תפקיד רגיש בסוף קדנציה
אחת התקופות הקשות מבחינת מעמד ישראל בעולם
הוואקום הזה אינו פרט טכני. במשך יותר משנה וחצי, ובאחת התקופות הקשות ביותר מבחינת מעמדה הבינלאומי של ישראל, לא עמד בראש מערך ההסברה הלאומי גורם קבוע שאמור לתכלל את המסרים בין משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, צה"ל, המל"ל וגופי הדוברות הרשמיים.
מתיאור המשרה שהובא לוועדה עולה כי מדובר בתפקיד רחב בהרבה מדוברות רגילה: ראש המערך עומד בראש פורום ההסברה הלאומי בתחום המדיני-ביטחוני, אחראי לקביעת מסרי-על לשימוש כלל גורמי המדינה, מתאם מסרים עם גופי הביטחון, שותף באיתור חומרים מודיעיניים ומבצעיים שניתן להתיר לפרסום לצורכי הסברה, ומופקד גם על פיתוח "יכולות הגנה והתקפה" בתחום ההסברה הלאומית. נוסף לכך, הוא מנחה את יועצי התקשורת של ראש הממשלה בזירה המקומית והבינלאומית, משתתף בהתייעצויות מדיניות ומגבש הודעות והצהרות לתקשורת.
"ניהלה מסיבות עיתונאים עם משפחות חטופים"
חוטובלי, בעלת תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן, כיהנה בשנים 2020-2025 כשגרירת ישראל בבריטניה. במסמכי המינוי נכתב כי בתפקידה בלונדון ניהלה מערך הסברה בשגרירות, הופיעה בכלי תקשורת בינלאומיים, הובילה קמפיינים דיגיטליים, קיימה תדרוכים לעורכים ולבכירים בריטים, פעלה בקמפוסים וניהלה מסיבות עיתונאים עם משפחות חטופים וחטופים ששוחררו.
בקורות החיים שהוגשו לוועדה מדגישה חוטובלי את המאבק שניהלה מול ה-BBC בטענה להטיה נגד ישראל, את הופעותיה ב-BBC, CNN, Sky News, ITV ו-Bloomberg, את הקשר עם עורכים ראשיים בבריטניה ואת פעילותה מול קמפוסים מובילים כמו אוקספורד, קיימברידג' ו-LSE.
לפי המסמכים, חוטובלי עומדת בתנאי הסף גם בהיבט הניהולי: כשגרירה בלונדון ניהלה צוות של כ-80 עובדים, ובמשרד התפוצות הייתה אחראית על משרד שמנה כ-30 עובדים. דרישות התפקיד כוללות ניסיון בהסברה, דוברות או עבודה עיתונאית, וכן ניסיון ניהולי בכיר הכולל ניהול עובדים, תקציב, הובלת תהליכים ועבודה מול ריבוי גורמים בכירים.
קודם לכן כיהנה חוטובלי כשרת ההתיישבות, שרת התפוצות, סגנית שר החוץ וחברת כנסת מטעם הליכוד. בין השנים 2015-2020, כסגנית שר החוץ תחת נתניהו, עסקה בין היתר בקמפיינים נגד BDS, במאבק באונר"א, בקידום העברת שגרירויות לירושלים ובפיתוח תכנים להסברה מדינית ודיגיטלית בקורסי צוערים.
המבחנים של חוטובולי
מינויה של חוטובלי יציב בפניה שני מבחנים מיידיים. הראשון מקצועי: האם תצליח להפוך מערך מוחלש, מפוצל וחסר סמכויות לגוף שמסוגל לנהל קמפיין הסברה לאומי רציף. השני ציבורי: האם מי שהגיעה מתוך לב המערכת הפוליטית של נתניהו תוכל לכהן בתפקיד שאמור לדבר בשם מדינת ישראל, ולא בשם ממשלה, מפלגה או ראש ממשלה.