שרת המשפטים איילת שקד התייחסה הערב (שני) לנשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק ואמרה כי "אני מזכירה שברק בעצמו לא תמך בכל המועמדים המצוינים כמו רות גביזון. הוא לא רצה למנות אותה כי "האג'נדה שלה לא ראויה". לכן אני מציעה שמי שגר בבית מזכוכית שלא יזרוק אבנים". הדברים נאמרו בעקבות ביקורת שהטיח בה ברק בה טען כי היא בוחרת במועמדים לבית המשפט העליון בגלל דעותיהם הפוליטיות. את הדברים אמרה באירוע "שני תרבות" במבשרת ציון.
לדברי שקד "אני מעולם לא שאלתי שופטים מה הם הצביעו. הוועדה לבחירת שופטים בהחלט צריכה לבדוק את העמדה המשפטית של המועמדים לשפיטה. עד שהגעתי לתפקיד היתה ברית תמידית בין השופטים ללשכת עורכי הדין. אז לא שמעתי טענות על דילים. אחרי שהייתה לי הזכות למנות 40 אחוז משופטי העליון, בית המשפט היום הוא לא מה שהיה לפני 3 שנים. הוא בית משפט מגוון יותר, מקצועי ומצוין".
זאת לא הפעם הראשונה בה תוקפת שקד את ברק. בפברואר האחרון לאחר הראיון שנתן כתבה שקד בחשבון הפייסבוק שלה כי "קוראי הראיונות איתך אינם יכולים לפספס את העובדה המצערת שעבורך אוכלוסיית העולם מתחלקת לשתי קבוצות: הקבוצה שמסכימה איתך והקבוצה שלא מבינה (לא חלילה אותך; פשוט לא מבינה). מצער לגלות כל פעם מחדש שיריב אידאולוגי שמבין משהו, ואולי אף מחזיק בתפיסה שונה של צדק הוא קבוצה ריקה מבחינתך", כתבה שקד.
"פסולה מלשמש מבחינתך אפילו כנער מזבח"
שקד תקפה את המהפכה החוקתית של ברק וכתבה: "אמרת שאם חוק יסוד החקיקה יעבור זה יחזיר את המשפט הישראלי 25 שנה אחורה". התכוונת בוודאי למהפיכה החוקתית שחוללת ושהדמוקרטיה הישראלית עוד לא סיימה ללקק את הפצעים שזו יצרה בה. ובכן, החדשות הטובות הן שלצד חוק זה גם שאר העניינים שאני עמלה עליהם בשלוש השנים האחרונות, מקדמים אותנו לקראת יישור המסילה שהתעוותה לפני חצי יובל. כל יום במשרד המשפטים אני מתקדמת עוד צעד ביצירת אלטרנטיבה דמוקרטית למהפיכה החוקתית".
שקד אף תקפה תקפה את המינויים לבית המשפט העליון בתקופת ברק, שלטענתה הדיר משפטנית מצוינת כמו רות גביזון: "לאורך שנותיך כנשיא בית המשפט העליון מינוייך היו כל כך מגוונים ונטולי חשיבות לענייני אג'נדה ושאר ירקות, שעמדת על רגליך האחוריות כדי שרותי ("יש לה אג'נדה") גביזון, לא תמונה לשופטת עליון. אחת המשפטניות המבריקות בישראל נפסלה על ידך. מדוע בעצם?".
לסיום כתבה שרת המשפטים: "יש דבר אחד שאני מסכימה איתך: אין סתירה בין היותה של ישראל יהודית ודמוקרטית. רק שכאן דרכינו נפרדות: אני דבקה בהפרדת רשויות ובדמוקרטיה אמיתית של שלטון הרוב לצד זכויות אדם; אתה תמשיך כנראה לדבוק בדרך של פרשנות מרחיבה ככל הניתן שמביאה אותנו היישר למחוזות עריצות המיעוט".