הנשיא נפרד מחיים גורי: "למדנו פרקים שלמים על ישראל דרך העט שלך"

"גורי היקר", המשיך, "פרקים שלמים על מדינת ישראל למדנו דרך העט שלך. למדנו דרכך את עמוד האש. בעולם שמעלה פרות קדושות על המזבח בכל שעה היית לנו פאתוס, בעולם של שגרה היית לנו הכל חוץ משגרה. גם בשירייך הכואבים ביותר גילמת עת העם. הידיעה שזכות קיומנו היא בעבודה הקשה ולהתיר אחרינו אומה וארץ שיהיו לילדינו. אני מבטיח שנמשיך במקום שבו נפל עטך, נמשיך להילחם באויבים במסירות נפש. אנו מחבקים את המשפחה היום, מקווים שנהיה ראויים לזיכרונות".

 

המשוררת אגי משעול הוסיפה: "לא התבצרת בעמדת זקן השבט, היית פתוח וסקרן למשוררים הצעירים, התחדשת בלי הרף, היית מתגרה בנו עם ספרי השירה שהענקת לספרייך, היית מי שנשאר אחרון על הסיפון. כמה כאבה לך בשנים האחרונות הארץ, כמה היה קשה לך לעכל את דמותה של המדינה. כל כך אהבתי לטפס את המדרגות לדירה הצנועה שלך ושל אליקה. כל כך הרבה למדתי מהביקורים האלה. יחד עם נשמתך מת גם משהו מישראל".

ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, אמר כי עירו "מרכינה היום את ראשה. במלחמת השחרור פגשה ירושלים את המשורר למרות שנלחם בנגב. גורי העניק לירושלים את השיר באב אל וואד. בין השורות הטביע גורי את גורלו של עם שלם. 17 שנה לאחר מכן פגשה ירושלים את גורי הלוחם. כאן בירושלים תיקן את ביתו, מאז למד באוניברסיטה העברית נשאר פה, ופה בנה את ביתו עם עליזה".

 

 

אלוף במילואים (במיל') אלעד פלד הוסיף: "את ג'ורי אני מכיר מזה 70 שנה מימי הפלמ"ח. אני עומד פה כחברו של ג'ורי, אך מעבר לזה שג'ורי הוא חבר, יותר מכל הוא הקול של הדור שלנו, דור הפלמ"ח. ג'ורי החזיק ביד אחת נשק וביד השנייה עט. המצב בארץ בשנים האחרונות הכאיב לג'ורי עד מאוד. האומץ של ג'ורי לא הסתיים בשדה הקרב, הוא בחן את עצמו ואותנו וידע להעביר ביקורת נוקבת על דמותנו ועל המדינה. תודה שנתת מלים לדור שלם לתקופה שלמה".
 

ב-13:00 יחל מסע הלווייתו בהר המנוחות בירושלים של המשורר. משפחתו ביקשה כי הלווייתו תיערך ללא נוכחות תקשורתית. מוקדם יותר לרחבת תאטרון ירושלים הגיעה עליזה, אלמנתו של גורי, ביחד עם שלושת בנותיה, שהתייפחו מול הארון. חמוטל, בתו של גורי, אמרה לתקשורת מילות פרידה מאביה: "אני לא יודעת איך להתחיל ולהיפרד מאבא שלי, איך להתחיל להכיל את העצב הנוראי. הוא היה אבא נפלא ואיש מדהים ויוצר דגול, אדם שחי בלב מלא בכל רגע בחייו, שאהב עד הסוף ויצר עד הסוף. הוא אהב את הארץ, אנשיה ויושביה עד הסוף ונהג בכבוד עמוק כלפי כל איש ואישה שפגש, ככה אני זוכרת אותו וכך אבקש שכולם יזכרו אותו. אנחנו איבדנו את השורש העמוק, את האבא, הבעל האוהב, הסבא, הדוד והאח, איבדנו את היקר לנו מכל". 

בין החולפים על פני הארון היה אלוף במיל' צבי זמיר, מוותיקי הפלמ"ח וראש המוסד לשעבר, שאמר: "חיים גורי כתב את באב אל וואד - השיר על החברים שלנו שנפלו בדרך אל העיר וגופותיהם נותרו בצדי הדרך. רק ג'ורי ידע להגיד את זה ולהצית אש בליבותינו. ספרו האחרון נקרא 'דופקים לי בדלת'. אני ובני דורי, שנותרנו לאחר לכתו, מתחייבים כי בזמן שאנו בחיים נמשיך לדפוק לג'ורי בדלת".

שרת התרבות והספורט מירי רגב חלפה על פני ארונו של המשורר וניחמה את משפחתו: "מותו של חיים גורי הוא אבידה גדולה, חיים גורי היה משורר, סופר ואיש רוח, שאין איש שלא גדל על שיר הרעות ושיריו האחרים. הוא היה גם לוחם בפלמ"ח, שלחם וחלם על הארץ הטובה. השנה אנו נצדיע להם בשנת ה-70 למדינה, ויהיה עצוב שחיים גורי לא יוכל להשתתף בחגיגות. אמרתי לאלמנתו עליזה כי נחשוב ביחד עם המשפחה איך להנציח את שמו וכתביו ואולי להעניק פרס על שמו. לאחר ימי האבל נשב עם משפחתו ונחשוב על כך".

