עוד אמר: "הסיבה היחידה שאנחנו נמצאים כאן היום היא כי עמדתי במילה לבוחרים שלי. הבטחתי מדיניות, הבטחתי משילות, הבטחתי שאשלוט במשרד שלי. זה בדיוק מה שעשינו, מה שהיועמ"שית המפוטרת לא סובלת. יותר מחצי מיליון אזרחים ועוד מיליוני בוחרים של המחנה הלאומי בחרו כדי להוביל שינוי אמיתי, ועכשיו גלי בהרב-מיארה רוצה לקחת מכם את הקול שלכם, לשלול מכם את הזכות לבחור".
ח"כ גוטליב התפרצה לדבריו של עמית: "יש כאן בקהל 2 נשים עם חולצות אמא ערה" (2 עותרות לבג"ץ בנושא), הוא השיב: "אנחנו לא רוצים להרחיק. עוד הפרעה אחת וניאלץ להוציא מהאולם".
ראבילו ענה: "אנחנו קוראים 'לו יהי' שנשנה את המצב שהיה עד היום".
ראבילו הוסיף: "הסמכות לפטר שר היא של ראש הממשלה ושלו בלבד. בית משפט קבע את העיקרון הידוע שכשירות לחוד ושיקול דעת לחוד, וקבע בהלכת דרעי-פנחסי שיש חובה להעביר שר מכהונתו אם קיים כתב אישום עם קלון, ואם לא יעשה כן מדובר בחוסר סבירות קיצוני. לאור התיקון לחוק יסוד השפיטה שהכנסת ביטלה את הלכת הסבירות, ובית המשפט בדעת רב החליט לבטל את התיקון. גם כאן אין שום טיעון שאומר שבוטלה הלכת דרעי-פנחסי. אנחנו לא חושבים שלבית המשפט יש סמכות לפטר שר. ההלכה היחידה שבאמצעותה בית המשפט הורה על פיטורי שר הייתה באמצעות הלכת דרעי-פנחסי".
ראבילו: "האינטרס הציבורי יחליט איזו מפלגה תהיה בכנסת, ושבית המשפט לא ייגרר לביצה התובענית הפוליטית. יום יום יהיו עתירות לפוליטיזציה במשרד הביטחון בתקשורת, זה מה שיקרה".
השופט גרוסקופף: "פוליטזציה של המשטרה לא תיפתר בבחירות, היא צריכה להיפתר בזמן אמת". ראבילו: "אם ראש הממשלה היה סבור שיש פוליטיזציה במשטרה, הוא היה קורא לשר ומדבר איתו. הטענה הזו לא הוכחה, וגם אם כן היה נכון לא היה מקום לנקוט צעד כזה".
ויכוח הסמכות של פטר
פטר: "אני חולק על כך ואנסה לשכנע מדוע. מי שקובע במדינה ובכל דמוקרטיה מי יהיו חברי הרשות המבצעת זה הציבור ולא מי שלפני. אין כל עילה משפטית מוכרת בדין. מבקשים מבית המשפט לתת סעד בלתי חוקי להפר את החוק. להעמיד את החברה הישראלית בפני מבחן לא הוגן. הריבון הכריע".
"אי אפשר להפוך את רה"מ לבובת גרב"
"ניאלץ להיפרד"
הרקע המלא לדיון
מאז תחילת כהונת הממשלה הנוכחית, עצם מינויו והמשך כהונתו של בן גביר מצויים בלב שורה של עתירות לבג"ץ, בטענה לחוסר סבירות קיצוני. בתחילת שנת 2024 דחו שופטי העליון עתירה שביקשה לבטל את מינויו בשל עברו הפלילי והתבטאויותיו לאורך השנים, אולם במקביל נותרו תלויות ועומדות עתירות נוספות - העוסקות בהתנהלותו בתפקיד, בטענות לפגיעה בעצמאות המשטרה ובהפעלת סמכויות בניגוד למקובל - שטרם הוכרעו.
בפברואר הוציא בג"ץ צו על תנאי בעתירות והורה לנתניהו "לבוא וליתן טעם מדוע לא יורה על העברתו של בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי".
על פי לוח הזמנים, בזה אחר זה יעלו המעורבים בעתירה ויטענו את טענותיהם: ראשונים יטענו עורכי הדין של ראש הממשלה והשר לביטחון לאומי, כאשר שופטי העליון הקציבו להם לטעון עד שעה כל אחד. עורך דינו של ראש הממשלה יצטרך לנמק מדוע לא יעשה שימוש בסמכותו להעביר השר בן גביר מתפקידו.
לאחרונה כתבו עורכי הדין נתניהו ושל הממשלה: "בית המשפט הנכבד מתבקש בזה לכבד את ריבונותה של הממשלה, לדחות את העתירות, לבטל את הצו על תנאי שניתן ולהימנע מפגיעה קשה בהפרדת הרשויות ומהתערבות פוליטית בהרכבה החוקי של הממשלה ומהפיכת הצו למוחלט". בין היתר הם טוענים ל"חוסר שפיטות" ושבית המשפט "אין אפשרות חוקתית לפסוק בנושא", על אף שהחוק מורה אחרת.
השר בן גביר בתגובתו כתב לאחרונה בעמדתו כי "דרישת היועמ"שית לפטר שר בממשלת ישראל עלולה לקרוע את החבל ולהביא למשבר חוקתי - היועמ"שית מובילה את בית המשפט ואת מדינת ישראל כולה לנקודה רגישה". עוד טען כי : "אין לבית המשפט שום סמכות להדיח שר מכהן שלא הורשע". הוא טוען כי מינה מאות מנויים במשטרה ורק על שלושה יש מחלוקת.
