גם באופוזיציה תוקפים את ההתנהלות. "גנץ מתעקש להמשיך, כנגד כל ההיגיון", אומר גורם בכיר. "גם כשהמציאות הפוליטית משתנה וגם כשהסביבה הקרובה שלו כבר לא בטוחה שזה הכיוון". לדבריו, "לא מבינים את ההתעקשות הזו שלא לעצור ולבחון מחדש את המהלך".
הרקע למתיחות הוא פרישתו של טרופר - אחד האנשים הקרובים ביותר לגנץ ואחת הדמויות המזוהות ביותר עם הקו הממלכתי של המפלגה. טרופר הודיע כי הוא עוזב את כחול לבן לאחר שהגיע למסקנה כי "השפעה משמעותית אינה אפשרית יותר" במסגרתה, אך הבהיר כי אינו פורש מהחיים הפוליטיים וכי יבחן את צעדיו בשבועות הקרובים.
בפוסט שפרסם, טרופר הדגיש כי בכוונתו להיפגש עם גורמים פוליטיים שונים ולבחון היכן יוכל "לתרום באופן האפקטיבי ביותר למען עם ישראל". הוא גם סימן כיוון אידיאולוגי: מסגרת ממלכתית ורחבה, נקייה מ"פוליטיקה קטנה ורעילה", כלשונו.
העזיבה של טרופר מצטרפת לרצף של מכות פוליטיות שספג המחנה הממלכתי: פרישת גדעון סער ותקווה חדשה, התרחקותו של איזנקוט, וכעת עזיבתו של אחד האנשים המזוהים ביותר עם גנץ עצמו.
במקביל, המערכת הפוליטית כבר עוסקת באפשרויות הבאות. איחוד אפשרי בין איזנקוט, נפתלי בנט ויאיר לפיד עולה שוב ושוב בשיחות פוליטיות, וטרופר נתפס כדמות שיכולה להשתלב במהלך כזה ולסייע בפנייה לקהל של ימין מתון.
על הרקע הזה, ההתעקשות של גנץ להמשיך לבד נתפסת בעיני מבקריו כהימור פוליטי קשה. בזמן שחלקים באופוזיציה בוחנים התארגנות חדשה במרכז-ימין, גנץ ממשיך להחזיק ברעיון של "שבירת הגושים" והקמת ממשלת אחדות רחבה. כעת השאלה היא לאן יפנה טרופר, אבל לא פחות מכך - כמה זמן יוכל גנץ להמשיך באותה דרך, כאשר גם סביבו מתרבים הקולות שקוראים לשינוי כיוון. מטעמו של גנץ נמסר: "פרישה לא נשקלת ולא נידונה, גנץ והמפלגה ממשיכים".
התרעות פיקוד העורף