יש בעולם אנשים מעטים ומעצבנים שיש להם זיכרון פנומנלי, אותם יחידי סגולה שלעולם לא תשמעו אותם אומרים שמשהו "פרח מזיכרונם". אומנם מדובר ביכולת מולדת, אך הבשורות המשמחות הן שגם לנו בעלי הזיכרון הממוצע יש אפשרות להשתפר, ולזכור יותר מידע לטווח הארוך. איך? פשוט להקריא לעצמינו טקסט כתוב בקול.
אל המסקנה הזו הגיעו חוקרים מאוניברסיטת ווטרלו, לאחר שבדקו שיטות למידה שונות של חומר כתוב על 95 מתנדבים. החוקרים ביקשו מהמשתתפים לנסות ללמוד בארבע הדרכים הבאות: שמיעת אדם אחר מקריא להם חומר כתוב, שמיעת הקלטה שלהם קוראים את החומר וקריאה בקול. האופציה הכי יעילה כאמור הייתה קריאת החומר לעצמינו בקול.
ההסבר לכך לדעת החוקרים הוא מורכב, כשבין היתר בדרך למידה זו אנו מכניסים לעצמינו את החומר לזיכרון בדרך כפולה- אנחנו גם רואים את החומר וגם שומעים אותו. בנוסף לכך, עצם זה שאנו מקריאים את החומר הופך את הלמידה ליותר אקטיבית, והעובדה שאנו שומעים את החומר בקול שלנו עוזרת לנו יותר בקלות להזדהות איתו.
"המחקר מראה שהלמידה והזיכרון מפיקים תועלת ממעורבות פעילה", הסביר מי שעמד בראש המחקר קולין מ.מקלאוד. הוא הוסיף שכשאנחנו מוסיפים אלמנט נוסף, אקטיבי למילים שלנו, זה עוזר לזה להיקלט טוב יותר בזיכרון לטווח ארוך. לטענתו, הממצאים יכולים לעזור להסביר איך הדיבור שלנו עוזר לנו לבנות זיכרונות. אחרי הכל, זה הסיפור שלנו, וקל לנו להתחבר אליו יותר כשאנחנו שומעים אותו בקול שלנו.
"כשמסתכלים על החלקים היישומיים של המחקר, אני חושב על בוגרים שממליצים להם לפתור תשבצים או תפזורות כדי לחזק את הזיכרון שלהם", הסביר מקלאוד. "המחקר הזה מציע שהרעיון של למידה פעילה גם הוא עוזר לשפר את הזיכרון. אנחנו הרי יודעים שגם פעילות גופנית או תנועה עוזרים לשיפור הזיכרון". את המחקר הנוכחי ביססו החוקרים על מחקר קודם, בו נמצא שפעולות כמו כתיבת מילים או הקלדתן עזרו לשיפור הזיכרון הכולל.