כבר בפתח השיחה הסביר לזר כי אף שהסקרים מוצגים במונחי מנדטים, מבחינתו הם מספרים סיפור רחב יותר. "אנחנו שואלים מונחי מנדטים, אבל מה שאנחנו מקבלים לדעתי בעצם זה מה שאמריקאים קוראים Approval Rate", אמר. לדבריו, "התרגום הוא לשפה של מנדטים, אבל בסך הכול אפשר לראות את שביעות הרצון או אי שביעות הרצון של הציבור מהמפלגות השונות".
"הסיפור הוא כבר לא ימין ושמאל"
אחד הדברים הבולטים ביותר שאמר לזר בשיחה נגע לעצם החלוקה הפוליטית בישראל. לטענתו, הקטגוריות הישנות כבר אינן מסבירות באמת את המציאות. "הסיפור הוא כבר לא ימין ושמאל", קבע. "החלוקה היא באמת בין תומכי נתניהו למי שמתנגד לנתניהו". לדבריו, יש מי שיראו בזה ויכוח אישי, אך בפועל מדובר במחלוקת רחבה יותר, שנוגעת "לכל מה שהוא מסמל ולכל מה שהוא מנסה לעשות".
בהמשך הסביר כי גם כאשר יש תזוזות בסקרים, הן אינן מעידות בדרך כלל על מעבר המוני של מצביעים בין המחנות, אלא בעיקר על תנועה פנימית בתוך כל אחד מהם. "שני המחנות מקובעים, המחנות מאוד מקובעים", אמר, והדגיש כי מאז 7 באוקטובר הוא "לא רואה כמעט מעברים לצד כזה או אחר". לדבריו, המשחק מתרחש בעיקר בתוך הגושים עצמם: "זה יהיה או בין הליכוד ועוצמה יהודית... וזה יהיה באופוזיציה בין בנט לבין אייזנקוט, לבין ליברמן, לבין לפיד".
לפי לזר, מי שמחזיקים כיום את בנט הם דווקא קהלים אחרים לגמרי: "מי שאיתו בסבב הזה זה דווקא אנשים שמזוהים יותר עם הצד השני. מי שהצביעו לאופוזיציה בבחירות 2022, מסורתיים וחילוניים". עם זאת, הוא סבור שבנט עצמו לא שינה את עמדותיו הבסיסיות: "הוא היה איש ימין ונשאר איש ימין", אלא שכעת "הוא צריך להתאים את עצמו לקהל שעכשיו מתכוון להצביע לו".
עם כל זאת, לזר הזהיר מפני ההנחה שהתמיכה הזו תישמר בהכרח עד הבחירות. הוא הזכיר כי גם בעבר בנט נהנה מנתונים גבוהים מאוד בסקרים, אך לא הצליח לתרגם אותם לכוח דומה בקלפי. "יש לו את ההיסטוריה הזאת של ציבור מאוד מאוד פריך שהלך איתו עד צעד מסוים, ובסוף לא הלך איתו", אמר. לדבריו, התופעה הזאת אינה ייחודית לבנט בלבד: "כל המפלגות כמעט – הן פריכות", למעט המפלגות החרדיות והמפלגות הערביות, שנהנות מדפוסי הצבעה יציבים יותר.
גנץ נשחק, אייזנקוט מטפס
לדבריו, יש לכך משמעות לא רק ברמת הדימוי הציבורי, אלא גם ברמה המעשית של הרכבת הממשלה. "אם תבוא מפלגה שתהיה עשרה מנדטים יותר מהליכוד בבחירות הבאות, יהיה קשה מאוד לא להטיל עליה את המנדט הראשון להרכבת ממשלה", אמר.
"רבים ממצביעי הציונות הדתית יושבים על הגדר"
טוכפלד העלה במהלך השיחה את הביקורת המגיעה מחוגים מסוימים בימין, שלפיה חלק מהסקרים ממעיטים בכוחן של המפלגות החרדיות, של הליכוד ושל סמוטריץ'. לזר השיב כי הוא אינו "מתקן" את הנתונים לפי ציפיות מוקדמות. "מה שיוצא לי היום זה מה שאני נותן", אמר בפשטות. הוא הודה כי ייתכן שסוקרים שונים משתמשים במשקלות שונים לאוכלוסיות שונות, או פועלים מתוך הנחה שהליכוד יתחזק ביום הבחירות, אך הדגיש: "אני לא עובד ככה".
