חנינה עוד לפני פסק הדין? המהלך הדרמטי של בית הנשיא בבקשת נתניהו

בית הנשיא ביקש ממשרד המשפטים תקדימים לחנינה בטרם הסתיים הליך פלילי, לרבות במקרים של עסקאות חטופים, כחלק מבחינת בקשת נתניהו. בבית הנשיא מבהירים: "מדובר בבדיקה מקצועית בלבד"

אנה ברסקי צילום: פרטיגלעד מורג, כתב המשפט של מעריב צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
נשיא המדינה יצחק הרצוג מגיב לבקשת החנינה של נתניהו | צילום: גרגורי באדו

עוד נמסר כי בית הנשיא ביקש מהמחלקה השלמות בנוגע לתקדימים להפעלת סמכות החנינה בטרם הסתיים הליך פלילי, לרבות במקרים של מחוות מדיניות או עסקאות לשחרור חטופים. לפי ההודעה, אף שקיימים פערים מובהקים בין אותם מקרים, הבקשה מתמקדת בעצם האפשרות להפעיל את סמכות החנינה בזמן שמתנהל הליך משפטי.

בבית הנשיא הדגישו כי הפנייה נועדה להשלים את הבדיקה המקצועית טרם גיבוש המלצה לנשיא המדינה יצחק הרצוג, וכי אין בה כדי ללמד על עמדה כלשהי ביחס לבקשת החנינה עצמה. עוד נמסר כי לאחר קבלת ההתייחסות המבוקשת, יימשך הטיפול בבקשה בהתאם לנהלים.

אלו השלמות מדובר?

תחילה מבקש בית הנשיא השלמות "בכל הנוגע לתקדימים בהפעלת סמכות החנינה בטרם הסתיים ההליך הפלילי, לרבות במקרים של מחוות מדיניות או עסקאות לשחרור חטופים" לדברי בית הנשיא "למרות הפערים המובהקים בין המקרים, ההשלמות נוגעות לעצם הפעלת סמכות החנינה תוך כדי הליך משפטי". נסביר כי התקדים המשפטי הידוע של חנינה טרם הרשעה ומשפט הינו בפרשת קו 300. אבל, וועדת החנינות של משרד המשפטים פירטה לאורך עמודים ארוכים מדוע התקדים המשפטי של קו 300 אינו מתאים או דומה לבקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ניתוח הפנייה של הנשיא מעלה שהיועצת של בית הנשיא מבקשת כפי הנראה השלמות שישוו בין המקרה של נתניהו לחנינה למקרים נוספים - חנינות שניתנו למחבלים בעסקאות חטופים. נסביר, מחבלים רבים שביצעו מעשים מחרידים ונידונו למאסרי עולם שוחררו על מנת להביא חטופים הביתה, או נעשו "מחוות מדיניות" בנושא, כלומר שחרור אסירים בחנינה לצרכים מדיניים.

עמיחי אליהו ובנימין נתניהו
עמיחי אליהו ובנימין נתניהו | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

כמו כן נאמר כי "בית הנשיא העביר למחלקת החנינות את פניות הציבור שהתקבלו בנושא על מנת לנתח את הפניות"  ההנחה שמדובר בפניות של אנשי ציבור שמבקשים לחון את נתניהו מנימוקים שונים אך ייתכן שגם היו פניות הפוכות- הנשיא מבקש לדעת מה מידת השפעתן.

משמעות החלטה של הרצוג היא בעיקר עוד עיכוב בהחלטה שעל פניו נראית פשוטה. נזכיר חוות הדעת של גורמי המקצוע, מחלקת החנינות במשרד המשפטים קבע כי סמכות החנינה הקבועה בחוק יסוד: נשיא המדינה לא חלה במקרה הזה", וכי מחלקת החנינות "לא תוכל להמליץ לנשיא המדינה לנקוט בצעד חריג ומרחיק לכת של הפעלת סמכות החנינה על דרך הפסקת ההליך המשפטי המתנהל נגד ראש הממשלה".

נזכיר נתניהו בניגוד גמור למקובל במקרים כאלו- לא הודה, לא הביע חרטה ואינו מעוניין לפרוש תמורת החנינה. כך שלמעשה מדובר בבקשה להפסקת משפטו.  עוד נציין כי היועצת המשפטית לממשלה בחרה שלא להעביר חוות דעת בנושא, בשם התביעה במשפט נתניהו. אין חובה לכך, לפי חוק.

תגיות:
בנימין נתניהו
/
יצחק הרצוג
/
חנינה
/
בקשת חנינה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף