הכנסת מציינת היום (רביעי), ט”ו בשבט, את יום הולדתה ה־69, ובמשכן מנסים לשוות אופי חגיגי לאירועים, על רקע ההידרדרות המתמשכת במעמדה בעיני הציבור, שלה תורמים חברי הכנסת לא מעט בהתנהלותם. לרגל האירוע מתקיימים לאורך היום ברחבי המשכן מגוון אירועים, ובראשם ישיבת מליאה מיוחדת לציון 69 שנים לכינון הכנסת, שבה נשאו דברים יו”ר הכנסת ח”כ יולי אדלשטיין, ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש האופוזיציה ח”כ יצחק הרצוג. לאחר דברי יו"ר הכנסת, ניצל חבר הכנסת אורן חזן את ההפוגה עד עליית ראש הממשלה לנאום וקרא לאדלשטיין להתנצל בפניו על ההקלטות. אדלשטיין קרא אותו לסדר והוציא אותו מן האולם. מהיציע השקיפו על הנעשה נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות ומוזמני סגל א’ של המדינה.
ראשון הדוברים היה יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שבפתח דבריו חלק כבוד למשורר המנוח חיים גורי: "הכרתי את חיים גורי באופן אישי. הוא היה באמת ובתמים איש "הרעות", אוצר בלום של ידע, תמצית התרבות העברית המתחדשת. היה בו, כמו שכתב באחד משיריו, "משהו אופטימי, משהו הלקוח מהזהב הטוב ומן התכלת הזוהרת".
לאחר מכן התייחס יו"ר הכנסת למצבו של בית המחוקקים: "כמו בכל שנה, את יום ההולדת שלנו אנחנו חוגגים בט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות. יש לנו מה להתגאות בנטיעות הפרלמנטריות שלנו. לא רק אני חושב ככה: רק בשבוע שעבר עמד כאן סגן-נשיא ארצות הברית ואמר בהתפעלות: 'אני ניצב בפני דמוקרטיה תוססת' – היו כאן כאלה שגיחכו, כמו תמיד, אבל הוא צדק במאה אחוז".
"'אתגר היחד' לא היה פשוט אף פעם. לא בימי הבית הראשון, לא בבית השני ולא בקהילות השונות בזמן הגלות. הוא לא פשוט גם היום. לפעמים זה נראה שהיינו מעדיפים לחיות בנחת רק עם אלה שדומים לנו, עם אלה שנראים כמונו וחושבים כמונו. בחברה מורכבת כמו בישראל זה אולי פיתוי קורץ, אבל אסור לנו להיכנע לו. "אתגר היחד" היה ונותר האתגר הגדול שלנו, המשימה העליונה שאזרחי ישראל הניחו על גבינו".
"הכנסת היא המקום המרכזי שבו אנחנו מתמודדים עם האתגר הזה, כבר כמעט שבעים שנה. מי שנמצא כאן יודע שהאנרגיות הזורמות במשכן לא מסגירות את הגיל האמיתי שלו. הן דומות יותר לאלו של ילד בן שבע מאשר לאלו של איש בן שבעים, לטוב ולרע: מתרגזים כאן מהר – אבל גם מתפייסים מהר; יודעים טוב מאד לצעוק – אבל באותה מידה גם לצחוק".
"מי שנמצא כאן יודע שרוב הימים במשכן הם ימי חולין, פשוטו כמשמעו: המפעלים הגדולים ביותר של החברה הישראלית מתורגמים כאן לפרטים הקטנים ביותר. חומת ההגנה על הדמוקרטיה שלנו נבנית כאן מסעיף קטן ועוד סעיף קטן, שנידונים בוועדות ומוכרעים במליאה גם בשעות הלילה המאוחרות – לפעמים אפילו בבוקר שלמחרת".
"היום, כשהכנסת חותמת עוד שנה של פעילות וכבר צופה אל השנה הבאה, אני רוצה להזכיר לכולנו דבר חשוב: שום דבר בימי חולין האלו הוא לא טבעי ולא מובן מאליו. את הפרדת הרשויות שנוהגת כאן – עם כל הבעיות שיש בה – לא קטפנו מהעצים ככה סתם. היא הישג של ממש, ארוך-שנים ורב-משתתפים. גם חופש הביטוי והמחשבה ששוררים כאן לא נוצרו יש מאין. הם תוצאה של מאמץ מכוון, קשה וסיזיפי. אם יש מישהו שכל זה נראה לו פשוט וקל, כדאי שיסתכל סביבו: הוא לא יראה הרבה מדינות שיכולות להתגאות בשבעים שנות קיום דמוקרטיות למופת. הוא לא יראה הרבה מדינות שבמציאות כל כך מורכבת הצליחו לשמור על איתנות שלטון החוק ועל עצמאותם של המוסדות החופשיים".
