הוא סמנכ”ל מכון מחקר העוסק בכלכלה ומשפטים ודוקטורנט להיסטוריה. במלאכת ההסברה שהוא עושה כבר 12 שנה ברחבי העולם בהתנדבות, רואה רן בר־יושפט (34), תושב ירושלים, מלאכה הכרחית - מילואים, אם תרצו. “אני לא אוהב את המילה ‘הסברה’. היא לא טובה כי היא אפולוגטית”, הוא אומר. “באנגלית אין מילה כזאת. בכל מקום אחר קוראים לזה ‘דיפלומטיה ציבורית’, ואנחנו כבר מתנצלים. לדעתי, זה חלק מהבעיה של מדינת ישראל בתפיסתה את עצמה”.
בר־יושפט, שהיה בין הראשונים שהחלו לעסוק בהסברה – גם אם הוא לא מחבב את המילה, בצפון ארצות הברית, באירופה ובאוסטרליה - פגש עד כה בהרצאותיו כ־70 אלף איש. הזרעים לפעילותו נטמנו באינתיפאדה השנייה. “שירתי במגלן”, הוא מספר. “התפקיד שלי היה לתפוס מחבלים. מבחינתי, עשיתי את הדבר הכי מוסרי שאפשר. הגנתי על כולם: ילדים, תינוקות, קשישים, יהודים ולא יהודים מפני מחבלים”.
ב־2005, כשטס לארצות הברית לראשונה כמדריך בשליחות של מחנה קיץ מטעם הסוכנות היהודית, גילה שלא כך זה נראה כלפי חוץ. “הבנתי שרואים בנו דמות שלילית באזורים אנטי־ישראליים", הוא מספר. "ברוב מדינות ארצות הברית חשבו שאני הרע. חזרתי ארצה ואמרתי: משהו לא בסדר. פניתי אל אנשי משרד החוץ שאמרו לי: ‘הכל בסדר’. לצערי, נושא ההסברה לא היה טרנדי כמו היום”.
בר־יושפט החליט לפעול. ראשית, הוא נפגש עם אנשים שהגיעו לארץ עם תפיסות אנטי־ישראליות. אחר כך הגיעו ההרצאות מעבר לים. אחת השליחויות שלו הייתה עם הארגון Stand With Us, שפועל במטרה להציג את ישראל בצורה מהימנה והוגנת בקמפוסים, בתקשורת ובקהילות ברחבי העולם. כמעט חצי שנה שהה בר־יושפט בארצות הברית ונשא בין שתיים לחמש הרצאות בכל יום: בתיכונים, בקולג’ים, בבתי כנסת, בכנסיות. הוא הסתובב באזורים הכי אנטי־ישראליים והיה הישראלי הראשון שנשא דברים באוניברסיטת קליפורניה, כבר ב־2012.
“קראו לי שם אנס, רוצח, שאלו בכמה ילדים התעללתי", מספר בר־יושפט. "הטענה הראשונה ששמעתי בסיאטל, שהיא אזור מאוד אנטי־ישראלי, היא שישראל אונסת תינוקות באופן שיטתי כדי להפחיד את האוכלוסייה הערבית. באותה תקרית שאלתי את הטוען: ‘מה אתה רוצה בעצם? להרוג אותי?’ והוא אמר: ‘אני רוצה שתסתלק מכל מקום בעולם’. אמרתי: ‘אני מודה לך שחשפת בפני כולם את הערכים הליברליים שלך’. אלה האשמות שלא קשורות לשיח של הימין ושמאל פה בישראל. בסופו של דבר, ההאשמות כלפי ישראל הן 50 שאלות שחוזרות על עצמן. האם שכנעתי את כולם? לא. האם שכנעתי את הרוב? כן. אי אפשר להתקיל אותי בשאלות”.
"שלום, אני רן"
“BDS, על פי ההצהרות שלה, היא תנועה להשמדת ישראל”, מזכיר בר־יושפט. “אנשיה גורמים לאנשים תמימים ברחבי העולם לחשוב שישראל היא הרע המוחלט. הרבה אנשים שמתעסקים בהסברה בשנים האחרונות מדברים על כמה לא אוהבים אותנו בעולם. אני הלכתי להתעמת. עם כל הכבוד לסטודנטים בחו”ל, בסופו של דבר הם תלמידי קולג’ שהדבר הכי נוראי שהם עברו בחייהם היה שהם לא האכילו את החתול שלהם בזמן. כשאני חוזר ארצה, אני צריך להתמודד עם חמאס וחיזבאללה. תמיד אעדיף מצב שבו ישנאו אותי ויפגינו נגדי, אבל שאוכל להגן על עצמי מפני טרור, על פני מצב שבו העולם סימפטי כלפיי, אבל אני לא יכול להתגונן. פעם מי שפעל נגד ישראל היו מדינות ערביות מוסלמיות. היום מי שפועל נגד ישראל הם שחקנים במערב כמו ארגונים, עמותות ופעילים. אך אם מישהו רואה בעצמו חלק מהעולם הנאור והפתוח, איך הוא יוצא נגד הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון? הרבה מהם פשוט לא יודעים אחרת. הדרך הכי טובה לעשות הסברה היא להביא אנשים לכמה ימים בישראל כדי להראות להם מה קורה פה באמת. הדרך השנייה הכי טובה היא להגיע לחו”ל, לעלות לבמה ולהגיד: ‘שלום, אני רן, ואני לא נראה כמו טורף הילדים שהרגע הציגו בפניכם’”.