מהשיחות הסגורות במערכת המשפט עולה כי שמו של ראבילו אינו חדש בזירה הזו. כבר לפני כשנה הוא עלה בשיחות בתוך לשכת עורכי הדין כמועמד אפשרי לבית המשפט העליון - ואף זכה לתמיכה מצד גורמים בלשכה. לדבריהם, ראבילו נתפס כדמות שיכולה לגשר בין המחנות - הוא עורך דינו של נתניהו, אך במקביל יש גורמים הסבורים כי ניתן יהיה לקבל את מועמדותו גם בקרב חלק מהשופטים החברים בוועדה לבחירת שופטים, חרף הזיקה המקצועית והפוליטית שלו.
העיתוי מעניק לסיפור משמעות נוספת. בזמן שבמערכת הפוליטית שמו של ראבילו עולה בהקשר של המרוץ לתפקיד מבקר המדינה, ואף כמי שנתניהו היה מעוניין לראות כמועמד מטעמו, בחוגים משפטיים הוא מוזכר דווקא כפתרון אפשרי לפלונטר בעליון. בעיני גורמים במערכת, העובדה שמדובר בפרקליטו של נתניהו, שעדיין אינו נפסל על הסף על ידי גורמים משפטיים, הופכת אותו למועמד חריג במיוחד באקלים הנוכחי.
המודל שעליו מדברים גורמים המעורים בפרטים הוא סבב מינויים רחב לעליון, שיכלול עד ארבעה שופטים, על רקע המחסור החריג בהרכב בית המשפט, שבו חסרים כיום מספר תקנים משמעותיים מתוך 15. במסגרת זו קיימת נכונות עקרונית למנות גם מועמדים שמרנים, המזוהים יותר עם הקואליציה. אלא שכאן נתקע המהלך - אותם גורמים מוכנים, לדבריהם, לקבל מועמד שמרני כמו ראבילו, אך לא להסכים לכך שהמועמד הנוסף יהיה בקשי או ביטון.
"יש נכונות לפשרה, אבל לא לכל פשרה", אמרו גורמים במערכת המשפט. "אפשר לדבר על 'אחד ואחד', או על הרכב מאוזן - אבל לא על הכנסת בקשי וביטון".
לוין אינו מוכן לזוז מעמדתו: "אין כל הצדקה לפסול את בקשי וביטון"
מנגד, לפי גורמים פוליטיים ששוחחו לאחרונה עם לוין, שר המשפטים אינו מוכן לזוז מעמדתו. לדבריהם, לוין סבור שאין כל הצדקה לפסול את בקשי וביטון, וטוען כי ההתנגדות אליהם נובעת רק מהקשר שלהם בעבר לפורום קהלת. "הוא לא מוכן לקבל את הפסילה שלהם", אמר אחד הגורמים. "מבחינתו, אין סיבה שהם לא יהיו שופטי עליון".
זו נקודת התקיעות המרכזית - במערכת המשפטית קיימת נכונות מסוימת לפשרה סביב ראבילו, אך לוין אינו מוכן לוותר על המועמדים שהוא עצמו סימן. גורם המעורה בנושא הבהיר כי בשלב זה "אין מגעים", אלא לכל היותר ניסיונות מצד גורמים שונים לשכנע את שר המשפטים. לצד זאת, ההערכה במערכת היא כי אילו הייתה מוצעת ללוין אפשרות לקדם לפחות אחד מהמועמדים - בקשי או ביטון - ייתכן שניתן היה לבחון פשרה. נכון לעכשיו, גם האפשרות הזו אינה עומדת על הפרק.
לוין אמנם הודיע כי יכנס את הוועדה, אך לפי עמדת היועצת המשפטית לממשלה והנהלת בתי המשפט, כינוס חלקי, שאינו כולל דיון במינויים לעליון, אינו נותן מענה אמיתי לבעיה. בג"ץ דחה את בקשת לוין לבטל את הדיון בעתירות, שצפוי להתקיים בקרוב, ובמערכת מעריכים כי בהיעדר התקדמות יגבר הלחץ המשפטי על השר.
גם לוח הזמנים הפוליטי מתחיל להכביד על הסיפור. תקופת בחירות מתקרבת, אך גורמים משפטיים מדגישים כי אין מניעה פורמלית למנות שופטים גם בתקופה זו, משום שמדובר במינוי של ועדה סטטוטורית ולא בהחלטת ממשלה. לכן, אם תושג פשרה, ניתן יהיה להשלים מינויים גם בחודשים הקרובים ואף בתקופת בחירות.
במערכת מזהירים כי דחיית ההכרעה לאחר הבחירות עלולה להפוך את המצב למסובך יותר. חוק חדש, שייכנס לתוקפו בכנסת הבאה, צפוי להעניק לאופוזיציה זכות וטו במינוי שופטים, מה שעשוי להקשות עוד יותר על השגת הסכמות. לכן, יש מי שסבורים כי חלון ההזדמנויות לפשרה פתוח דווקא עכשיו, ולא ברור אם יישאר כזה לאחר הבחירות.
התרעות פיקוד העורף