הקדמת הבחירות חוזרת, בפעם המי־יודע־כמה. האפשרות נבדקת כעת ברצינות על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. האמתלה הרשמית היא הצעת חוק הגיוס החדשה שהביא משרד הביטחון. אתמול הנצו כבר ניצני משבר פוליטי בסוגיה זו, אבל מדובר במשבר דמה, שאינו אמיתי. לו יחפוץ בכך, יוכל ראש הממשלה לדלג מעל הבעיה הזו בקלילות. ההצעה שהביא שר הביטחון אביגדור ליברמן אינה רעה גם מבחינת החרדים, ויש אפילו סבירות גבוהה שתעבור את מבחן בג”ץ.
הסיפור אחר לגמרי: בסביבתו של ראש הממשלה בודקים אפשרות לקיים את הבחירות לפני שתפוג תקופת הצינון של הרמטכ”ל לשעבר, רב־אלוף במילואים בני גנץ. לאף אחד אין תשובה מדויקת מתי אמור הצינון הזה להסתיים. בסביבת גנץ מדברים על נובמבר השנה. פרשנויות מעודכנות יותר מצביעות על פברואר בשנה הבאה. אם אכן מדובר בנובמבר הקרוב, הסיכוי שנתניהו יצליח להביא לכך שהבחירות יתקיימו לפני גמר הצינון - קלוש. הוא יוכל להכריז על בחירות לכנסת ביום של הבחירות המוניציפליות, ב־30 באוקטובר, אבל יסתכן בעלייה משמעותית בהיקף ההצבעה של המצביעים הערבים, שנוהגים להשתתף בשיעורים גבוהים בבחירות המקומיות.
מטרת נתניהו: לזכות באמון העם ולהחליש את המוטיבציה של מנדלבליט
לעומת זאת, אם הצינון אכן יימשך עד פברואר, יוכל נתניהו עדיין להקדים את הבחירות על רקע חוק הגיוס, למשל, או משבר מדומה אחר, ולתפוס את מפלגת העבודה נטולת גנץ. ידיעה ראשונה על האפשרות להקדמת הבחירות פורסמה לפני כשלושה שבועות ב"מעריב־סופהשבוע" על ידי יניר קוזין. כל זה מתווסף לפיתוי הקבוע שמרחף מעל נתניהו בשבועות האחרונים, המשתקף בסקרים המחמיאים. מטרת־העל האסטרטגית של נתניהו היא לא להקדים את גנץ, אלא להקדים את מנדלבליט ולרוץ לבחירות לפני ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום.
נתניהו מאמין שיגדיל את כוחו, יזכה באמון העם ויחליש את המוטיבציה של מנדלבליט להגיש כתב אישום. גם אם כן, ינסה נתניהו לסחוט משותפיו הקואליציוניים הבאים התחייבות לא לפרק את הממשלה עד שיסתיים הערעור האחרון במשפטו בבית המשפט העליון, אם וכאשר. הסיכוי שדבר כזה אכן יקרה והשותפים הקואליציוניים הבאים של נתניהו יסכימו להתחייבות מהסוג הזה, קלוש עד אפסי.