לפי ההצעה, לממשלה תהיה סמכות מלאה ובלעדית למנות או להימנע מלמנות אדם לכהונת בכיר בשירות המדינה, לפי שיקול דעתה הבלעדי ובכפוף לתנאי הכשירות הקבועים לתפקיד. בנוסף, כהונתם של בכירים מרכזיים תסתיים אוטומטית בתוך 100 ימים מהקמת ממשלה חדשה - אלא אם הממשלה תחליט להאריך אותה באופן זמני או קבוע, עד למאה הימים הראשונים של כהונת הממשלה הבאה.
הרשימה כוללת את הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב שב"ס, נציב שירות המדינה ומשנהו, היועץ המשפטי לממשלה ומשניו, וכן מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
בנוסף, היא כוללת גם מנכ"לים של משרדי ממשלה ויחידות סמך, בעלי תפקידים בדרגים מקבילים למנכ"ל, משנים למנכ"לים ובעלי תפקידים בדרגים מקבילים, וכן כל משרה שהמינוי לה דורש אישור ממשלה לפי חוק. מדובר בתפקידים שנחשבים עד היום לעמוד השדרה המקצועי והעצמאי של השירות הציבורי.
לפי ההצעה, עם כינונה של ממשלה חדשה יתחיל מרוץ של 100 ימים. בתום התקופה תסתיים כהונת בעלי התפקידים, אלא אם הממשלה תחליט להאריך אותה. השר המוסמך להציע מועמד לאותה משרה יוכל לקבוע את מועד סיום הכהונה גם בתוך פרק הזמן הזה. אם לא יקבע מועד מוקדם יותר, הכהונה תפקע בתום 100 הימים.
הצעת החוק גם משנה את מנגנון המינוי. במקום ועדות מקצועיות במתכונת הקיימת, תוקם ועדת כשירות שתורכב משלושה נציגי ציבור שתבחר הממשלה. הוועדה תבחן רק אם המועמד עומד בתנאי הכשירות שנקבעו לתפקיד, ותעביר את מסקנותיה לשר בתוך שבעה ימים. מסקנותיה יהיו חסויות כל עוד המועמדות לא הוגשה לאישור הממשלה. נציבות שירות המדינה תסייע לוועדת הכשירות לפי דרישה.
בנוסף תוקם בכנסת ועדת שימועים מיוחדת, שתורכב משני חברי קואליציה מסיעות שונות, ככל שישנן, שני חברי אופוזיציה מסיעות שונות, ככל שישנן, ויושב ראש שייבחר בידי הכנסת. לאחר שוועדת הכשירות תקבע שהמועמד עומד בתנאי הכשירות, יפנה השר לוועדת השימועים של הכנסת, כדי שתקיים למועמד שימוע ותגבש המלצות על התאמתו לתפקיד.
השימוע יתקיים בדלתיים סגורות ויתועד בצילום. לפי ההצעה, ועדת השימועים תקיים את השימוע בתוך שבעה ימים מפניית השר, ותעביר בתוך יומיים נוספים לשר ולראש הממשלה את התיעוד המצולם, את המלצותיה ואת מסקנות ועדת הכשירות. אם ועדת השימועים לא קיימה שימוע או לא העבירה את המלצותיה במועד, הממשלה תוכל להשלים את הליך המינוי גם בלעדיה.
סעיף נוסף בהצעה מחייב שקיפות חריגה: לפני החלטת הממשלה יפורסמו מסקנות ועדת הכשירות, המלצות ועדת השימועים והתיעוד המצולם של השימוע, חמישה ימים לפני מועד ההחלטה. ניתן יהיה לצנזר חלקים מההמלצות ומהתיעוד מטעמי ביטחון או צנעת הפרט. ההצעה גם קובעת כי אין לפרסם את החומרים האלה, במלואם או בחלקם, אלא לפי המנגנון שנקבע בחוק.
הצעת החוק מעניקה לממשלה גם סמכות להעביר בכיר מתפקידו בכל עת, לפי שיקול דעתה הבלעדי. לפני פיטורים יידרש לאפשר לבכיר להציג את עמדתו בפני הממשלה, והוא יקבל שבעה ימים להכין את תגובתו. לצד זאת, ההצעה כוללת סעיף שלפיו אין להוסיף מגבלות על הליכי איתור, הצעה ומינוי של מועמדים למשרות הבכירות אלא בחוק. בנוסף מוצע לתקן את חוק יסוד: הצבא, כך שמינוי הרמטכ"ל ייעשה לפי ההסדר החדש.
בקואליציה יציגו את המהלך כחלק מתפיסת משילות: ממשלה נבחרת, כך יטענו, צריכה לעבוד עם בכירים שמיישמים את מדיניותה ולא מסכלים אותה. בדברי ההסבר נטען כי ישראל חריגה לעומת דמוקרטיות מערביות אחרות בחולשת השליטה והבקרה של הדרג הנבחר על הפקידות הבכירה, וכי ההצעה נועדה להבטיח אחריותיות מלאה של הממשלה כלפי הציבור והכנסת.
אם החוק יקודם, הוא צפוי להפוך לאחת החזיתות המרכזיות בין הממשלה למערכת המשפט ולמערכת הביטחון: ויכוח על זהות בעלי התפקידים, אבל גם על שאלה עמוקה בהרבה - מי מחזיק בכוח במדינה ביום שאחרי הקמת ממשלה חדשה.