על רקע משבר חוק הגיוס המאיים להביא לפירוק הקואליציה, הורתה הערב (חמישי) שרת המשפטים איילת שקד להניח את נוסח החוק של ש"ס על שולחן ועדת השרים לחקיקה ביום ראשון, זאת לפני שהצדדים הנוגעים בדבר הגיעו להסכמות בעניינו. ראוי להסביר כי מטרת המהלך היא להתכונן למצב שבו הצדדים יגיעו להבנות בנושא ביום ראשון הקרוב, ואז בתום ישיבת הקואליציה תוכל ועדת השרים לחקיקה לאשר את החוק בקריאה טרומית. ואולם, שר הביטחון אביגדור ליברמן הצהיר מיד לאחר המהלך של שקד כי מפלגתו "לא תכנע לסחטנות הקיצונים שרוצים להביא אותנו לבחירות", והבהיר כי אם החוק יאושר בקריאה שנייה ושלישית הוא יפרוש מהממשלה.
לדברי שר הביטחון, "בימים האחרונים עם ישראל נלקח בשבי בידי חבורה של גורמים קיצוניים. הם מאיימים לגרור את כולנו לבחירות מיותרות, במציאות ביטחונית לא פשוטה, ודורשים שניכנע לסחטנות שלהם. אחרת הם יפרקו את ממשלת הימין. אסור לנו ולא נאפשר לזה לקרות".
"'ישראל ביתנו' לא תוותר על שלושה עקרונות", הסביר השר: הראשון אומר כי "מי שהציב מלכתחילה את אולטימטום 'שלוש הקריאות' הוא האחראי על פירוק ממשלת הימין! לא יזמנו את המשבר. 'ישראל ביתנו' היא שותפה נאמנה בממשלת הימין, אך לא נוותר על העקרונות המנחים אותנו: ביטחון ואחריות. לא ננהל משא ומתן כשמצמידים לנו אקדח לרקה".
העיקרון השני הוא ש"בנושא הגיוס מערכת הביטחון וצה"ל הם שייקבעו ולא המפלגות החרדיות. לא יעלה על הדעת שהצעת חוק כ"כ משמעותית, העוסקת בלב ליבו של צבא העם והחברה הישראלית, תלויה במועצת גדולי התורה בלבד ואת צה"ל אפילו לא שואלים. זה אבסורד. זה חוסר אחריות לאומית".
בהתייחס לעקרון השלישי, אמר: "הקמתי במשרד הביטחון צוות מקצועי, שיכין את החוק הכי טוב למען צה"ל ועם ישראל. תנו לו לעבוד! זה נכון לצה"ל. זה נכון לחרדים. זה נכון לחברה הישראלית. 'ישראל ביתנו' ויתרה מראש על האג'נדה שלה והתחייבה לקבל את המתווה, שהצוות של משהב"ט וצה"ל מגבש. מחלוקת שמלווה את מדינת ישראל מיום הקמתה לא תיפתר בכפייה ובסחטנות, בתוך שבוע אחד. אינני רוצה בחירות. חשוב שממשלות בישראל יכהנו עד תום הקדנציה".
הבוקר פרסם בן כספית "במעריב" כי שר החינוך נפתלי בנט, השרה שקד, יחד עם השר אריה דרעי ויו"ר ועדת הכספים משה גפני, בידיעת שר האוצר משה כחלון, הגיעו למתווה מוסכם לחוק גיוס חדש. עם זאת, הנוסח טרם זכה לאישור ממועצת חכמי התורה ומשר הביטחון אביגדור ליברמן.
העבודה על המתווה החדש נעשתה בתיאום היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כדי שיעבור את מבחן בג"ץ. מבחינת הבית היהודי והמפלגות החרדיות, כל זה אמור להביא לסיומו של המשבר, בהנחה שאביגדור ליברמן לא יטרפד את האירוע. "גם אם ליברמן יימנע, החוק הזה יכול לעבור והכל יהיה בסדר", אמר ל"מעריב" אתמול גורם בכיר בקואליציה. "השאלה היא אם הוא יתעקש להתפטר ולקחת את המדינה לבחירות".
אתמול, בצל המתיחות בקואליציה סביב המשבר, אמר ל"מעריב" ח"כ מנחם אליעזר מוזס, יו"ר סיעת יהדות התורה, כי הוא מעריך שבמוצאי שבת תיפול ההכרעה בנושא: "אני מתאר לעצמי שבמוצאי שבת נתניהו כבר יידע אם הולכים לבחירות או לא. עורכי הדין שלו הם שומרי שבת והוא לא ידבר אתם בטלפון מחשש שמיירטים שיחות. הוא חוזר ביום שישי בצהריים, ובמוצאי שבת יישב איתם ונדע אם הולכים לבחירות".
לדבריו, "אנחנו מחכים כבר חמישה חודשים לטיוטת חוק גיוס של שקד. מי שאומר שאנו סחטנים צריך לדעת שאנו מחכים חמישה חודשים. אין לנו שום נשק פוליטי חוץ מחוק התקציב ולא ניתן להעביר אותו בלי חוק גיוס, שכן אחרת איזה אינטרס יהיה להם להתאמץ. הסיכויים להסדר תלוי בנוסח הטיוטה של חוק הגיוס. נראה מה הנוסח. נראה אותו למועצת גדולי התורה והם יורו לנו האם להסתפק בטרומית".