בזמן שראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו נמצא בשליחות מדינית בהודו, התקיים הבוקר (שני) דיון שרחוק מאוד מקבלות הפנים הנוצצות להם הוא זוכה בביקורו. בדיון החירום שעסק ב"ריסוק מערך החוץ של ישראל" הדגישו עובדי משרד החוץ בעבר ובהווה את תהליך החלשת משרד החוץ, פיצולו וקיצוץ בתקציביו. "זה לא הכסף, העניין של הכסף הוא לא לסגור נציגויות הוא כדי להשפיל, לרמוס ולדכא את המשרד הזה", אמר מנכ"ל משרד החוץ לשעבר אלון ליאל, שהוסיף: "לא רק את המשרד כאנשים פרטיים, אלא לדכא את העצמאות והיצירתיות שלהם ופשוט להביס אותם".
יו"ר ועד עובדי משרד החוץ, חנן גודר, שגריר בעצמו בדרום סודן חשף בדיון את העובדה שפחות ופחות אנשים מגיעים לעבוד במשרד: "אנחנו לא מצליחים למלא את קורס הצוערים היוקרתי. בקורס שייפתח השנה יהיו 12 צוערים בלבד, למרות שהיו לנו 20 מקומות. אנשים לא מגיעים".
על פי נתוני ועד משרד החוץ מדי שנה מגישים מועמדות כשלושת אלפים מועמדים, בעוד שהשנה ניגשו רק 800, ומתוכם עמדו בתנאים רק 12. גודר ציין גם כי תקציב משרד החוץ מוקפא כבר למעלה מעשור: "אני זוכר שלפני 14 שנה תקציב המדינה עמד על 200 ומשהו מיליארד שקל. היום אנחנו עם תקציב של 400 מיליארד. כל הכבוד לכלכלת ישראל, אבל התקציב שלנו לא השתנה".
גודר הציג בדיון טבלה המראה את מספר הנציגויות שיש לישראל בעולם אל מול מדינות אחרות, ממנה עולה כי לטורקיה יש 223 נציגויות, ואילו לישראל רק 103, אשר מתוכן יקוצצו, כאמור, עוד שבע. הרשות הפלסטינית, שאינה מוגדרת עדיין כמדינה חברה באו"ם, מחזיקה מספר נציגויות זהה לישראל (103), ולאחר הקיצוץ, לישראל יהיו פחות נציגויות מלרשות הפלסטינית.
במהלך הדיון הסכימו הנוכחים כי יש צורך באיוש משרד החוץ על ידי שר חוץ במשרה מלאה. העובדה כי ראש הממשלה הוא גם שר החוץ פוגעת בתפקוד המשרד, מכיוון שאין שר שפועל למען פריחתו של המשרד. בעוד ראש הממשלה נמצא בהודו, סגניתו שרת החוץ ציפי חוטובלי נמצאת בארץ, אך היא לא מצאה לנכון להגיע לדיון שעוסק בעתיד המשרד בו היא מכהנת. מלשכתה נמסר כי היא הוזמנה לדיון, אך לא הגיעה מסיבות "לו"ז ופגישות במשרד החוץ". בדיון לא נכח אף נציג של הקואליציה.
נקודה נוספת שעלתה היא העובדה כי אזרחי ישראל אינם מודעים מספיק לתרומה של משרד החוץ לחייהם, כמו גם לביטחונה של ישראל ברחבי העולם. 'מיתווים', המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית, ערך סקר, בו אחת השאלות הייתה - מהם הנושאים שהישראלים היו רוצים שמשרד החוץ יעסוק בהם. 35% חשבו שהקשרים עם מדינות הרב הוא הנושא החשוב ביותר, בעוד ש-31% סברו כי קידום השלום עם הפלסטינים הוא הנושא החשוב ביותר ו-24% שטענו כי המאבק בדה לגיטימציה נגד ישראל וה-BDS צריך להיות בראש סדר העדיפויות. שלושת הנושאים הללו אינם מוגדרים תחת משרד החוץ, אלא נמצאים באחריות המשרד לעניינים אסטרטגיים, המשרד לענייני מודיעין ומשרד ראש הממשלה.
"תסתכלו על התמונות בהודו", פתח את הדיון יו"ר השדולה למען מערך החוץ בכנסת, ח"כ נחמן שי, שאמר: "עובדים שם אנשים, יש שם דיפלומטים. הם אלה שאחראים לביקור כזה, והם אלה שמנהלים את מערכת היחסים הכלכליים והביטחוניים. זה מצחיק שעדיין צריך להגיד את זה".
לעומת זאת, ח"כ חיים ילין מיש עתיד הדגיש את החשיבות של משרד החוץ לביטחון הלאומי של ישראל: "במקום לקנות עוד F35 היו שמים את הכסף הזה במערך החוץ ובמערך ההסברה, והמצב הביטחוני שלנו היה משתפר כפליים".
ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, מחה על הכוונה של משרד האוצר לסגור שבע נציגויות ישראליות בעולם מתוך 103. "מה זה שבע נציגויות? זה שבע מדינות באו"ם. זו יכולה להיות בעתיד גם חברה במועצת הביטחון. איך אפשר לוותר על הקשר איתן?".
בתוך כך, ביום רביעי יגיש ח"כ עפר שלח הצעת חוק המבקשת להסדיר את מעמדו של משרד החוץ כגוף הממשלתי, האמון על גיבוש מדיניות החוץ של ישראל. שלח הציג את הצעתו וציין כי שר הביטחון אביגדור ליברמן חתם על ההצעה בשבתו כחבר אופוזיציה וכי הוא מקווה שיורה לחבריו למפלגה להצביע בעד.