בישראל בעיקר, אבל גם במדינות רבות אחרות, יוצא לנו להיות מוזמנים לאינספור חתונות. על פניו מדובר באירוע משמח וגם הזדמנות להיפגש עם חברים ומשפחה, או להכיר אנשים חדשים. אבל לצד השמחה על האיחוד המרגש יש גם לחץ אדיר להוציא המון כסף על האירוע, ונראה שעבור כל אירוע כזה צריך למכור כליה או איבר אחר בגוף.
בשל כל ההוצאות הללו, זה לא מפתיע שיש מי שלא מצליחים לעמוד בהן, לאחר שחילקו צ'קים ומתנות והוציאו הון על ביגוד חגיגי במסגרת עשרות אם לא מאות חתונות. זה בדיוק מה שקרה לאישה אחת מבריטניה שמצאה עצמה בחובות קשים לאחר שהשתתפה ב-20 חתונות ו-12 חינות בארבע שנים. בעקבות זאת אותה אורחת חתונה מתמידה, ג'ורג'יה צ'יילדס, 30, נאלצה לחזור לגור עם הוריה, ולאט לאט מנסה להחזיר לבנק את 3,600 הדולרים (כ-12,690 שקלים) שהיא חייבת.
בעבר צ'יילדס, מנהלת יחסי ציבור במקצועה, אהבה ללכת לחתונות, אבל כעת לדבריה היא רועדת מפחד כל פעם שהזמנה לאירוע כזה נוחתת בתיבת דואר שלה. עד 2014 היא תמיד הצליחה לחסוך מבעוד מועד לחתונות אבל ההזמנות לא הפסיקו להגיע והיא לא הצליחה לעמוד בהוצאות: "היומן שלי החל להיות עמוס והכסף יצא בכמויות. התחלתי להיכנס לפניקה", הסבירה ל"סאן"."היה לחץ לעמוד בקצב של החתונות. ב-2016, הדרך היחידה שלי לעשות זאת הייתה לעשות תשלומים לכל ההוצאות".
התפקיד מחייב
ברוב החתונות אומנם צ'יילדס הגיעה כאורחת, אבל בשבע מהן הייתה שושבינה, ומצאה עצמה מוציאה יותר כסף במסגרת התפקיד. כמו כן, הודות לפופולריות של טקסי החינה הן היוו נטל כלכלי נוסף עבורה: "כשאת מבקשת כסף לקנות ערכת חינה, יש תמיד אנשים שאומרים לך לקנות ושיחזירו לך חזרה אבל הם בסוף לא עושים זאת. אז את נאלצת לשאת בחשבון. בסופו של דבר את מוצאת עצמך משלמת יותר ממה שתכננת על מתנות, ולעיתים קרובות לשלם על חדר יקר במלון ליד החתונה". היא גם לא רצתה למחזר את בגדי החתונות כיוון ש"רוב האורחים בחתונות הם אותם אנשים בכל פעם, אז זה לא יעבור לי בשלום ללבוש אותו הדבר בלי שאנשים ישימו לב".
לא יכולה להגיד לא
לא יכולה להגיד לא
אולי אחת הבעיות שגרמו למצב הזה, לדבריה של צ'יילדס, היא הקושי לסרב להזמנה, עליו סיפרה ל"סאן": "הלוואי שהייתי יכולה להגיד לא, תודה, אבל איך את יכולה להגיד לחברים שלך שהחתונה שלהם חורגת מהקציב שלך? הייתי מתה לשים גבולות וללכת רק לחתונה או שתיים בשנה, כדי לתת לחשבון הבנק שלי להתאושש. אבל זה לא יקרה בקרוב - רק חצי מהחברים שלי התחתנו". היא הוסיפה שהיא מבינה ש"בהתחשב בחובות שאני נמצאת בהם, זו דרך די מגוחכת לחיות. הלוואי שלא היה לחץ כל כך גדול על אנשים להיות אורחים מושלמים".
אם לא די בכך מאחר והחתונות מתקיימות ברובן בימי עבודה, היא נאלצה להיפרד לשלום מ-12 ימי חופשה שנתיים כדי להגיע. "אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה קניתי לעצמי משהו שלא היה קשור לחתונות", אמרה צ'יילדס.