"כשהגעתי לישראל בפעם הראשונה ב–1994, נחתם הסכם השלום עם ירדן, וערפאת חזר לעזה. אבל לצד זה לצערי, אני עוד זוכרת איך ישבתי בשגרירות ושמעתי את הדי הפיצוצים מהפיגועים שהתרחשו לא רחוק מכאן, ברחובות תל אביב". ישראל לא זרה להלן לה גל, שגרירת צרפת בישראל, שתציין מחר את יום הבסטיליה, חגיגות העצמאות של מדינתה. כדיפלומטית צעירה בשנים הסוערות 1994–1998 היא נעה בין תקוות השלום לרגעי האימה מהטרור שהשתולל ברחובות וגם נחרת בה רגע אחד בלתי נשכח בכיכר מלכי ישראל ב–1995.
כמו עשרות אלפים גם לה גל הגיעה ב–4 בנובמבר 1995 לכיכר בתל אביב. "זו הייתה הפגנת שלום עם אווירה טובה, ואז שמעתי את היריות", היא משחזרת. "החלטתי מיד לחזור לדירה שלי וצפיתי בטלוויזיה. זה היה בלתי נתפס. אני זוכרת עד כמה האבטחה סביב ראש הממשלה יצחק רבין הייתה מועטה כשהוא הסתובב ברחובות תל אביב. אחר כך הגיעו הבחירות, בנימין נתניהו עלה לשלטון, וזו הייתה הפתעה גמורה עבור האזרחים. זו אכן הייתה תקופה סוערת. אבל ישראל היא המקום האידיאלי לכל דיפלומט שרוצה לעסוק גם בפוליטיקה הבינלאומית, גם בסוגיות גיאופוליטיות וגם בעניינים חברתיים".
כשבשנת 2016 נקרתה בפניה ההזדמנות להגיע לכאן שוב, היא לא היססה. "הייתי היועצת של הנשיא הקודם פרנסואה הולנד, ואחרי שסיימתי את עבודתי חיפשתי את התפקיד הבא. כשראיתי שהמשרה בתל אביב פנויה, אמרתי מיד 'אני רוצה לחזור לישראל'".
מתי השגרירות הצרפתית צפויה לעבור לירושלים?
"נעביר את השגרירות כשיהיה הסכם בין ישראל לפלסטינים וההסכם הזה יגדיר שירושלים היא הבירה של ישראל".
השגרירות הצרפתית אומנם לא תעבור בקרוב לעיר הבירה, אבל המעבר של השגרירות האמריקאית לירושלים גרם למיני־סערה דיפלומטית בארמון האליזה. זה קרה בחודש שעבר בזמן הפגישה בין נתניהו לעמנואל מקרון, נשיא צרפת. השניים שוחחו בין היתר על המהומות שהתקיימו ברצועת עזה במהלך העברת השגרירות, והכותרות בארץ הביאו את דבריו של מקרון על כך שהמהלך הזה היה מיותר וגרם למוות.
צוות השגרירות הצרפתית בישראל מבקש להבהיר שהתרגום לא היה מדויק, ומביא בפנינו את הדברים שנאמרו בפגישה: "מעשה חד־צדדי זה (העברת השגרירות האמריקאית - י"ק) היה טעות. חד־צדדיות שאינה מכבדת את עמדות האחר יוצרת אלימות, בין שנרצה ובין שלא. כאשר חוגגים אירוע כזה (העברת השגרירות האמריקאית - י"ק) ואנשים מתים, אני לא רואה בזה חגיגה; זה גם לא סייע לשלום".
את מסכימה עם דבריו של הנשיא?
"אני חושבת שהעובדה שהשגרירות נחנכה תרמה להפגנות ולניסיונות של אנשים להיכנס לישראל מתוך עזה, זו אחת הסיבות שהובילו להפגנות, שלבסוף הביאו לתוצאות ההרג שראינו. לא הסיבה היחידה, אבל אחת מהן".
צרפת תמכה בהחלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם להקים צוות חקירה בינלאומי לאירועים שהתחוללו סמוך לגדר בעזה. האם צרפת אינה בוטחת בחקירה הישראלית לאירועים?