קהל רב חלף על פני ארונו ובו כמה מוותיקי הפלמ"ח, כמו תת אלוף במילואים אסף סלע, בנו של אליהו סלע המכונה "רעננה" שהיה קצין המבצעים של חטיבת "הראל" בפלמ"ח, שהגיע לחלוק כבוד אחרון למשורר. כשעמד ליד ארונו אמר: "בשירו האלמותי 'באב אל וואד' כתב חיים גורי 'באב אל וואד לנצח זכור נא את שמותינו'. באתי לכאן כדי לכבד את זכרו של גורי ושל כל הדור שלחם והקים את המדינה. חיים גורי הוא סמל ואתוס של דור שלם, של אנשים שהיה להם חלום משותף וחזון משותף להקים את מדינת ישראל".

הנשיא, ידידו הוותיק של גורי, כינה אותו אתמול "המשורר הלאומי בן ימינו, מורה של חיים ומורה דרך". בהודעה שמסרה המשפחה האבלה אתמול נאמר: "המשורר והסופר, איש הרוח וחתן פרס ישראל, חיים גורי נפטר אור ליום רביעי, ט"ו בשבט, בביתו בירושלים. בן 94 היה במותו. הוא הלך לעולמו מוקף באהבתם של אשתו, עליזה, שלוש בנותיו, יעל, נועה וחמוטל, חתניו וששת נכדיו".

בתו חמוטל סיפרה אתמול בראיון בגלי צה"ל, על אביה כי הוא היה "איש נפלא ומדהים, הישר באדם, חבר, אבא נפלא בעל אוהב עד כלות, סבא משוגע שאהב את נכדיו ומשורר שיצר את השירים הנהדרים. שרנו לו את 'שיר הרעות', ולמרות שהיה תשוש, הוא הצטרף אלינו בהתרגשות גדולה. הוא לא חדל להתגעגע לחבריו, והלך לעולמו מוקף באוהביו בביתו, בשנתו כמו שמגיע לו. כשהיו שואלים את אבא 'מה שלומך?', הוא היה עונה שתי תשובות. 'שלומי כשלום עמי', או שהיה אומר 'ארץ ישראל כואבת לי'. הוא היה מחובר לארץ הזו בכל נים ונים בנפשו".

גורי נולד בתל אביב בשנת 1923 בשם חיים גורפינקל, לגילה ולישראל גורי. הוא התחנך בבית החינוך לילדי עובדים בתל אביב, בחברת הילדים בקיבוץ בית אלפא, בבית־הספר המחוזי בגבעת השלושה וסיים את הלימודים בבית הספר החקלאי כדורי שלמרגלות הר תבור. בשנת 1941 הצטרף גורי לפלמ"ח. בהמשך יצא לקורס מ"כים ולקורס מ"מים. בשנת 1946 השתתף בפיצוץ תחנות הרדאר בסטלה מאריס בחיפה.

בשנת 1947 שהה גורי בשליחות "ההגנה" במחנות העקורים בהונגריה ופעל שם בקרב שרידי תנועות הנוער הציוניות, על מנת לארגן את ניצולי השואה לקראת העלייה לארץ ישראל. משם עבר לצ'כוסלובקיה ושימש כמפקד קורס הצנחנים הראשון של צה"ל שהתקיים בתוך הצבא הצ'כי. במלחמת העצמאות לחם כסגן מפקד פלוגה בגדוד השביעי של חטיבת הנגב בקרבות חזית הדרום. במבצע האחרון של מלחמת העצמאות, מבצע עובדה, היה סגנו של אברהם אדן (ברן) − מפקד פלוגת אנשי גח"ל. במלחמת ששת הימים השתתף בקרב על ירושלים כמפקד פלוגה. בשנת 1968 הועבר לתפקיד קצין חינוך. ובמלחמת יום הכיפורים היה קצין חינוך לוחם בעוצבת שריון בחצי האי סיני.

ספרו הראשון, "פרחי אש", שאותו הוציא בשנת 1949, התקבל בהתלהבות הן בקרב קהל הקוראים והן בקרב הממסד הספרותי, והפך אותו לאחד ממייצגיו הבולטים של הלוחמים ממלחמת העצמאות. אחד השירים הבולטים בספר הוא "הנה מוטלות גופותינו", שגורי כתב לזכר הרוגי שיירת הל"ה. הוא פרסם יותר מ־12 ספרי שירה, 10 ספרי פרוזה, רשימות ועדויות עיתונאיות, וגם תרגומי שירה צרפתית, פרוזה ומחזות. במהלך הקריירה זכה גורי בעשרות פרסים ואותות כבוד על יצירתו. בין היתר זכה בפרס ישראל לשירה ב־1988, בפרס ביאליק ובפרס סוקולוב. הוא היה חבר כבוד של האקדמיה ללשון העברית, יקיר ירושלים ודוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה העברית.

הנשיא ושרים וחברי כנסת מימין ומשמאל הספידו אתמול את המשורר ואיש הרוח הנערץ. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הודיע כי החליט להנציח את גורי בקריאת פינת הנטיעות בגן הארכיאולוגי בכנסת על שמו. הנשיא ראובן ריבלין, שהתבשר על מותו של גורי במהלך ביקור רשמי ביוון, אמר: "בור נפער בלב. גורי הוא איש שהיה לסמל. משורר העצמאות, משורר הרעות, לוחם ואיש רוח. בן דור המייסדים שהיה למייסד של פרקי השירה והיצירה הגדולים שלנו ודרכם חיזק את המסדים הערכיים והמהותיים של קיומנו כאן כעם, כאומה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד לגורי בפתח נאומו בישיבת מליאה של הכנסת לציון יום הולדתה ה־69. "גורי שילב באופן יוצא דופן את הלוחם ואת איש הרוח. ביצירה הפורייה שלו מהדהדים אתגרי הקיום הלאומיים בדורות הגאולה. יצירתו תמשיך להיות איתנו לדורי דורות".