למרות כל ההתקדמות שעברנו במהלך השנים, החברה האנושית עדיין תקועה בשגרה שמרנית, כשכל דבר שחורג ממה שמקובל הופך למגונה, משהו שיש לדכאו ולהוקיעו מן החברה. הדבר נכון בהמון אספקטים בחיינו, כשאחד הבולטים שבהם הוא חיי המשפחה. התבנית המקובלת היא זוג משני המינים עם ילדים, שחיים תחת קורת גג אחת. הבעיה עם תבניות? הן לא מתאימות לכל אחד, ולבני אדם שונים יש צרכים ורצונות שונים.



מחוץ לתבנית המשעממת הזו, למרבה המזל, יש אנשים אמיצים שבוחרים לחיות אחרת, בדרך שמתאימה להם. קלייר ודוד בורק, זוג נשוי עם ילד משותף, עשו בדיוק זאת, כשהחליטו שאין שום סיכוי שבעולם שהם יגורו בבית משותף, למרות שהם מאוד אוהבים אחד את השנייה. למעשה, השניים שגרים במרחק של כ-6.5 קילומטרים אחד מהשנייה, כעשר דקות נסיעה, נשבעים שזה הסוד לנישואים המאושרים שלהם.



קלייר ודייויד, מברדפורד, ממערב יורקשייר, נשואים כבר 16 שנים, ולטענתם הסדר המגורים יוצא הדופן שלהם רק הפך את הקשר ביניהם לחזק יותר במהלך השנים.  אך לא רק שמעולם לא גרו יחד, הם אף יכולים לספור על יד אחת את מספר הפעמים שבילו את כל הלילה יחד. "זה פשוט לא עובד בשבילנו, לחיות האחד בכיס של השנייה. בליל הכלולות שלנו, בילינו את כל הלילה יחד וזה היה נורא", סיפה קלייר, 49, ל-mirroronline. "זה היה אחד הימים החמים ביותר בשנה והיינו מותשים מהיום הארוך, פשוט נרדמנו עם המון מאווררים. שנינו רגילים שיש לנו את כל המיטה לעצמנו".



קלייר סיפרה שהשניים דנו מספר פעמים במהלך נישואיהם על הרעיון של מגורים משותפים, אבל זה מעולם לא יצא לפועל בגלל ש"אנחנו כל כך מרוצים מהמצב הנוכחי, אז אם זה לא שבור למה לתקן את זה". היא הוסיפה ש" לשנינו עדיין יש את העצמאות שלנו, זה הופך את היחסים שלנו ליציבים יותר. משמעות הדבר שאני מתגעגעת אליו ומצפה לראות אותו, ועדיין יש לי פרפרים בבטן כשהוא נכנס מבעד הדלת".

כשהם נפגשו לראשונה, קלייר עבדה כמנהלת בשירות הכבאות של מערב יורקשייר, ודייויד, 43, היה בשלבי האימונים כדי לעבוד ככבאי. "בנינו קודם ידידות, ואז דבר אחד הוביל לאחר, אך מעולם היו לנו תכניות לגור יחד", סיפרה קלייר. "דייויד עובד במשמרות כך שאנחנו מבלים הרבה זמן יחד במהלך היום, ולעיתים אנו יושבים יחד ורואים סרט. אבל לילות שלמים יחד הם מעטים ורחוקים. יש לנו את הזמן הטוב ביותר ביום יחד, כי זה רק אנחנו, בעוד ג'יי בבית הספר, ואנחנו יכולים לצאת לארוחת צהריים או קפה".


 
גם קלייר וגם דייויד היו נשואים בעבר, ולקלייר יש שני ילדים נוספים מנישואיה הקודמים. לעומת קלייר, דייויד הכיר את אשתו הראשונה כשהיה רק בן 17, כך שמעולם לא חווה חיי רווקות. לדבריו, היה זקוק לזמן כדי לחוות גם את החיים מחוץ למסגרת הזוגית. כאשר ג'יי נולד הם עדיין לא מיסדו את הקשר, ונישאו רק ארבע שנים לאחר מכן. "כשגילינו שיש לו תסמונת דאון נלחצנו כי חשבנו שזה אומר שהוא צריך שההורים שלו יגורו יחד", אמרה קלייר והוסיפה שהשניים הבינו שאין בכך צורך. "זה אומר שיש לחץ, וזה מונע חיכוכים שיש לאנשים שגרים ביחד", סיפר דייויד, מנגד. "אני אף פעם לא הולך לעבודה ומתלונן על אשתי כפי שאחרים עושים. אני שמח פשוט לזרום עם הדברים אם הכל מסתדר טוב ואין לחץ".
 
בנוסף לבתים נפרדים, דייויד וקלייר גם מעולם לא חלקו חשבונות בנק, ובכלל, כל העניינים הפיננסיים שלהם, לדבריהם, נותרו לחלוטין מחוץ לתחום הזוגי. לטענתם זה מונע המון חיכוכים. על הצורך לחיות חיים נפרדים אמר דייויד ש"גברים ונשים הם שונים מאוד, אין דרך להכחיש זאת, אז על ידי כך שאנו לא חיים יחד אנחנו לא צריכים לשנות את עצמנו. אני עדיין מאוהב מאוד באישה שפגשתי לפני 16 שנים כי היא לא הייתה צריכה להשתנות".