מה מקור היחסים העכורים של ראש הממשלה עם התקשורת הישראלית? יועצי התקשורת לשעבר של בנימין נתניהו מוטי מורל (שעבד עמו ב-1996) סיפר על כך היום (שני) בתוכניתה של אילה חסון ב-103FM: "אני חושב שהאובססיה של נתניהו לתקשורת החלה לאחר רצח רבין. עד אז נתניהו הוצג בתקשורת כגיבור לאומי שייצג אותנו בכבוד באו"ם. מאז שעמד על המרפסת בהפגנות כנגד רבין התקשורת החלה לפעול נגדו, לרמוס אותו בצורה חד צדדית לחלוטין. נתניהו נהג להגיב להתקפות התקשורת בקור רוח ודווקא ראש מטה הבחירות של הליכוד באותה תקופה, לימור לבנת, החליטה שיש לצאת למתקפה כנגד התקשורת ולהציגה כעוינת".
יוסי לוי , שעבד עם נתניהו בין השנים 2008-2010, הוסיף: "היכרותי עם נתניהו התחילה בסוף שנות ה-90 והתהדקה כשנהיה ראש ממשלה בפעם הראשונה. אני מזהה אצלו דפוס שנובע ממשהו עמוק יותר. סגנון הביקורת האהוב על נתניהו הוא חנופה חסרת גבולות. היחסים של נתניהו עם התקשורת הם סימפטום ליחסים אחרים שהוא מנהל ויש הרבה מעבר להם".
לדבריו, "היחסים הללו מצביעים על כך שנתניהו לוקה בחוסר יכולת מוחלט לקבל ביקורת, זה לא היה כך בעבר. החל משנת 2008-2009 יחסיו עם התקשורת היו דווקא טובים לאחר שהיה שר אוצר מוצלח מאוד. נתניהו היה אז באופוזיציה ודרדר את הליכוד לשפל חסר תקדים עד שהצליח לשקם את מעמד המפלגה. הוא היה נוהג להזמין את התקשורת אליו לנאומים וכיום מטיל פחד על כלי התקשורת. כל מילת ביקורת נתפסת אצלו כבגידה. אנחנו רואים כיצד התקשורת נכנעת בפניו וכיצד היא חלשה מולו. נתניהו שולח אצבעותיו לגרונה של התקשורת וישנם מקומות שלא יכולים להביע ביקורת כנגדו, כגון אתר 'וואלה' , 'ערוץ 20' ו'ישראל היום'".
לדבריו, "היחסים הללו מצביעים על כך שנתניהו לוקה בחוסר יכולת מוחלט לקבל ביקורת, זה לא היה כך בעבר. החל משנת 2008-2009 יחסיו עם התקשורת היו דווקא טובים לאחר שהיה שר אוצר מוצלח מאוד. נתניהו היה אז באופוזיציה ודרדר את הליכוד לשפל חסר תקדים עד שהצליח לשקם את מעמד המפלגה. הוא היה נוהג להזמין את התקשורת אליו לנאומים וכיום מטיל פחד על כלי התקשורת. כל מילת ביקורת נתפסת אצלו כבגידה. אנחנו רואים כיצד התקשורת נכנעת בפניו וכיצד היא חלשה מולו. נתניהו שולח אצבעותיו לגרונה של התקשורת וישנם מקומות שלא יכולים להביע ביקורת כנגדו, כגון אתר 'וואלה' , 'ערוץ 20' ו'ישראל היום'".
"זהו ראש הממשלה החזק ביותר שהייתה למדינה מאז בן גוריון - והוא מתנהל כמו ילד מפוחד" הבהיר. "איש לא מעז להציב עמדה הפוכה לשלו, הוא אינו מעודד את סיעור המוחות, ומי שמותח עליו ביקורת נחשב כבוגד. כשאני הבעתי בעבר ביקורת כנגדו הוא ידע שאין בכך מעורבות של מניעים זרים אלא ביקורת טהורה שמטרתה לשפר את עבודתו ואת אופן קבלת ההחלטות שלו".
"אני לא מסכים עם דבריך כלל", התנגד מורל. "היום בבוקר 'ישראל היום' פירט באופן נרחב על תיק 4,000. התקשורת ובנימין נתניהו מעורבים באופן אמוציונלי ביחסים ביניהם. לאחר נצחונו של נתניהו בשנת 1996 התקשורת נותרה בהלם וגילתה עוינות גדולה ביותר כנגד נתניהו שהעיז לנצח את שמעון פרס שהיה המועדף עליה. נתניהו עשה דבר חסר תקדים בעולם, הוא זה שהביא להצלחתו של 'ישראל היום' על מנת לייצר איזון בכלי התקשורת ועד היום פועל נרחבות לצמצם את העוינות כלפיו".
"ברור לכולנו ש'ידיעות אחרונות' פעל כנגד נתניהו ועמד מולו ראש בראש", ציינה חסון. "לאחרונה התברר שהוא ניסה ליישר את ההדורים מול 'ידיעות אחרונות' באמצעות המישור הכלכלי. המעורבות של נתניהו ב'ישראל היום' וב'וואלה' היא חסרת תקדים. זהו ראש הממשלה, אם הוא לא מסוגל לעמוד בחום של המטבח - שייצא ממנו. ביקורת חייבת להיות, זה התפקיד של התקשורת. אגב גם כשיאיר לפיד זוכה לביקורת מכלי תקשורת כלשהו הוא נוהג להתקשר ישירות למנהלים ולדון עמם. לדעתך הביקורת של התקשורת הוגנת?".
יוסי לוי השיב: "כל ראש עיר יודע היטב שאם הוא לא יאפשר מודעות של המקומון הוא יכתוב עליו דברים רעים ואם הוא יאפשר פרסום יכתבו עליו דברים טובים. זהו דבר נפוץ מאוד במדינה. אם זה כך אצל ראשי הערים אז זה גם יכול להיות אצל ראשי הממשלה. בסופו של דבר ראש הממשלה הוא אדם חזק ואני מטיל עליו את האחריות. הוא ראש הממשלה תשע שנים ברציפות ו-12 שנים במצטבר. מתפתחת כאן תרבות מדאיגה מאוד, נתניהו מרבה לשקר ולהסית בתגובותיו ופונה לגרעין הקשה שלו בלבד כשהוא מוותר על הרצון להיות ראש הממשלה של כולם. 25 מנדטים מספיקים לו כדי שיוכל להמשיך ולשלוט".
עריכה: איתמר זיגלמן