לאחר מכן, נציגי פרקליטות המדינה שייצגו את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה יטענו עד 40 דקות. היועצת המשפטית לממשלה סבורה שעל ראש הממשלה לנמק מדוע אינו מפטר את בן גביר בשל הפגיעה שלו בעצמאות המשטרה.
באופן טבעי, לעתירה הנפיצה גם משמעות פוליטית: פעולותיו האחרונות של בן גביר בהתערבות בעבודת המשטרה ואי ציותו להחלטת בית המשפט בנושא קידום רינת סבן, מראות כי הוא סבור שהדחה תחזק את מפלגתו בבחירות הקרובות. מבחינת בן גביר פסילתו תהווה רווח פוליטי משום שיוכל להציג ש"נגרם לו עוול".
מבחינת בית המשפט - בג"ץ אינו אמור להתחשב בשיקולים של שחקנים פוליטיים והאם הדבר יועיל לבן גביר ולנתניהו או לא. אך כן ההיגיון אומר שלפני מערכת בחירות, כל עוד ניתן - בג"צ ישאף לדחות את ההחלטה. ייתכן כי בג"ץ יוכל גם למצוא דרכים יצירתיות לפתרון למשל הטלת מגבלות על השר.
השופטים מנסים להבין מעורכי הדין האם אפשר להגיע להבנות מחדש בין היועצת המשפטית לשר בן גביר, דבר שלא צלח בפעם הקודמת. היה "מתווה עקרונות" אך השר הפר אותה.
השופט סולברג: "בוחרים נציגים והאנשים הללו לא רוצים שיהיו סטטיסטים בכנסת אלא יתוו מדיניות. בפער בין החוזק הרב שאנחנו מגינים על הזכות להיבחר ולבחור לכנסת וגם שוכחים את הזכות שלו כשר בממשלה".
נציגת היועמ"שית: "המצביעים בחרו חבר כנסת לא שר. אין זכות קנוייה להיות השר לבטחון לאומי כולל האפשרות לעשות פוליטיזציה. בוודאי שניתן משקל לכך שנבחר".
השופט יחיאל כשר: "בעקרון אם יש חבר כנסת בגלל האידאולוגיה שלו והוא עבר משוכה של הזכות להיבחר. עכשיו האם על דבר כזה אפשר לפסול אותו? את זה צריך להוציא החוצה".
נציגם של חלק מהעותרים עורך דין גלעד ברנע טען בדיון כי המשטרה לא תישאר עצמאית אם יותר לבן גביר להישאר בתפקידו. "הוא לא איזה צייצן. על מה אנחנו מדברים? נשלח אותם היועמשית והשר לנהל משא ומתן עכשיו? ומה בינתיים? הוא לא מתכחש לאמירות ש"ערבים צריכים להיות נאמנים ויהודים נאמנים בהגדרה", ככה זה עובד אצל השר הגזען והמפלה. הוא קרא ליועצת מחבלת. התבטאויות של שר זה מעשים זה לא דיבורים באוויר. איפה התצהיר של ראש הממשלה אין. למה הוא לא חתם על תצהיר?".
עורך הדין דניאל חקלאי שייצג גם הוא חלק מן עותרים טען כי בן גביר מגבה מייד חשודים שזה תואם לצד הפוליטי שלו. "המסר למשטרה הוא הרסני, אני מבין לאן הרוח נושבת ומכבדים את בית המשפט אבל אני באמת חושב שזה 'שור מועד'. אנחנו לא מבקשים להדיח שר בשל רטוריקה או עמדות אלא באמת בשל חורבן שקורם עור וגידים סכנה שכבר מתממשת לזכויות האדם. זה המקרה הקיצוני. עומד כאן צורך דחוף להפסיק את הפגיעה השיטתית בחרויות הפרט וגם במבנה המשטר הדמוקרטי".
נציגת הפרקליטות שבה ואמרה שוב שהיא מאמינה שנסיון להתפשר לא יצלח אבל אם בית המשפט יחייב לכך הם מבקשים צוי ביניים לבינתיים- "הם מבקשים שייקבע לא לקדם מינויים רגישים בעלי השפעה משמעותית על תחומי החקירות, חופש ביטוי וייעוץ משפטי ולאסור הצטרפות השר לפעילות מבצעית תוך חיכוך עם אזרחים וכניסה לבתיהם. לאסור על השר לעמוד בקשר ישיר עם קציני משטרה ללא נוכחות המפכ"ל. לאסור על השר להתבטא בעניין הפעלת כוח משטרתי כלפי אזרחים לרבות חקירות מתנהלות. הכרחית מעורבות עמוקה של בית המשפט".
עו"ד פטר מחה שלמעשה מדיחים את השר מבלי להדיח אותו ככה. הנשיא עמית הזכיר ש"הלקוח שלך (בן גביר) יחד עם ברזל עתר לפטר את השר רמון בגלל חוסר אמון של הציבור".
הנשיא עמית לסיום אמר: "גם הדיון שהתנהל כאן נרמל מבחינה מסויימת התבטאויות קשות מאד בלשון המעטה של השר בן גביר. שלא יהיה הבנות שאני שאומרים על בגצ "אתה של ישראל?" זו לא ביקורת זה משהו אחר שאומרים על שופטים שהם "אויבי אומה" זו לא ביקורת. הדיון הזה לא מנרמל בכלל את ההתבטאויות הללו ללא קשר לתוצאה הזו".
תם הדיון לאחר 10 שעות דיון.
התרעות פיקוד העורף