות היהודית. לתוצאות הבחירות האלה יהיו הפעם השלכות שקשה להגזים בחשיבותן לעתיד הקשרים בין ישראל לקהילה.
מי שייבחר ליו"ר החדש של הסוכנות יוכל להשתמש בתפקיד כמנוף לקידום יוזמות ושיקום מעמדה של הסוכנות היהודית כגוף איכותי, פעיל ומשפיע בתחומים המהווים מפגש בין ישראל ליהדות ארצות הברית. הוא גם יוכל אולי לעודד שינוי מהפכני ביחסים הללו.
לרכך את הזעם
הסוכנות היהודית, שנוסדה ב־1929 תחת השם הרשמי "הסוכנות היהודית לארץ ישראל", ועברה ארגון מקיף מחדש ב־1971, חווה שפל מתמשך במעמדה. כתוצאה מכך, היא נושלה כמעט לחלוטין ממעמדה כגורם נוכח ומשפיע הן בישראל והן בתפוצות. שרנסקי, שהתחיל את שנתו התשיעית בתפקיד יו"ר הסוכנות, היה יקירו של נתניהו, ובעת היבחרו לתפקיד נהנה ממעמד של דמות יהודית מלכדת. אבל בשנים האחרונות, תחת הנהגת שרנסקי, חלו שינויים רבים בתחומים שהיו בעבר נחלתה הבלעדית של הסוכנות היהודית. כך למשל, תחום העלייה למדינת ישראל, שהיה שנים רבות העיסוק המרכזי של הסוכנות היהודית, ננטש על ידה. שרנסקי היה זה שלפני שנים אחדות הצהיר כי יעד העלייה אינו המרכזי והחשוב בפעילות הסוכנות. שרנסקי קבע שחשוב יותר שהסוכנות תפעל להידוק והקשרים בין ישראל ליהודי התפוצות. התוצאה היא שבשנים האחרונות העלייה לישראל הופרטה, והפעילות לעידוד עלייה וקליטת עולים נעשית בעיקרה על ידי הארגון "נפש בנפש". גם בתחומים אחרים נוגסים ארגונים יהודיים בנוכחותה של הסוכנות.
בכיר בקהילה היהודית בניו יורק ציין כי "פרויקט 'תגלית' גזל מהסוכנות את הבעלות על החוויה של הזדהות עם ישראל, במיוחד בקרב הדור הצעיר בקהילה. אני מאוד מכבד את שרנסקי, אבל הוא היה צריך לפרוש מכהונתו כבר מזמן".
אלא שראש הממשלה היה מעוניין בהמשך כהונתו של שרנסקי בראשות הסוכנות מעבר לשתי הקדנציות שבהן הוא בתפקיד. שרנסקי קיבל שנה תשיעית נוספת בראשות הסוכנות, כי ראש הממשלה וגורמים בממשלה תלו בו תקוות שהוא יוכל לרכך את הזעם בקרב שני הזרמים הבולטים ביהדות אמריקה בגין הקפאת מתווה הכותל. אבל שרנסקי לא הצליח. עוד קדנציה לשרנסקי הייתה פוטרת את ראש הממשלה מלהתמודד עם שאלת המחליף. אבל לדברי מקורבים ליו"ר, שרנסקי מתלונן שתקופת כהונתו בתפקיד היא "הכלא הארוך ביותר שלו", ולדבריהם, הוא משתוקק לפרוש.
לפי הנוהל המקובל, אין מועמדים רשמיים לכהונת יו"ר הסוכנות. שמות של מי שנחשבים מועמדים לתפקיד נידונים בשיחות בין ראש הממשלה למנהיגים יהודים בארצות הברית ולבכירים בראשות קהילות יהודיות מרכזיות. לפי דיווח ב"ג'רוזלם פוסט", בשיחות שהתקיימו בין הגורמים המעורבים הועלו שמותיהם של לפחות שישה בכירים ישראלים כמועמדים לרשת את שרנסקי. לפי הדיווח, מנהיגים יהודים אמריקאים העבירו לראש הממשלה נתניהו רשימה שכללה את השמות: השר יובל שטייניץ, ח"כ וראש האופוזיציה יצחק הרצוג, ח"כ נחמן שי, הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק דני דיין, שגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר ומי שכיהן כשגריר ישראל באו"ם רון פרושאור. לדברי גורמים בכירים בקהילה, לא הועברה לנתניהו רשימה כתובה של השמות, והמועמדים המוצעים הוזכרו בשיחות שהתקיימו באחרונה בין ראש הממשלה למנהיגים יהודים.
עם זאת, פניות לאחדים מהם ותגובותיהם לאזכור שמם כמועמדים העלו כי תפקיד יו"ר הסוכנות היהודית איננו מעורר מצדם עניין מיוחד. כך למשל, לפי מקורבים, ח"כ הרצוג מסר שאזכור שמו כמועמד "הוא מחמאה, אבל לא ידוע לי (שמועמדותי הוצגה) ולא כל כך מהר יוציאו אותי מהכנסת". עד כמה הרצוג אינו מעוניין בכהונה ניתן היה להיווכח מתוכן מאמר שפרסם בשבוע שעבר. במאמר הטיח הרצוג בראש הממשלה את האשמה שהוא ויתר על התפוצות. "חטא פילוג העם היהודי הוא אחד מחטאיו הגדולים של נתניהו", טען הרצוג.