ביחס למפלגות החרדיות, אמר כי ייתכן בהחלט שהמספרים משקפים תסיסה פנימית אמיתית. "יכול להיות שיש כעס בציבור החרדי על מה שקרה בעקבות המלחמה, על חוסר ההתגייסות של ההנהגה החרדית לנשיאה בנטל", אמר. לדבריו, גם הפגיעות הכלכליות עשויות להשפיע. על בצלאל סמוטריץ' והציונות הדתית אמר לזר כי מדובר במפלגת נישה שנשענת על פלח מסוים בתוך הציבור הדתי־לאומי, וכי כיום יש "כעס מאוד מאוד גדול בציבור הדתי־לאומי, על כל נושא הגיוס, כל נושא השוויון בנטל". הוא הוסיף כי רבים ממצביעי המפלגה בבחירות האחרונות "לא מוכנים יותר להצביע" לה, וחלקם עברו לליכוד, לעוצמה יהודית או פשוט "יושבים על הגדר".
בהמשך השיחה עבר הדיון מן המספרים עצמם לאסטרטגיה הפוליטית שמאחוריהם. לזר הזכיר כי בישראל, כמו במדינות אחרות, חלק גדול מהבוחרים מקבלים החלטה ברגע האחרון. "חלק לא קטן מהאנשים מחליטים ברגע האחרון, חלק אפילו ממש בקלפי, למי הם יצביעו", אמר. לכן, הסביר, הקמפיינים אינם מתמקדים רק בהעברת מצביעים ממחנה למחנה, אלא גם בהמרצת מצביעים תומכים להגיע לקלפי, ומנגד – בניסיון לגרום למצביעי הצד השני להישאר בבית.
לדבריו, "זה הרבה יותר קל להמריץ אנשים להצביע נגד משהו, מאשר בעד", ולכן פוליטיקאים ממשיכים לחפש "דמון" שיסייע להם להוציא מצביעים מהבית. עם זאת, הוא לא בטוח שהשיטה הזו תמשיך לעבוד באותה עוצמה גם הפעם. "יכול להיות שהציבור הישראלי... כבר פחות יעבוד" על מנגנונים כאלה, העריך.
ועדת חקירה ממלכתית, חוק הגיוס ויוקר המחיה
לזר נשאל גם על שתי סוגיות בוערות במיוחד מבחינת הקואליציה: ועדת חקירה ממלכתית לעומת ועדת חקירה לאומית, וחוק הגיוס. בסוגיית החקירה הוא קבע כי לפי בדיקות "מעריב", "רוב הציבור רוצה ועדת חקירה ממלכתית", אך סייג כי בתוך הבייס של הליכוד ייתכן בהחלט רוב אחר. "אם מדברים על כלל הציבור הישראלי, אז כלל הציבור הישראלי רוצה באופן עקבי ועדת חקירה ממלכתית", אמר.
באשר לחוק הגיוס, הוא העריך כי מדובר באחת הבעיות הקשות ביותר של הקואליציה. "זו בעיה מאוד מאוד קשה לקואליציה", אמר, הן אם תנסה להעביר חוק כזה והן אם לא תעשה דבר, בזמן שהנטל על המילואימניקים הולך ומכביד.
עם זאת, הוא הבהיר כי לא מדובר בתמונה אחידה. "מה שלא השתנה זה האמון למשל בראש הממשלה, שנשאר בינוני ומטה", אמר, וגם בתחום יוקר המחיה הנתונים רחוקים מלהיות מעודדים. אבל כשמסתכלים על התמונה הכללית, נדמה שהציבור הישראלי ממשיך להחזיק בתערובת המוכרת של דאגה ואמונה. כמו שטוכפלד סיכם בפניו בסיום: "האם אתה מרוצה מזה? לא. האם אתה מרוצה באופן כללי? כן". ולזר השיב בפשטות: "כן, כן. זה מה שרואים".
התרעות פיקוד העורף