בפועל, גם יותר משעתיים לאחר מועד הפתיחה, טפסי הבחינה לא הוגשו להן. בהמשך, לפי ארגון עתים, שלוש הנשים הורשו להיבחן - אך רק כארבע שעות לאחר הגברים, כאשר שעת סיום הבחינה נותרה זהה. באותו זמן נבחנו כ-1,200 גברים במרכז הקונגרסים בירושלים, נוסף על כ-4,000 שנבחנו בשבוע שעבר. ברבנות הראשית טענו ל"תקלה טכנית". אולם, במערכת המשפטית והציבורית התקשו לקבל את ההסבר הזה כפשוטו, וראו באירוע מבחן ראשון ליישום פסיקת בג"ץ שהסתיים בכישלון.
פסיקת בג"ץ עומדת למבחן
שורשי הפרשה נטועים בעתירה שהוגשה ב-2019 על ידי שש נשים וארגוני עתים, קולך ומרכז רקמן, לאחר שנשים שלמדו הלכה ביקשו להיבחן ונדחו בשל מינן. ביולי 2025 בג"ץ הכריע בשאלה: "האם הרבנות הראשית רשאית למנוע מנשים לגשת לבחינות שהיא עורכת?" וקבע פה אחד כי התשובה בפסק דינו היא לא. או במילים אחרות, נקבע צו קבוע כי "על הרבנות הראשית לאפשר לנשים לגשת לבחינותיה".
השופט נעם סולברג קבע בהחלטה בבג"ץ: "משבאתי לכלל מסקנה כי חסימת נשים - 'דרשניות, צדקניות וחכמניות'- מן האפשרות לגשת לבחינות הנערכות על-ידי הרבנות הראשית הרי היא הפליה אסורה, שאין בבסיסה הצדקה מספקת, ולמעשה הצדקה כלשהי; ובהעדר אפשרויות מעשיות אחרות - נדמה כי אין מנוס מהפיכת הצו על-תנאי למוחלט. לוּ תישמע דעתי, אפוא, נקבע כי על הרבנות הראשית לאפשר לנשים לגשת לבחינותיה".
השופטת דפנה ברק ארז, שהסכימה עמו לצד השופט עופר גרוסקופף, הוסיפה: "מנקודת מבטי הדברים מקבלים חיזוק נוסף דווקא משום שבענייננו מדובר באפשרות להיבחן ולהתחרות, שכם בשכם, עם הנבחנים האחרים. אדרבה, "ישחקו בפנינו" הנערים וגם הנערות, וניווכח ביחס לכל אחד ואחת מהן ידיעותיו בעולם התורה וההלכה. בשפה האנגלית מוכר הביטוי: may the best man win. ברוח הימים הללו עודכן נוסחו: may the best person win. יתכבדו וייגשו כלל המועמדים והמועמדות לבחינות, ויזכו כולם להערכה בהתאם להישגיהם ולפירות עמלם".
הבחינה החלה באיחור, העימות נמשך
המרחק בין פסק הדין לבין הביצוע בשטח התברר היום כגדול במיוחד. ביום הבחינה הוכנסו שלוש הנשים לחדר נפרד במשרד לשירותי דת והמתינו שם. הדבר נעשה על פי המלצת היועץ המשפטי של הרבנות, בתקווה שטפסי הבחינה עוד יוגשו להן. בזמן שהן חיכו, הגברים נבחנו במסלול הרגיל. בהמשך הורשו הנשים להיכנס לבחינה, אך לפי ארגון עתים הדבר נעשה באיחור של כארבע שעות, בלי הארכה מקבילה של זמן הבחינה.
לפי הבקשה שהגישו היום הארגונים לבג"ץ, לנשים נקבע מועד בחינה בכיתה נפרדת מהגברים, אך הן לא קיבלו שאלונים עד 10:15. בבקשה נטען כי "אי מתן השאלונים נטען לא מאפשר להן לגשת לבחינה בפועל ומהווה פגיעה חמורה בזכויותיהם" והפרת צו בג"ץ בנושא.