הקונסול הכללי בניו יורק דני דיין אמר למקורבים שקרא בתקשורת שהוא מועמד, אבל אף אחד לא דיבר עמו. גם דיין ציין כי הוא אינו עוסק בזה, אבל הודה שזאת מחמאה ששמו מוזכר ברשימת המועמדים. דיין, שמסיים את תקופת כהונתו בניו יורק בקיץ 2019, נהנה מאוד מהתפקיד וזוכה להערכה רבה כמעט מצד כל המחנות והחוגים בקהילה.
לדברי גורמים המעורבים בשיחות בסוגיית יורשו של שרנסקי, השר שטייניץ דווקא מעוניין בתפקיד, אבל לטענתם הוא אינו מתאים. "כשר וכבכיר בליכוד שטייניץ לא גילה עניין מיוחד ביהדות אמריקה ואין לו קשרים לעולם היהודי", אמר בכיר בקהילה היהודית בשיחה עמו. "הוא גם ידוע כמקורב לנתניהו ועושה דברו של ראש הממשלה, לא בדיוק תכונה שתניב היום אהדה כלפיו בהנהגה היהודית". מה שעוד פוגם במועמדותו של שטייניץ הן גם החקירות המתנהלות נגד שניים ממקורביו בפרשת הצוללות. בעקבות הבדיקה המתנהלת בעניינו של השגריר דנון, הדבר האחרון שנתניהו צריך כיום זה עוד מינוי שבסביבתו מתקיימת חקירה.
משקל נגד
מועמדותו של דרמר עוררה תגובה חריפה מצד בכירים בקהילה היהודית. לדבריהם, השגריר בוושינגטון כל כך מזוהה עם מחנה הימין בקהילה וגאה בקשריו ההדוקים עם הרפובליקנים, שמינוי שלו לראשות הסוכנות יתקבל כאסון בעיני רוב יהודי ארצות הברית.
לפרושאור, השגריר לשעבר באו"ם, מוניטין מצוין בקהילה, והוא מוערך גם בקרב גורמים בהנהגה היהודית. משיחות עם בכירים בקהילה היהודית עולה תמיכה במועמדותו של פרושאור, אבל לדבריהם, ראש הממשלה לא מחבב במיוחד את פרושאור וצפוי להסתייג ממועמדותו, אם היא תעלה לפני הבחירות.
לדברי גורמים בקהילה היהודית בניו יורק, גם שמו של השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי הוזכר כמועמד בשיחות בין ראש הממשלה למנהיגים יהודים. אבל לדברי אחד הגורמים, "לצחי הנגבי שאיפות פוליטיות מרחיקות לכת יותר מתפקיד יו"ר הסוכנות".
מועמד שמעורר תגובות אוהדות הוא ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני), וישנה הסכמה כללית לגבי כישוריו של שי כמי שיוכל לטפל במשבר ביחסים ולשקם את האמינות בין הצדדים המעורבים. כחבר כנסת, שי מזוהה יותר מאחרים כמי שפעיל מול הקהילה בארצות הברית. הוא מוביל שתי שדולות בכנסת העוסקות בקשרים עם הקהילה, ומרבה להתבטא למען יהדות אמריקה. הוא אהוד במיוחד בקרב הרפורמים בארצות הברית.
בשיחה עמו הביע נשיא התנועה הרפורמית הרב ריק ג'ייקובס תמיכה גורפת במועמדותו של שי. גם נשיא התנועה לשעבר אריק יופה ואחד הרבנים הרפורמים המובילים בניו יורק הביעו בשיחה עמם תמיכה במועמדות שי. לדבריהם, הוא יוכל לסייע לראש הממשלה לחדש דיאלוג עם שני הזרמים הלא אורתודוקסיים. "שי, כדמות פוליטית מתונה, יתקבל בקהילה כמינוי שהוא משקל נגד למינויים של ראש הממשלה כשגרירים בוושינגטון ובאו"ם הידועים כימנים", אמר רב רפורמי בשיחה עמו.
"הסוכנות היהודית איבדה הרבה מהחשיבות שייחסו לה בעבר", אומר הרב יופה, "אבל היא עדיין הפורום היחיד המייצג את הקשרים עם ישראל וכוללת נציגים כמעט מכל זרוע ביהדות העולמית, ובמיוחד יהדות אמריקה. נציגים רפורמים, קונסרבטיבים ואורתודוקסים יושבים מסביב לשולחן אחד, עם נציגים מהפדרציות. זה לא קורה בשום גוף. לכן למרות היחלשותה, היא יכולה למלא תפקיד חשוב במאמץ לחסל את התהום בין ישראל ליהודי אמריקה".
"הזעם כלפי ישראל בא לידי ביטוי באחרונה במיוחד בעיקר בקרב יהודים, מה שקוראים 'עמך'", סיכם רב רפורמי בניו יורק. "בקרב רוב אלה הנמנים עם ההנהגה, עדיין מורגשת התאפקות בגילויי מורת רוח כלפי ראש הממשלה. אם נתניהו יבחר לבסוף לראשות הסוכנות דמות פרובלמטית, גם ההנהגה תצא נגדו באופן גורף".