סקר חדש ומקיף שנערך בימים האחרונים מצייר תמונת מצב מורכבת של דעת הקהל הישראלית בעיצומה של המערכה מול איראן והחזית הצפונית: הציבור אינו קונה במלואו את נרטיב ההכרעה, מודאג ממעמדה הבינלאומי של ישראל, דורש ועדת חקירה ממלכתית למחדל 7 באוקטובר, ומביע אי-שביעות רצון חריפה מתפקודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. במקביל, הוא רחוק מהכרעה ברורה בשאלת הדרך: להמשיך להסלמה - או לחפש הסדרה.
אחד הממצאים הבולטים הוא היעדר תחושת ניצחון ברורה. רק כמחצית מהישראלים סבורים שאיראן נחלשה בעקבות המערכה: 41.5% מעריכים שנחלשה במידה מסוימת ו-14.1% סבורים שנחלשה במידה רבה. מנגד, 29.4% מעריכים שמצבה לא ממש השתנה, ו-14.9% אף סבורים שהתחזקה.
גם ביחס לישראל התמונה רחוקה מהכרעה. 37.7% סבורים שישראל התחזקה בעקבות המערכה, אך 33.4% מעריכים כי דווקא נחלשה. 28.9% אומרים שמצבה לא ממש השתנה. המשמעות הפוליטית והציבורית ברורה: אחרי מערכה כבדה ויקרה, הציבור אינו משוכנע שהמאזן האסטרטגי השתפר באופן מובהק.
הצפון: מתנגדים להפסקת אש - תומכים בשלום
אבל אותה דעת קהל שמסתייגת מהפסקת אש עכשיו אינה שוללת מהלך מדיני מול לבנון. להפך: 58.6% מהישראלים תומכים במגעים ישירים ובהסכם שלום בין המדינות, לעומת 14% בלבד שמתנגדים. הציבור, במילים פשוטות, אינו רוצה עצירה שנתפסת בעיניו כחלשה או מוקדמת מדי - אך כן מוכן לבחון אופק מדיני רחב יותר.
הבעיה היא האמון ביכולת להגיע לשם. 44.1% מעריכים שהסיכוי להסכם ארוך טווח או שלום בשנים הקרובות נמוך, 37.3% סבורים שהסבירות בינונית, ורק 18.7% מעריכים שהסבירות גבוהה. כלומר, הציבור תומך ברעיון - אך מתקשה להאמין שהוא מעשי.
עזה: רוב לא מאמין ביכולת לפרק את חמאס
הנתון שמערער את בסיס הדיון הוא האמון הנמוך ביעד המוצהר של פירוק חמאס. 19.3% כלל אינם מאמינים שניתן לפרק את חמאס מיכולותיו הצבאיות בשנים הקרובות, ו-37.8% מייחסים לכך סבירות נמוכה. יחד, מדובר ב-57.1% מהציבור. רק 18.8% סבורים שהסבירות לכך גבוהה.
כלומר, חלק משמעותי מהציבור תומך בהמשך לחץ צבאי, אך רובו מטיל ספק ביכולת להשיג את יעד הקצה שהוצג לאורך המלחמה.
ועדת חקירה: הסכמה נדירה
אם יש בסקר נקודת הסכמה חדה, היא הדרישה לחשבון נפש ממלכתי. 7.7% מהציבור תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה לחקר מחדל 7 באוקטובר. רק 13.6% מתנגדים, ו-14.6% אינם בטוחים. התמיכה חוצה מגזרים ומחנות: 75% מהיהודים ו-66% מהערבים תומכים בהקמת הוועדה. גם בקרב מצביעי הקואליציה, רוב של 51% תומך בה. זהו אחד הנתונים הפוליטיים הכבדים בסקר: גם בתוך המחנה שתומך בממשלה קיימת דרישה לבדיקה חיצונית, ממלכתית ובלתי תלויה של הכשל.
נתניהו: שביעות רצון נמוכה, הפסדים בראש-בראש
הנתונים על תפקוד ראש הממשלה קשים במיוחד עבור נתניהו. 66.1% מהציבור אינם מרוצים מתפקודו במערכה, מהם 48.1% "מאוד לא מרוצים" ו-18% "קצת לא מרוצים". רק 33.9% מביעים שביעות רצון כלשהי.גם בהשוואה לתחילת המלחמה, המגמה שלילית: 35.5% מדווחים שהערכתם לנתניהו ירדה, מהם 28% שאומרים כי ירדה מאוד. מנגד, 23.8% אומרים שהערכתם אליו השתפרה, ו-40.7% אומרים שלא השתנתה.
בתמונת ההעדפה לראשות הממשלה ניכרת שחיקה נוספת. נתניהו יורד ל-29%-28%, לאחר שבתחילת מרס עמד על כ-40%-38% וב-9 באפריל על 34%-31%. נפתלי בנט מתקרב אליו עם 27.9%, וגדי איזנקוט מתחזק ל-16.7%. יאיר לפיד עומד על 7.4%.
בתרחישי ראש-בראש התמונה ברורה עוד יותר: בנט מנצח את נתניהו 62.1% מול 37.9%, ואיזנקוט מנצח 60.3% מול 39.7%. מול יאיר לפיד הקרב כמעט שוויוני - 50.2% לנתניהו מול 49.8% ללפיד. מול בני גנץ נתניהו מפסיד בפער קטן - 51.2% לגנץ מול 48.8% לנתניהו.
מורל ציבורי: כמעט שליש שקלו לעזוב
זהו לא רק נתון של חרדה אישית. הוא משקף שחיקה עמוקה בתחושת הביטחון, היציבות והאמון בעתיד החיים בישראל.
העולם: אנטישמיות, בידוד ופגיעה בביטחון
הזירה הבינלאומית מטרידה את הציבור כמעט כמו הזירות הצבאיות. בקרב יהודים, 70.5% מודאגים מהעלייה באנטישמיות במידה בינונית או רבה. כמעט מחצית מהציבור חשים שישראל נמצאת בבידוד בינלאומי משמעותי: 27% במידה רבה ו-18.9% במידה רבה מאוד.
מעל 70% מעריכים כי הירידה במעמדה הבינלאומי של ישראל והמתח עם מדינות המערב עלולים לפגוע בביטחון המדינה בטווח הארוך - 36% בסבירות גבוהה ו-34.5% בסבירות בינונית. במילים אחרות, הציבור אינו רואה בדיפלומטיה עניין תדמיתי בלבד, אלא מרכיב ממשי בביטחון הלאומי.
בסוף, המסר שעולה מהסקר הזה די ברור: הציבור לא קונה יותר תשובות פשוטות. הוא לא משוכנע שהמערכה שינתה את כללי המשחק, לא בטוח שאפשר להשיג את היעדים שהוגדרו, ובו בזמן גם לא ממהר לאמץ פתרונות מהירים שנתפסים כוויתור. מהסקר עולה שילוב של עייפות, חשדנות ורצון לראות הנהגה שמספקת כיוון ברור - לא רק הצהרות. הדרישה לוועדת חקירה והביקורת על ההנהגה לא עומדות בפני עצמן; הן חלק מתמונה רחבה יותר של ציבור שמבקש תשובות, ובעיקר - אמון מחדש.
התרעות פיקוד העורף