שר הביטחון אביגדור ליברמן היה חבר הקבינט המדיני-ביטחוני בעת תקיפת הכור בסוריה ב-2007. הבוקר (רביעי) הוא התייחס לחשיפה כי ישראל היא שעומדת מאחורי הפעולה. "היום כבר אפשר לגלות מה עשינו בקבינט בספטמבר 2007. היו מי שדחפו והיו מי שהיססו. ההחלטה ההיסטורית והאמיצה שקיבלנו, הוכיחה אז כמו היום, שבנושאים של ביטחון לאומי אסור להירתע. יש לדבוק באינטרסים לאומיים, לקבל החלטות ולפעול כשצריך. תנסו לדמיין מה היה קורה אם לא היינו פועלים. היינו מקבלים סוריה גרעינית".
לדברי ליברמן, "המוטיבציה של אויבנו התגברה בשנים האחרונות, אך גם עוצמתו של צה"ל. חיל האוויר ויכולות המודיעין התעצמו והורחבו בסדרי גודל, בהשוואה ליכולות שהיו לנו ב-2007. את המשוואה הזאת כדאי לכל אחד במזרח התיכון להפנים".
"שאלתי את עצמי האם אזרחי ישראל יוצאים ליום קרב בלי לדעת למה"היום כבר אפשר לגלות מה עשינו בקבינט בספטמבר 2007. היו מי שדחפו והיו מי שהיססו. ההחלטה ההיסטורית והאמיצה שקיבלנו, הוכיחה שבנושאי ביטחון אסור להירתע. יש לדבוק באינטרסים לאומיים, לקבל החלטות ולפעול כשצריך. נסו לדמיין מה היה קורה אם לא היינו פועלים. היינו מקבלים סוריה גרעינית.
— אביגדור ליברמן (@AvigdorLiberman) March 21, 2018
סרטון תקיפת הכור הסורי
חברת הכנסת ציפי לבני (התנועה), כיהנה אז כשרת החוץ. בראיון בגלי צה"ל סיפרה על קבלת ההחלטה לתקוף: "ההחלטה אכן על דרך הפעולה והעיתוי היתה של שלושתנו (אולמרט, ברק ולבני-מ"א), הקבינט הסמיך אותנו, היינו צריכים להחליט מה הפעולה האפקטיבית, השקטה ועל העיתוי. היה חשש מגילוי המבצע, היה ברור שאנחנו יודעים, היה ברור שאסד יודע שאנחנו יודעים, והיינו צריכים למצוא עיתוי שלא יוביל למלחמה".
לדברי לבני, "כשהבנו שמדובר בכור גרעיני, שאלנו האם אנחנו יכולים לחיות עם זה, והגענו למסקנה שכמובן שלא. הדבר השלישי ששאלנו זאת האם יש חלופה מדינית, והגעתי למסקנה שכל פעולה מדינית יכולה לסכן מבצע צבאי, ולמרות שאני שרת החוץ, אמרתי שזה מסוכן מדי והעדפנו ללכת על מבצע צבאי. צה"ל הגיש כמה אופציות לפעולה, גורמים נוספים במערכת הביטחון הציעו עוד דרך פעולה, שאני לא יכולה לפרט עליה. בסוף קיבלנו שלוש הצעות, והיו לנו בסופו של יום תוכנית וגם תוכנית למקרה שאסד יגיב, הכנו תוכנית שלמה איך עוצרים אותו".
אחרי הפעולה יש את השעות המתוחות.
"קודם כל, היו את השעות המיידיות שאנחנו יושבים בבור ומקבלים דיווח שהכור חוסל. אני יוצאת החוצה ושואלת את עצמי האם אזרחי ישראל יוצאים ליום קרב בלי לדעת למה. כשאסד דיווח שמטוסים חדרו לשטחו היה ברור שהוא נמצא תחת לחץ. היינו במעקב שוטף ואינטנסיבי לראות שלא מתפתח שום דבר בהמשך"..
"היה ברור שזה מה שצריך לעשות, זאת הייתה החלטה מאוד דרמטית אבל בתפישה שצריך לעשות את זה לא הייתה מחלוקת. בגלל שפעלנו להפחית את הסיכון למלחמה, המתח היה מאוד גדול, אבל אתה חייב לשקול אם ישראל יכולה לחיות במצב שבסוריה יש כור גרעיני, וברגע שהחלטנו שלא, הבנו שאין ברירה אלא לפעול".
לבני התייחסה למחלוקת בין ראש הממשלה דאז אולמרט לשר הביטחון ברק: "זה מצער אותי, עברו 11 שנה, שני שרי ביטחון, עמיר פרץ ואהוד ברק, כל הוויכוחים האלה מיותרים, ישראל עשתה דבר גדול ואפשר לחלוק בקרדיט, הוויכוחים מעיבים על דבר גדול, עשינו תהליכי עומק, וברגע שההכל היה מוכן, פעלנו. כל הוויכוחים האלה מיותרים".
חבר הכנסת עמיר פרץ (המחנה הציוני) היה שר הביטחון עד כחודשיים וחצי לפני התקיםפה והיה מעורב בהכנות אליה. לדבריו, "השמדת הכור הגרעיני בסוריה היא פרק חשוב בתולדות המדינה ומערכת הביטחון הישראלית. אני גאה על ההזדמנות שהייתה לי להשתתף בתכנון המודיעיני, המבצעי והמדיני של תהליך כה מורכב ורגיש עם מפקדי צה״ל, טייסי חיל-האוויר, הלוחמים האמיצים ביחידות המיוחדות ולוחמי המוסד שעשו מלאכתם נאמנה".
"ניגשנו אל המהלך הצבאי עם תחושת אחריות כבדה וביסודיות כשלנגד עינינו עמד רק בטחון המדינה ואזרחיה. על כך ועל שיתוף הפעולה ההדוק אני מביע הערכה לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט", כתב פרץ בפייסבוק. "הובהר שמדינת ישראל לא תעמוד חסרת אונים ותבצע בעצמה כל פעולה שתידרש להסיר איום קיומי מעל ראשנו".