"אנחנו חושבים שצריכים לערוך בדיקה בינלאומית כאשר ישנם הרוגים רבים כל כך. ישראל צריכה להסביר מדוע הדברים קרו כפי שהם קרו. אני מאמינה שהחקירה שישראל עורכת כעת תסייע לה מאוד מול החקירה הבינלאומית, שכן יהיו לה כל הפרטים למסור לצוות החקירה".
בישראל עולה הטענה כי האירופים אינם מבינים את המצב שאיתו ישראל מתמודדת בעזה, וככל הנראה מדינות אירופה היו נוהגות באופן דומה, אילו הן היו במצבה של ישראל. אם אזרחים מגרמניה, למשל, היו מנסים להיכנס לצרפת ולטבוח באזרחים, מה הייתה תגובתכם?
"יש הפגנות מאוד אלימות גם בצרפת. רק לא מזמן היו הפגנות קשות נגד המשטרה, ובכל זאת לא היו הרוגים (באפריל השנה נערך פינוי של התיישבות לא חוקית בנוטרדם דה לנד. בין כוחות המשטרה למפגינים היו עימותים רבים ובסופם פונו התושבים בכוח. לא היו הרוגים במקרה זה - י"ק). אנחנו מבינים שישראל צריכה למנוע מהעזתים לחצות את הגדר, אבל היא יכולה לעשות את זה גם בלי להרוג אנשים. אפשר לפגוע כמה שפחות".
בצה"ל טוענים כי אין דרך אחרת לעצור את המתפרעים שמנסים להרוג חיילים ואזרחים, מלבד ירי אזהרה שלעתים מוביל להרג.
"יכול להיות שזה נכון, אבל כשמסתכלים על האנשים שנהרגו, חלקם היו ילדים צעירים, אז אולי חלק הם מתפרעים אבל לא כולם".
מחכים לטראמפ
כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן בינואר 2017 הייתה בבחינת אתגר עבור הצרפתים והנשיא עמנואל מקרון, שבינתיים מצליח לשמור על יחסים טובים עם הנשיא האמריקאי. יחד עם זאת מעורבותו של טראמפ בנושא המזרח תיכוני הותירה את צרפת מחוץ למעגל המשפיעים במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, והיא במידה מסוימת נותרה כמשקיפה מן הצד. זה לא מונע מהצרפתים למתוח ביקורת על אופן התנהלות הממשל האמריקאי באזור, כמו גם על ישראל והפלסטינים.
בהצהרות שנתנו הנשיא מקרון וראש הממשלה נתניהו לאחר פגישתם בפריז הייתה בדבריו של הנשיא תחושת אכזבה מישראל בכל הנוגע למשא ומתן. האם אכן זאת התחושה בפריז?
"אנחנו מעט מאוכזבים, כי שום דבר לא קורה. נכון שכולנו מחכים לתוכנית השלום שהממשל האמריקאי אמור להניח על השולחן, ואנחנו מבינים שזה לוקח זמן, אבל בכל מקרה - ולא משנה מה תהיה התוכנית - יש צורך בדיאלוג בין הרשות הפלסטינית לישראל, והדיאלוג הזה נעלם לחלוטין. אנחנו לא מאשימים את ראש הממשלה נתניהו או את יו"ר הרשות הפלסטינית עבאס. אבל בסופו של דבר הם אלה שצריכים לעשות את זה, עליהם רובצת האחריות. גם אם תונח תוכנית שלום בסוף, יהיה קשה לחבר בחזרה את כל מה שצריך כדי להגיע להבנות ולשיחות שלום. אנחנו אכן מאוכזבים, אבל זה לא נגד אדם אחד".
הממשל משתף אתכם בפרטי תוכנית השלום שלו?
"השיחות בינינו לבין האמריקאים בנושא הזה הן כלליות. הם לא פורשים בפנינו את הפרטים. אבל אני יכולה לומר לך שאנחנו חושבים שזו הייתה החלטה לא נכונה מצד ארצות הברית להכריז על ההכרה בירושלים כבירת ישראל ולהעביר אליה את השגרירות וכל זאת לפני שהתוכנית מונחת על השולחן. מאז הפלסטינים לא מעוניינים יותר בתוכנית האמריקאית, ועוד כמה מדינות באזור היו ממש בהלם מההחלטה הזאת. הכרחי שלתוכנית האמריקאית תהיה תמיכה של מדינות האזור, אך ההחלטות האלה סיבכו את הכל. אני יכולה לומר לך שאני יותר פסימית עכשיו לגבי העתיד משהייתי לפני ההכרזה. אבל נראה מה יהיה".
