ראש מועצת דלית אל כרמל: "נמשיך במאבק, אין שום הבנות עם הממשלה"

"אנחנו ממשיכים במחאה, תהיה עצרת ואני מקווה שיהיו שם מאות אלפים", הוסיף איש התקשורת לשעבר. "נלך עם כל הכוח והעוצמה להצליח במאבק. זה לא רק מאבק של דלית אל כרמל, אלא של כל החברה הישראלית. דיברנו כקבוצה מסוימת שנפגעה מאוד, ואיננו יכולים להרים כל דגל של כל אדם במדינה. אני מסכים שהיינו חוד החנית במאבק ואני מקווה שביום שבת התחושה הזו רק תלך ותגבר".

"אני מאמין בכל לבי שאנחנו נמשיך את המאבק הזה וננצח אותו", המשך ראש מועצת דלית אל כרמל. "לא תהיה שום הבנה היום, אנחנו יוצאים למאבק. במוצאי שבת תתקיים עצרת המונים ונדבר על הדברים ביום ראשון. נראה אחרי ההפגנה מה הם יגידו, אין דרך אחרת".

בהתייחס לתמיכה של הציבור הישראלי במחאת העדה, אמר: "יש תמיכה, אבל יש הבדל ענק בין הסימפטיה של הציבור הישראלי לאופן בו מתייחסים אלינו למעלה. גם החיילים מכירים את הנושאים הללו. לא סתם אדם כמו חסון כותב פוסט כנגד חוק הלאום ומדבר על גזענות המדינה, זה משהו שבחיים לא הייתי מאמין שיקרה".

כשנשאל האם ראש הממשלה יתקפל, וילך לקראת הדרוזים בסופו של דבר, השיב חלבי כי "אני חושב שכן. אין לו דרך אחרת".

ראש מועצת חורפיש: "אנחנו מרגישים לא שווים לאחינו היהודים"

מופיד מרעי, ראש מועצת חורפיש ויו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, הסביר לחברי הקבינט של 103fm מדוע הוא מקבל את הפשרות שהציע ראש הממשלה לעדה הדרוזית, ולמרות זאת ישתתף בעצרת התמיכה במוצ"ש.

"יש כאן הצעה שצריך לבחון אותה בצורה מקצועית", קבע מרעי, שהסביר: "כל הצעה כזו, שדנה בביסוס חקיקתי למעמדה של העדה הדרוזית והצ'רקסית, צריך לקחת ולבחון אותו בצורה הנכונה. אנחנו כן יכולים להשיג את המטרה שלנו דרך ההצעה שהוגשה".

"רבים מתבלבלים בהמון מושגים", הסביר, "עד ההצעה הזו לא היה חוק שמעגן את מעמדם של הדרוזים והצ'רקסים המשרתים בכוחות הביטחון וקשרו את גורלם עם מדינת ישראל. חוק הלאום הבליט את הנושא בצורה מאוד ברורה, אם היינו קיימים בו לא היינו קמים במחאה. לא הגדירו אותנו בחוק הלאום ועלינו למצוא הגדרה לעצמנו על מנת להבטיח את עתיד הקיום שלנו. אנחנו לא אומרים שמדינת ישראל היא לא מדינת העם היהודי, אך אנחנו חלק ממדינת ישראל. אנחנו ישראלים והיא גם שלנו".

 

כמו כן, הוא אף פירט את הפערים הקיימים בין היהודים לדרוזים והצ'רקסים: "קיימים פערים בין המגדר הדרוזי והצ'רקסי לבין המגדר היהודי בכל תחומי החיים. באופן אישי שלחתי מכתב לפני ההצבעה על חוק הלאום לראש הממשלה וחברי הכנסת וביקשנו לדון בנושא הזה. פנינו לפני ההצבעה כדי לדון בנושאים שכואבים לנו אך הדיון נקבע לאחרי ההצבעה. לנו אין בעיה עם החוק הישראלי והיהודי, מה שכואב לדרוזים כואב ליהודים ומה שכואב ליהודים כואב לדרוזים. הבעיה שלנו היא עם מקבלי ההחלטות בעניין הזה. סעיף 7 בחוק לדוגמה קובע שבמדינת ישראל ירחיבו את ההתיישבות היהודית. מה לגבי ההתיישבות הדרוזית? יכול לקום כל ישראלי ולקבוע שהרחבת היישוב הדרוזי היא מחוץ לחוק. שיווין הזכויות שמגיע לנו צריך לבוא בהלכה למעשה. כל ראשי הרשויות והיישובים הדרוזים לא זכו להתפתחות 30-40 שנה. מה שמגיע לתושב מעלות מגיע גם לתושב נהריה".

את דבריו חתם באומרו כי "אנחנו מרגישים לא שווים לאחינו היהודים. בא חוק שמבליט זאת בצורה כל כך ברורה, אז קמנו ואמרנו שזה לא יכול לעבור. אם יחוקק חוק יסוד נוסף שיעגן את הזכויות שלנו זה יהיה מעולה. אני אהיה במוצאי שבת בכיכר רבין ואסיע את תושבי חורפיש לשם. זו עצרת הזדהות עם העדה הדרוזית, אנחנו לא הולכים להפגין כנגד העם היהודי, אנחנו עם אחד עם דגל אחד".

עריכה מטעם 103FM: איתמר זיגלמן