קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל מבקרת בישראל ביום (חמישי) עמוס במיוחד שכולל שורה של אירועים. את הבוקר פתחה מרקל בביקור ביד ושם שם כתבה בספר האורחים כי "לפני 80 שנה בליל הבדולח סבלו היהודים בגרמניה משנאה ואלימות שלא הכירו קודם. לאחר מכן הגיע פשע שלא ידעו כדוגמתו - שבר הציביליזציה. מאז גרמניה תמיד אחראית לזכור את הפשע הזה ולהילחם באלימות, בשנאת זרים ובשנאה בכלל".



משם המשיכה למוזיאון ישראל שם נערך לכבודה טקס הענקת תואר ד"ר של כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה. "אין להוריד בערכן של חשיבות הפגישות שלנו עם ממשלת ישראל. תודה על הערכה והרצון לחזק ולהפיח חיים בידידות הזאת. אני צריכה להגיע לחיפה יום אחד ואעשה זאת". מרקל התייחסה לנושא ההסדרה בין ישראל לחמאס ברצועת עזה ואמרה כי "בזמן שגלעד שליט היה כלוא עשינו מאמצים רבים. וכעת אנחנו עושים מאמצים אבל איני מעוניינת לפרט מעבר לכך".



מרקל התייחסה גם לנושא חאן אל אחמר והדיווחים שביקורה הותנה בכך שהמקום לא יופנה. "זה דיווח שיקרי", אמרה, "מעולם לא הצגנו דרישה כזו. אנחנו יכולים לא להסכים עם מהלך כזה או אחר של ממשלת ישראל, אבל מדובר בעניין פנימי ישראלי ולא התערבנו בו".

אנגלה מרקל מבקרת ביד ושם. קרדיט: AFP

 

מרקל נחתה אמש בישראל, בפתח ביקורה בארץ במסגרת שיתוף הפעולה בין ממשלות ישראל וגרמניה, זאת השנה השביעית. ביקורה של מרקל נפתח בארוחת ערב משותפת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במעונו הרשמי בירושלים. 


נשיא אונ' חיפה פרופ' רון רובין אמר במהלך טקס הענקת תואר ד"ר לשם כבוד למרקל. "אנו עומדים להעניק היום תואר כבוד לאחת ממנהיגותיו הבולטות ביותר של העולם החופשי, ברגע מכונן, אך לא פחות מכך – רגע מאתגר, בתולדות המערב", אמר, "אירוע זה, המוקדש כולו לחגיגה ולהוקרת פועלה של מקבלת התואר, מהווה גם הזדמנות - להפנות את הזרקור אל הסכנות הרובצות לפתחינו ולשרטט בפניה פעם נוספת, את האתגרים עמם היא עצמה התמודדה וממשיכה להתמודד, גם בהווה, באופן מעורר הערצה".

"העולם המערבי מצוי כיום תחת מתקפה. לא מדובר במתקפה של כוח מזויין ואלים, אלא במלחמת התשה איטית המאיימת על מוסדותינו, ובייחוד על המוסדות הפרלמנטריים ועל חופש המידע - אבני היסוד החיוניות כל-כך לתפקודן של המערכות החברתיות והפוליטיות בחברה דמוקרטית".

למרות האווירה החגיגית, מספר נושאים מעיבים על הביקור הגרמני, שאף התנתה את קיום הביקור באי פינוי הכפר הבדואי חאן אל אחמר לפני ובמהלך הביקור בארץ. אך לא רק מדיניות ישראל ביהודה ושומרון עומדת בין המנהיגים והממשלות. הסכם הגרעין נמצא במוקד המחלוקת: בעוד ישראל מיישרת קו עם ארה"ב שפרשה מההסכם ונתניהו קורא לאירופים להקשיח את היחסים עם איראן, גרמניה מעוניינת לשמר את ההסכם משום שלתפיסתה הוא שימנע מאיראן את פיתוח פצצת האטום. אין להתעלם מכך שגרמניה גם נהנית כלכלית מההסכם עם איראן. גרמניה ניצבת בראש החזית בעד האיחוד האירופי ונאט"ו. מנגד מעיבים על יחסי ישראל וגרמניה יחסיה הקרובים של ממשלת נתניהו עם ממשל טראמפ וניסיונות ההתקרבות של ראש הממשלה אל מנהיגים במזרח אירופה.