יותר מאשר בנושא הפלסטיני, ישראל וצרפת חלוקות ביניהן בנוגע לאופן ההתמודדות הרצוי עם איראן. צרפת הייתה אחת משש המעצמות שחתמו על הסכם הגרעין עם טהרן ביולי 2015, ולאחר פרישתה של ארצות הברית ממנו היא מגינה עליו בחירוף נפש. האירופים צפויים לחדש את השיחות עם איראן בנוגע להסכם ולבדוק חלופות פיצוי למשטר האייתוללות בעקבות הסנקציות הכלכליות שוושינגטון הטילה על חברות שיסחרו עם איראן.
בחודש אפריל חשף נתניהו כי בפעולה חשאית של המוסד השיגה ישראל את ארכיון הגרעין האיראני. "יש ללמוד ולהעריך את המידע באופן מפורט", הגיב משרד החוץ הצרפתי מיד לאחר החשיפה והוסיף, "המידע החדש שהוצג בידי ישראל יכול לאשר את הצורך בערבויות ארוכות טווח לגבי תוכנית הגרעין האיראנית, כפי שהנשיא מקרון הציע". בשבועות שאחרי פרסום המבצע הגיעו צוותים מאירופה ומארצות הברית לבחון את המסמכים והממצאים שהשיגה ישראל.
אחרי שצוותי המודיעין של צרפת בחנו את המסמכים, האם היא השתכנעה לגבי כוונותיה של איראן בכל הנוגע לפיתוח תוכנית הגרעין?
"אני לא יכולה לפרט יתר על המידה בנושא מסיבות מובנות. מה שישראל מצאה הוא מאוד מעניין, אבל לא הפתיע אותנו. אולי יש שם פרטים רבים שיסייעו למדינות הנלחמות בתוכנית הצבאית הגרעינית של איראן וזה מעניין, אבל עבורנו זה באמת לא משנה. אנחנו נכנסנו לשיחות עם טהרן במשך שנתיים, כי ידענו שהם מכינים תוכנית צבאית גרעינית. הארכיון הזה מראה שצדקנו".
ראש הממשלה טוען שלא הסכם הגרעין יעצור את איראן אלא סנקציות כלכליות. הוא גיבה את דבריו במסמכים שמהם אפשר היה לראות שכאשר הוסרו הסנקציות, איראן המשיכה בפיתוח התוכנית.
"ראשית, איראן מכבדת את הסכם הגרעין. הנשיא שלנו הציע שבינתיים נמשיך לקיים את ההסכם, ובמקביל נבנה שלושה הסכמים נוספים שנוגעים לשלושה נושאים: כיצד להתמודד עם תוכנית הגרעין בשנת 2025 אחרי שההסכם יפוג; פיתוח הטילים הבליסטיים של טהרן; והפעולות האזוריות שאיראן מבצעת. כך שמדובר בארבע שכבות: הסכם הגרעין, הסכם לאחר 2025, הסכם בנוגע לטילים הבליסטיים והסכם הנוגע לפעילות האזורית. כולם מעוניינים שכל ארבעת הנושאים הללו יתממשו, אלא שארצות הברית וישראל רוצות להיפטר מהשכבה הראשונה, מהסכם הגרעין, כדי ששאר ההסכמים ימומשו. אנחנו מעדיפים לשמור על החלק הראשון ובכך להתקדם לעבר הסכמים נוספים".
האם בכלל אפשר לדון עם איראן על שלושה הסכמים נוספים? מטהרן עולים קולות המדגישים כי הם אינם מוכנים לשום משא ומתן מעבר להסכם הגרעין שנחתם ב–2015.
"אתה חושב שיהיה אפשרי לקיים איתם משא ומתן אם נבטל את הסכם הגרעין? אנחנו מחזיקים בדעה משותפת שאנחנו לא מעוניינים שאיראן תתחמש בנשק גרעיני, וההסכם הנוכחי מונע מהם לעשות זאת. אבל אנחנו חושבים שסנקציות חמורות על הכלכלה של איראן יובילו למצב כלכלי קשה ויחזקו את הכוחות הקיצוניים ולא את המתונים. אנחנו סקפטיים לגבי היכולת לנהל משא ומתן על נושאים נוספים ללא הסכם הגרעין הנוכחי".
