מי שחי בישראל לא יכול שלא להתעצבן מהרעש בכבישים - אנשים צופרים ללא הרף, מקללים, צועקים, נוסעים כמו משוגעים. מעבר לכך ש"זיהום רעש" בכבישים הוא מטרד, הוא גם מהווה סכנה של ממש, שכן הוא מסיח את דעת הנהגים, ומונע מהם להתרכז בנהיגה בטוחה ורגועה. זה אומנם נראה לנו נורמטיבי, אבל תאמינו או לא, יש מדינות בהן הכבישים שקטים ורגועים הרבה יותר.
נהג אחד מהודו, החליט לקחת על עצמו את המשימה להפוך את הכבישים לשקטים יותר, לפחות רועשים, ואפילו זכה על כך בפרס. דיפק דאס, נהג שכיר מכלכותא, הודו, יכול להיות גאה בעצמו לאחר שזכה בפרס על כך שלא צפר במשך 18 שנים. כמובן שהחברה המעניקה את הפרס, הקרוי מאנאש סאנמן, בדקה שהוא אכן עמד במילתו ולא נגע בצופר במשך תקופה כה ארוכה זו. התנהגותו הלא טיפוסית והשלווה על הכביש אושרה בידי לקוחותיו של דאס, ביניהם מפורסמים רבים מהודו וכן ארגונים שונים, שהביעו את הערכתם על מאמציו להפחית את "זיהום הרעש" על הכביש.
גם לאחר שזכה בפרס, דאס לא מתכוון לחדול מהתנהגותו הרגועה בעת הנהיגה. למעשה, הוא אימץ לעצמו מדיניות של אי צפירה, ורוצה לתת השראה לאחרים לעשותו כמוהו. "אני חושב שאם נהג ינקוט במדיניות אי-צפירה כזו, הוא יהפוך ערני יותר בזמן הנהיגה", הסביר דאס ל- hindustantimes. אם לנהג יש חוש מרחק, מהירות תגובה וטיימינג, הוא לא צריך להשתמש בצופר". דאס הוסיף שכאשר נוסעים מבקשים ממנו לצפור, הוא אומר להם בנימוס שזה לא יפתור את הבעיה.
דאס העיד שאינו משתמש בצופר אפילו בזמן נסיעות ארוכות, והוא חולם על כך שיום אחד עירו תהפוך לעיר ללא צופרים. "זה לא משהו שלא ניתן להשיג או שקשה להשיג אותו. מה שדרוש להשגת המטרה הזו הוא רצון אדמיניסטרטיבי ופוליטי", הסביר דאס. אחד ממארגני טקס הענקת הפרס, סודיפה סרקאר, סיפר כי גם ארגונים וגם אישים חשובים ששכרו את שירותיו של דאס, העריכו את המאמץ שלו, כך שהוא היה הבחירה הטבעית להענקת הפרס. זו השנה השנייה בה הארגון מעניק פרס לאזרח שעשה משהו מיוחד לטובת הקהילה. בשנה שעברה זכתה ביבה אפאדהיה, שעל אף קשייה הכלכליים, לקחה על עצמה את המשימה להציל חיות נטושות ולשקם אותן.