העובדה שברדוגו, דמות בעלת השפעה בלשכת ראש הממשלה, מקדם את מועמדותו של סיבוני, מעוררת עניין מיוחד לנוכח התפקיד הרגיש שעל הפרק. ראש המל"ל נחשב לאחד הגורמים המרכזיים בעיצוב ותיאום מדיניות הביטחון הלאומי, במיוחד בתקופה של מתיחות ביטחונית מתמשכת, מלחמה אזורית והכרעות אסטרטגיות כבדות משקל.
ברדוגו עצמו נחשב בשנים האחרונות לדמות פוליטית-תקשורתית בעלת נגישות גבוהה לנתניהו ולסביבתו. על פי הדיווח, הוא גם עמד מאחורי צירופו של גדעון סער לממשלה. מלשכת ראש הממשלה לא נמסרה תגובה לדיווח, וברדוגו סירב להגיב לשאלת כאן חדשות.
על פי סיבוני ווינר, ארגונים כמו "יש דין", "בצלם" ו"שוברים שתיקה" פועלים ליצירת לחץ בינלאומי ולפגיעה בלגיטימיות של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. השניים טוענים כי קיים פער משמעותי בין המציאות בשטח לבין האופן שבו היא מוצגת בדיווחים בינלאומיים ובתקשורת העולמית.
עוד טוענים השניים כי נתוני משטרת ישראל מלמדים שבין השנים 2014 ל-2024 רק 40% מהתלונות על אלימות יהודית הובילו לפתיחת תיק חקירה. לדבריהם, באזורים כמו דרום הר חברון ובקעת הירדן, כמחצית מהתלונות שהוגשו מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" התבררו כתלונות שווא.
סיבוני ווינר משווים את היקף העיסוק הבינלאומי בתופעה הנטענת של "אלימות מתנחלים" לעומת הפשיעה בחברה הערבית בישראל. לדבריהם, בעוד שבחברה הערבית נרצחו למעלה מ-250 בני אדם עד אוקטובר 2025, התופעה אינה מייצרת קמפיין בינלאומי דומה או דוחות או"ם שוטפים. מנגד, לטענתם, מערכת התלונות נגד מתיישבים נשענת על תרומות של קרוב ל-94 מיליון שקלים לארגונים שונים בין השנים 2020 ל-2025, בין היתר מצד האיחוד האירופי, ממשלות אירופיות וקרנות זרות.
לצד עמדתם התקיפה, השניים מדגישים כי הם מתנגדים לכל פעולה אלימה ובלתי חוקית נגד האוכלוסייה הפלסטינית וקוראים לאכיפה נחושה נגד מי שפועל בניגוד לחוק. עם זאת, הם טוענים כי על המדינה להפסיק להסתפק בתגובה לדיווחים ולקמפיינים נגדה, ולעבור למדיניות יזומה ושיטתית.
בין הצעדים שהם מציעים: הקמת מסד נתונים ממלכתי אחוד, שיפעל בשיתוף משרד הביטחון, המשטרה, השב"כ והמנהל האזרחי, ויפרסם באופן יזום ושקוף את נתוני האמת. בנוסף, הם קוראים לקדם חקיקה נגד התערבות זרה, להרחיב את חוק העמותות ולהטיל מס כבד על תרומות מישויות מדיניות זרות.
התרעות פיקוד העורף