כשהעונות מצטלבות
בעוד המתח בין ישראל לצרפת בכל הנוגע למשא ומתן עם הפלסטינים והסכם הגרעין עם איראן הוא גבוה, שתי המדינות החליטו לנסות לשים בצד את המחלוקות ולהדגיש את המשותף. בפרויקט "עונות מצטלבות", שיצא לדרך בחודש שעבר, הן מבקשות להאיר את שיתופי הפעולה הרבים בין צרפת לישראל ב–70 השנים שבהן מתקיימים יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות.
"הרעיון הוא להראות שהיחסים שלנו הם עמוקים מאוד. לא רק יחסים פוליטיים, אלא גם יחסים של החברה האזרחית", מסבירה לה גל. "אני חושבת שלישראל ולצרפת יש השפעה ברורה זו על זו. אנחנו נוטים לשכוח שהיחסים שלנו לא נוגעים רק לסכסוך הישראלי־פלסטיני, כמובן שזה נושא חשוב מאוד וכשהמנהיגים נפגשים הם מדברים על כך, אבל מדובר כאן במערכת יחסים בילטרלית עם קשרים חזקים בתחומים שונים".
בשלב הזה שולפת לה גל פריט מידע מעניין: "ידעת שבישראל השפה השנייה המתורגמת ביותר אחרי אנגלית היא צרפתית? בקולנוע, מיד לאחר הסרטים האמריקאיים אלו הסרטים הצרפתיים שאהובים כאן. התרבות היא חלק מהיחסים בינינו, והיא חשובה כמו היחסים הפוליטיים. אני חושבת שזה טוב לצרפת אבל גם לישראל".
שתי הממשלות השקיעו כסף רב בפרויקט זה, המורכב מכ–300 אירועים שונים: אירועי תרבות, אקדמיה, תיאטרון, מדע, שירה ועוד. "אחד הפרויקטים היפים הוא מפגש בין זוכי פרס נובל ישראלים לצרפתים. הם נפגשו בתחילת חודש יוני בפריז וצפויים להיפגש בנובמבר בישראל, מדובר בקבוצה של אנשים גאונים שמתקבצים יחד ומראים כיצד המדינות שלנו מייצרות חוכמה ומחקר".
מיזם משותף נוסף נעשה בתחום החלל. בשנה שעברה שוגר לחלל הלוויין ונוס, המיועד לחקר הסביבה, פרי פיתוח משותף של צרפת וישראל. "אנחנו בוחנים בעזרתו את השינויים האקלימיים", אומרת לה גל. "מדובר בשיתוף פעולה מוצלח מאוד בין שתי המדינות. אחת המטרות שלנו היא להוביל לשיתופי פעולה חדשים. להכיר בין יוצרים, מדענים ואנשי טכנולוגיה שלא הכירו עד כה".
כיצד את מתמודדת עם הביקורת שמופנית כלפיכם על כך שבפרויקט "עונות מצטלבות" אתם מלבינים את מעשיה של ממשלת ישראל בנוגע לכיבוש?
"אנחנו לא מגיבים על הביקורת הזאת. אנחנו מדינה חופשית וכל אחד יכול לחשוב על ישראל ועל פעולות הממשלה עם ישראל, וזה בסדר. הדעה שלנו היא שאנחנו לא חושבים כך. חשוב לנו להיות בקשר עם הממשלה הישראלית ועם הציבור בישראל. והאמת היא שבצרפת אין הרבה תנועות BDS. מה גם שאצלנו החוק אינו מאפשר לערוך חרמות, כך שאם אתה קורא לחרם על ישראל, אתה יכול לקבל עונש וקנס".
"הודות להסכם השמיים הפתוחים שנחתם בין צרפת לישראל, ישנן עשר טיסות בין ישראל לפריז ולמקומות נוספים בצרפת מדי יום. יש המון תיירים ישראלים בצרפת, ואני יכולה לומר לך שבשכונה שלי אני שומעת עברית כל הזמן", היא מחייכת. "אנשים שואלים אותי אם זה נכון שבצרפת אסור לחבוש כיפה, ואני אומרת להם שבשכונה שלי בפריז אני רואה יותר חובשי כיפות מאשר כאן, בתל אביב".