בג"ץ דן הבוקר (ראשון) בשתי עתירות שהוגשו נגד חוק ההסדרה. במהלך הדיון אמר עורך הדין (עו"ד) הראל ארנון, המייצג את הממשלה, כי "אם תתקבל הטענה שהחוק הבין לאומי יכול לפסול את החוק בישראל זו תהיה הפיכה משפטית ותהיה התפרקות של הכנסת". בעתירה שהוגשה על ידי 23 ראשי מועצות של כפרים פלסטיניים, ו-13 ארגוני זכויות אדם ועמותות שמאל, בהם יש דין, שלום עכשיו והאגודה לזכויות האזרח (עתירה נוספת הוגשה על ידי עדאלה, מרכז ירושלים לזכויות אדם ואלמיזאן), נטען שהחוק אינו חוקתי מכיוון שהוא סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בנוסף, כך נטען, החוק כובל את שיקול הדעת של הרשויות ומחייב אותן להפקיע מפלסטינים את זכויות השימוש וההחזקה שלהם באדמותיהם הפרטיות לתקופה בלתי מוגבלת, אינו מאפשר לפלסטינים כל אפשרות להתנגד להליכי ההפקעה, מפר את המשפט הבינלאומי ועלול לסבך את אזרחים ישראלים וקציני צה"ל בביצוע פשעי מלחמה.
הבוקר דיון בבג"ץ בעתירות נגד חוק ההסדרה. משחק מכור בגוף פוליטי עם אג'נדה ברורה שלא מרגיש צורך לנהל הליך הוגן ולו למראית עין.
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) June 3, 2018
"החוק הבין לאומי חייב להישאר מחוץ לדיון", קבע עו"ד ארנון, שהסביר: "השופטים כפופים למדינת ישראל ולחוקיה ולא לדין הבין לאומי. אם השופטים יפסלו את החוק בגלל הדין הבין לאומי, הם ימעלו בתפקידם. אם בג"ץ יתערב ויפסול את החוק, בג"ץ יהיה חייב להתערב גם בירושלים המזרחית וגם ברמת הגולן. כי מבחינת הדין הבין לאומי אין הבדל בין יהודה ושומרון לירושלים ולרמת הגולן".
לדבריו, "החוק מבטא לקיחת אחריות שלטונית. יהודה ושומרון בפרק זמן של 15-20 שנה, בשל סיטואציה מורכבת, המדינה דיברה לפחות בשתי קולות. מצד אחד סייעה הרחבה של התיישבות למרות שהפעולות האלה היו נגועות בפגמים של אי חוקתיות כזו או אחרת. הדברים הביאו לאבסורד כמו של הפצוע הקשה יהודה הישראלי".
"מנוגד לחוק יסוד"
נציג היועץ המשפטי לממשלה אמר במהלך הדיון כי "אין שום איזון בחוק הזה. חוק ההסדרה מנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אין חשש של הריסה משמעותית וותיקה. לא ייהרסו בתים מלפני 40 שנה. אין חשש של הרס של אלפי בתים, לכן תכלית החוק שגויה ולא מידתית".
כידוע, מדובר בחוק שנועד להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות ביהודה ושומרון שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית, חלקית או מלאה, של פלסטינים. לפי החוק, הקרקע אשר עליה בנויים הבתים תישאר בידי בעליה, אולם המדינה תפקיע מהם את זכויות השימוש בקרקע ותעביר אותן לממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון. בתמורה, יפוצו בעלי הקרקעות הפלסטינים בסכום בגובה של 125% מערכם הראוי של דמי השימוש בקרקע, או יקבלו קרקע חלופית, לפי בחירתם. החוק אושר בכנסת בשישה בפברואר 2017, אך ב-17 באוגוסט 2017 הקפיא בג"ץ את ביצוע החוק עד לדיון בעתירות שהוגשו בנושא.