בעוד רבים מאיתנו לא מוצאים זמן לישון ואף ישנים מעט מדי, מסתבר שיש אנשים בעולם עם הבעיה ההפוכה, ולא רק זאת, מחקרים מראים כי גם שינת יתר מזיקה לבריאות. מחקר חדש, מצא ששינה רבה מדי מגבירה את כמות הסיוטים ואת חומרתם. עד כה, מרבית המחקרים על סיוטים ליליים התמקדו בקשר בין אלו לאירועים קשים ופוסט-טראומה. אך מאחר ורבים חווים סיוטים ללא תלות באירועים אלו, החליטו חוקרים באוניברסיטת אוקספורד, לבדוק זווית אחרת לתופעה.
המחקר, שפורסם במגזין Social Psychiatry - Psychiatric Epidemiology, ונערך בראשותה של סטפני ריק, הוא אחד הגדולים מסוגו שנעשו על סיוטים בקרב האוכלוסייה הכללית. מטרת החוקרים הייתה לבדוק מה הם הגורמים הנפוצים לסיוטים לילים, רק שהפעם נבדק גם הקשר בין משך השינה לבין כמות הסיוטים וחומרתם. במהלך המחקר, שבו השתתפו 846 גברים ונשים, שהתבקשו לענות על שאלון ברשת. המשתתפים נשאלו בין היתר על הרגלי השינה שלהם, כולל כמות הסיוטים וחומרתם בהתאם ל"סולם למדידת חומרת סיוטים" שבנו החוקרים. בנוסף לשאלות אלו, נבדקו המשתתפים אם הם סובלים מפוסט-טראומה, דיכאון וחרדה, וכן נשאלו על תחומים נוספים בחייהם- כגון אירועים מכוננים, מידת הדאגה שלהם בחיי היום-יום וכמות צריכת האלכוהול שלהם.
בהתבסס על התשובות שנתנו המשתתפים, מצאו החוקרים קשר ישיר בין שינה מופרזת (מעל תשע שעות שינה), לבין כמות גדולה יותר של סיוטים. הסבר אחד של החוקרים לכך, הוא ששינה למשך זמן ממושך יותר, עלולה להגדיל את משך זמן ה-REM, פרק השינה בו יש הסיכוי הרב ביותר להתרחשות סיוטים. לחלופין, החוקרים הציעו הסבר נוסף, לפיו יתכן שדאגה לא מעוררת סיוטים, במקום זאת, אפשרי שאנשים שחווים סיוטים מסיבה כזו אחרת נוטים לחוות יותר שינה משובשת, מה שמחריף את הדאגות שלהם ביום המחרת, וגורם להם לישון זמן רב יותר.
המחקר, שפורסם במגזין Social Psychiatry - Psychiatric Epidemiology, ונערך בראשותה של סטפני ריק, הוא אחד הגדולים מסוגו שנעשו על סיוטים בקרב האוכלוסייה הכללית. מטרת החוקרים הייתה לבדוק מה הם הגורמים הנפוצים לסיוטים לילים, רק שהפעם נבדק גם הקשר בין משך השינה לבין כמות הסיוטים וחומרתם. במהלך המחקר, שבו השתתפו 846 גברים ונשים, שהתבקשו לענות על שאלון ברשת. המשתתפים נשאלו בין היתר על הרגלי השינה שלהם, כולל כמות הסיוטים וחומרתם בהתאם ל"סולם למדידת חומרת סיוטים" שבנו החוקרים. בנוסף לשאלות אלו, נבדקו המשתתפים אם הם סובלים מפוסט-טראומה, דיכאון וחרדה, וכן נשאלו על תחומים נוספים בחייהם- כגון אירועים מכוננים, מידת הדאגה שלהם בחיי היום-יום וכמות צריכת האלכוהול שלהם.
בהתבסס על התשובות שנתנו המשתתפים, מצאו החוקרים קשר ישיר בין שינה מופרזת (מעל תשע שעות שינה), לבין כמות גדולה יותר של סיוטים. הסבר אחד של החוקרים לכך, הוא ששינה למשך זמן ממושך יותר, עלולה להגדיל את משך זמן ה-REM, פרק השינה בו יש הסיכוי הרב ביותר להתרחשות סיוטים. לחלופין, החוקרים הציעו הסבר נוסף, לפיו יתכן שדאגה לא מעוררת סיוטים, במקום זאת, אפשרי שאנשים שחווים סיוטים מסיבה כזו אחרת נוטים לחוות יותר שינה משובשת, מה שמחריף את הדאגות שלהם ביום המחרת, וגורם להם לישון זמן רב יותר.
בנוסף לכך, נמצא במחקר קשר בין דאגה מוגברת לכמות רבה יותר של סיוטים (אשר גם השפיעה על חומרת הסיוטים). לטענת החוקרים, דאגה לפני השינה, מזינה את החלומות בתכנים שליליים, מה שמגדיל את הסיכוי לחוות סיוטים. כמו כן, החוקרים מצאו כי כי אנשים בעלי רמות גבוהות של חרדה, דיכאון ופוסט-טראומה, סבלו מסיוטים בחומרה גבוה יותר. החוקרים ציינו כי מעוניינים לערוך מחקרים נוספים בנושא, כדי להבין את הקשר יותר לעומק, וכן לבדוק האם הפחתת הדאגה בקרב אנשים יכולה להפחית את כמות הסיוטים וחומרתם. "דאגה יכולה להיות מטופלת בידי טיפול קוגניטיבי התנהגותי", אמרה ריק. "זה יהיה מעניין לערוך מחקר נוסף ולבדו האם זה מקל על הסיוטים".
ממצא נוסף שהפתיע את החוקרים הוא שלא נמצא קשר מהותי בין אלכוהול או ספורט לבין תדירות או חומרת סיוטים. "זו הייתה הפתעה", אמרה ריק, והסיפה שזה נושא שהם רוצים לבדוק לעומק. במחקרים קודמים נמצא כי אלכוהול מגדיל את משך זמן שינת ה-REM, מה שמגדיל את הסיכויים לחוות סיוטים.