הפער בין ההוראה המשפטית לבין ההתנהלות בפועל הצית מיד את העימות. ארגון עתים, שהיה בין העותרים, פנה היום לבג"ץ בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט ובדרישה לעצור את הבחינות לגברים, ולקבוע שהרבנות ביזתה את בית המשפט. השופט נעם סולברג ביקש את תגובת הרבנות הראשית עד השעה 15:00, והוסיף: "ואולי, אם הנטען בבקשה נכון, ניתן עוד לתקן כאן ועכשיו, כדי שלא להחמיץ את השעה". ההתערבות בזמן אמת מלמדת עד כמה האירוע נתפס כחמור.
בהמשך היום עדכן ארגון עתים כי בסופו של דבר שלוש הנשים שהגיעו להיבחן הורשו לגשת לבחינה, אך רק כארבע שעות לאחר הגברים - כאשר שעת סיום הבחינה נותרה זהה. בארגון טענו כי המשמעות היא שהנשים קיבלו בפועל זמן קצר משמעותית להיבחן, אף שהגיעו למקום בהתאם לפסיקת בג"ץ.
המשמעות שמעבר לבחינה
מועצת הרבנות הראשית לישראל מפעילה, באמצעות מחלקת הבחינות וההסמכה שלה, מערך בחינות ענף בנושאי תלמוד והלכה. ככלל, כל בחינה במסלול הרבנות נערכת בפני עצמה, אולם היא יכולה להוות גם שלב בדרך לקבלת תעודות הסמכה שונות שמנפיקה הרבנות הראשית.
למאבק המשפטי יש גם משמעות כלכלית ומקצועית ממשית. מבחני הרבנות אינם רק תעודה דתית: הם מקנים הכרה לצורכי דירוג, מעמד מקצועי ותוספות שכר. לפי ההסדרים הקיימים, שלוש בחינות עשויות להיחשב כשוות ערך לתואר ראשון לצורכי גמול, הסמכת "יורה יורה" עשויה להיחשב כשוות ערך לתואר שני, והסמכות מתקדמות אף מעבר לכך. המשמעות - חסימת נשים מהבחינות פוגעת גם באפשרויות התעסוקה והשכר שלהן.
מעבר להיבט הכלכלי, לבחינות יש גם משקל קהילתי וציבורי. בעתירה נטען כי בחינות הרבנות נתפסות כסטנדרט הרשמי הבלעדי לידע הלכתי מקיף, וכי הצלחה בהן עשויה להקנות מעמד והכרה בקהילות הרלוונטיות. בכלל זאת, נפתחת גם אפשרות לכהן בתפקידי רבנות שאינם דורשים הסמכה רשמית, כגון רב בית כנסת, רב יישוב ותפקידים דומים, עניין בעל חשיבות עבור רבים, ובפרט עבור מי שמבקשת לשמש בתפקידי הוראה, ייעוץ או הנהגה רוחנית.
הביקורת גוברת: "זו לא דרכה של תורה"
עוד הוסיף: "ככל שהדברים נכונים, הרי שמדובר בהתנהלות חמורה של נושאי תפקיד שיפוטי, הפוגעת בעיקרון שלטון החוק ובחובה המוטלת על כל אזרח וכל רשות שלטונית לכבד את פסיקות בית המשפט. בנוסף, התנהלות זו סותרת במפורש את כללי האתיקה והמשמעת המחייבים את דייני ישראל". קריב ביקש מהנציב לבחון בדחיפות את נסיבות האירוע, וכתב: "ככל שיימצא כי הרבנים הראשיים פעלו באופן הסותר את פסיקת בית המשפט העליון או הביאו בפועל להפרתה - תפעיל את סמכויותיך בהתאם לחוק, לאור נשיאתם בתפקיד שיפוטי כדיינים".
הפרשה כבר חורגת משאלת בחינה אחת או שלוש נבחנות. היא הפכה לעימות על גבולות הכוח בין מערכת המשפט לבין הממסד הדתי, בין עקרון השוויון לבין סמכות ההלכה, בין חוק המדינה לבין תפיסות עולם סקטוריאליות. היא גם מזכירה שפסיקות בג"ץ בתחומי דת ומדינה אינן מסתיימות באולם בית המשפט, כאשר פעמים רבות, המבחן האמיתי מתחיל דווקא אחריו.
התרעות פיקוד העורף