גבירותיי ורבותיי, אלו הישגים אדירים, אבל הם שבריריים. אסור שנקל בהם ראש. לנו ניתנה האחריות לשמור עליהם, לשפץ אותם, להעביר אותם בבוא הזמן בשלמות אל הדור הבא מחר יחזרו ימי החולין אל המשכן. פניות הציבור שאני מקבל כל יום בלשכתי, מאזרחים שמודאגים ממה שהם רואים בערוץ הכנסת, מבטיחות שאזכור שיש לנו עוד הרבה מה לתקן עד שנעמוד בהצלחה ב'אתגר היחד'. אבל היום מותר לנו להיות גאים בנטיעות שלנו. מותר לנו להסתכל אל הצד השני של המליאה – כל אחד ממקומו – ולומר גם לבעלי הפלוגתא שלנו: יישר כח"
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס בדבריו להקמת הדמוקרטיה הישראלית: "לפני 69 שנים הלם הפטיש על השולחן באסיפה המכוננת הראשונה בירושלים. בכל פזורות עמנו נועדה הבשורה על חידוש הממלכתיות בישראל. זה היה רגע של חג, רגע מואר, והוא הביא את החזרת השלטון העצמי לאומה היהודית אחרי דורות רבים. הדמוקרטיה שייסדנו ינקה את מימיה מבאר עמוקה, מהכנסת הגדולה והדפוסים של הנהגת הקהילה, מהקונגרסים הציוניים, מהיישוב בארץ, מהלקחים מהדמוקרטיות האחרות בעולם. כל אלה תרמו לגיבוש הפרלמנטריזם העברי לאחר מלחמת תש"ח".
ראש הממשלה הוסיף: "התחושה הייתה של אחריות של דבר יקר שהם קיבלו לידיהם, שזכינו לנכס יקר - חירות לאומית. באירופה חווינו את אימי השואה, במזרח התיכון הדפנו את צבאות ערב ולא רק ששרדנו, הראינו לכל העולם איך אומה קטנה מבססת משטר של חופש וחוק, של שלטון הרוב לצד כיבוד זכויות הפרט וכולנו צריכים להתגאות בכך. אנחנו מתקרבים ליום העצמאות ה-70 שלנו ובמדינות שכנות לנו חווים דיכוי ואלימות".
נתניהו דיבר בנאומו גם על המצב באזור: "בשנים של קריסת מדינות במרחב, קנאות גדולה, סכסוכים עקובים מדם והסוף לא נראה באופק, מדכאי החירות והקדמה ובראשם המשטר באיראן מפיצים את הטרור שלהם לכל עבר. איראן מחמשת את שלוחותיה במזרח התיכון בנשק קטלני וההיסטוריה לימדה אותנו שישנן דמוקרטיות ששוקעות בתרדמה לנוכח הסכנה. הן אינן מתעוררות עד שפעמון האזעקה מצלצל בחוזקה. ישראל איננה לוקה בליקוי זה אנחנו מגנים על עצמנו בתקיפות ובעוצמה ומי שמבקש להכחיד אותנו שם עצמו בסכנת כליה. אין לנו סכסוך עם העם האיראני רק עם המשטר האיראני העריץ. אני מאמין בכל לבי שיום יבוא ואזרחי איראן יזכו בחופש. כשזה יקרה, רוב הסכנות עלינו ועל האזור ייעלמו. העם הכורדי שוחר החירות נאבק בכוחות דורסניים ברגעים אלה. רבים במדינות ערב ואיראן מביטים בהערכה על הדמוקרטיה הישראלית".
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, התייחס ליחס של הקואליציה לאופוזיציה ואמר כי "קודמינו בבית הזה היו חלוקים בסערות איומות של ויכוחים וגם הם עמדו פה על בימה זו ואמרו את אשר על לבם. גם הם לא פעם הגיעו לטונים גבוהים ואפילו חריפים וקיצוניים, אך בעיקרון ידעו לשמור על גבולות הממלכתיות, על כבוד הדדי ועל שיתוף פעולה פורה על מנת להמשיך לקיים את הדמוקרטיה הישראלית התוססת שמייצגת את כל חלקי העם. נבחרות ונבחרי הציבור שישבו פה ידעו שעליהם מונחת האחריות להביא לידי ביטוי מעשי את ערכי הדמוקרטיה הפרלמנטרית אותה התחייבו לשרת".
הרצוג הוסיף: "עבודת הכנסת היא מלאכה מורכבת, הדורשת התמדה ומחשבה, אך בעיקר שיתופי פעולה חוצי סיעות ומגזרים ועבודה חוצת קואליציה ואופוזיציה. ביום הזה ודווקא ביום הזה במלאת 69 שנים לכינון הכנסת, אני חייב אדוני היו"ר גם להביע את מחאתנו. בתקופה האחרונה עדים אנו לצעדים שפוגעים בכבודה של הכנסת, בניסיונות להצר את יכולתה של האופוזיציה בבית הזה לחוקק חוקים, במעין חרם, ברוגז בלתי מוצדק ששם ללעג את הרוח של פרלמנט שבו לאופוזיציה תפקיד מרכזי וחיוני, כולל הצעות חוק פרטיות".
יו"ר האופוזיציה טען כי הקואליציה נוקטת במהלך אנטי דמוקרטי בכנסת. "מזה כמה שבועות שוועדת השרים לחקיקה בראשות שרת המשפטים והשר המקשר בין הכנסת לממשלה ובתמיכת יו"ר הקואליציה, מונעת דיון ענייני בהצעות החוק שמציעה האופוזיציה", אמר. "החרם הזה בראש ובראשונה מבזה את כבוד הכנסת, הוא פועל כנגד המושכלות הראשונים הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית. לא ייתכן שהממשלה, דרך ועדת השרים לחקיקה של הכנסת, לא תדון בהצעות חוק פרטיות של חברי אופוזיציה שנועדו לשרת את הציבור. הרי חובת השרים קודם לכל לשקול דברים ועניינים לטובת הציבור! זהו מהלך אנטי דמוקרטי שפוגע בציבור כולו. מהלך קטנוני, מיותר ופסול מעיקרו".
