ארבע שנים חלפו מאז הפעם האחרונה שבה נקראו אזרחי ישראל אל הקלפי - ארבע שנים שנדמות כעשור. מהרפורמה המשפטית, דרך 7 באוקטובר ורצף המלחמות, גדל כאן דור של צעירים שיקבלו השנה לראשונה זכות הצבעה. באופן מסורתי, שיעורי ההצבעה בקרב צעירים נמוכים בכ-10% עד 15% מהממוצע הארצי. עם זאת, במערכת הבחירות הקודמת היו סימני התעוררות בקרב המצביעים הצעירים.
בבחירות 2026 מסתמן פלח המצביעים לראשונה (כ-700 אלף בני 18-22) ככוח פוליטי משמעותי, עם פוטנציאל אלקטורלי חסר תקדים של כ-17 מנדטים. כ-75% מהצעירים מדווחים בסקרים על נכונות גבוהה להגיע לקלפי ולהשפיע באופן ישיר על עתיד המדינה.
צעד קדימה
השפעה משמעותית
עוד מוסיף כי "מצד שני, את האנרגיה הזו ממתנת העובדה שצעירים עדיין מושקעים בעולמות אחרים: לימודים, צבא ועניינים אישיים השואבים מהם משאבים של זמן ונפש. עבור רבים מהם, הכניסה לעולם הפוליטי וקבלת החלטה גורלית הן תהליך מורכב שאינו תמיד טבעי בגילם. אנו שומעים מצעירים אמירות כמו ‘אין למי להצביע’, או ‘הכל רקוב’ - תחושות שקיימות גם אצל מבוגרים, אך אצל המבוגרים הן פחות מתורגמות להימנעות מהגעה לקלפי. לכל אחוז של עלייה בהשתתפות הצעירים יש משקל גבוה בספירת הקולות. השפעתם של המצביעים החדשים תהיה גדולה משמעותית מזו שראינו במערכות הבחירות הקודמות, לא רק בגלל שיעורי ההצבעה, אלא בעיקר בגלל המסה הקריטית של הדור הצעיר בישראל".
ד"ר פינגר דסברג מוסיפה כי "נקודה שחשוב לתת עליה את הדעת היא ה’חור השחור’ בסקרים. צעירים רבים אינם משתפים פעולה עם סוקרים, או כלל אינם נדגמים בשיטות המסורתיות, מה שיוצר חוסר ודאות בעניינם של מספר מנדטים משמעותי. המצביעים החדשים מחזיקים בכוח פוליטי סמוי שעשוי להוביל להפתעה גדולה בתוצאות האמת, מעבר לכל תחזית מוקדמת".
התרעות פיקוד העורף