עם הצעד הזה הכומר הבריטי סטיבן סייזר כבר הלך רחוק מדי. במשך שנים הוא רוקד על קו התפר הדק שבין אנטי־ציונות לאנטישמיות, אבל כשקידם לאחרונה בעמוד הפייסבוק שלו מאמר התומך באפשרות שישראל עומדת מאחורי אסון התאומים בספטמבר 2001, גם לבישוף של גילפורד זה הגיע עד לכאן.
סייזר נאלץ להוציא החודש הודעה שבה כתב: ״אני מתנצל ומצטער. זה היה חסר רגישות במיוחד כשזה הופיע בשבוע שבו העולם ציין את יום השואה הבינלאומי. הסרתי את הקישור ברגע שקיבלתי את התגובות. מעולם לא האמנתי שישראל, או כל מדינה אחרת, הייתה שותפה לזוועת הטרור. לכן השיתוף של החומר היה פזיז ומוטעה. לבקשת הבישוף, אשעה את עצמי מכל שימוש במדיה חברתית ומכתיבת בלוגים באופן מיידי ועד להודעה חדשה״.
הבישוף של גילפורד, אנדרו ווטסון, לא נתן לסייזר הרבה ברירות. ההסכם ביניהם היה שעל מנת להמשיך להיות כומר, סייזר ייאלץ לוותר על פעילותו הפרו־פלסטינית, אי אפשר לשלב בין הדברים. ״הוא הביע חרטה״, סיפר הבישוף ווטסון. ״היה נבוך ומבויש ובמיוחד המום מטיפשותו״.
אויבם של רבים
סייזר, יליד 1953, נולד בעיירה הבריטית לואוסטופט, בנו של נגר. בתחילת דרכו למד גיאוגרפיה באוניברסיטת סאסקס, ובמהלך לימודיו התקרב לנצרות. ב-1980 החל בלימודי הכמורה שלו. ב-1997 הוא מונה לכומר של הכנסייה האנגליקנית בעיירה וירג׳יניה ווטר, שנמצאת בפרברי לונדון. עיירה מנומנמת שמונה קצת יותר מ-6,000 תושבים, ורק הודות לאיש הדת הסוער עלתה בשבועות האחרונים לכותרות.
גם לו כבר נמאס. אנדרו ווטסון. צילום: ויקפדיה
כבר שנים נחשב סייזר לאויבם של רבים מאנשי הקהילה היהודית בבריטניה וגם של אנשי השגרירות הנוצרית הבינלאומית, שתומכת בישראל ובמפעל הציוני.
ב־2004 הוא תרגם את עבודת הדוקטורט שלו לספר ״ציונות נוצרית - מפת הדרכים לארמגדון״. בספרו טען שלציונות הנוצרית, שלפיה הקמת המדי־ נה היהודית בישראל היא חלק מתה־ ליך הגאולה הנוצרי, אין יסוד מקראי או תקדים היסטורי, ומה שמניע את סייזר בפעולתו כעת זו העובדה שהתעלמות מהנוצרים הפלסטינים מהווה סתירה מוחלטת לאמונה. מבחינתו, זה חוסר אחריות לחשוב שאלוהים יברך את הנוצרים אם הם יתמכו במדינת ישראל.
סייזר דאג בכל הזדמנות לבקר את מדיניותה של ישראל כלפי הפלסטינים והפך בוטה יותר עם הזמן. ב-2013 פנו ראשי הקהילה היהודית לאנשי הכנסייה בתלונה רשמית כדי שישימו סוף להתקפה.
יונתן ארקוש, סגן יו״ר ועד שליחי הקהילות, הגוף הראשי המייצג את יהודי בריטניה, הסביר שסייזר משתמש בשפה מאוד תוקפנית, ומבחינת הקהילה מדובר באנטישמיות לשמה. הוגשה אפילו תלונה במשטרה שנסגרה בטענה שלא נמצא דבר פלילי במעשיו של הכומר. הכנסייה הבינה שאינה יכולה לעצום עין לנוכח התנהגותו החריגה של סייזר, שאומנם התפרסם בחוגים האנגליקניים ברחבי אירופה וארה״ב, אך אלינו הוא כמעט לא הגיע.
״הוא היה מחוץ לרדאר בישראל״, הסביר השבוע דיוויד פלגי, הכומר של הכנסייה האנגליקנית ״המשיח״, הנמצאת בירושלים. ״ככמרים אנחנו רשאים להביע דעות פוליטיות, אבל אנחנו לא יכולים לפגוע במסר של הכנסייה או להיות חברים בתנועות קיצוניות כמו כהנא. סייזר עבר את גבול הלגיטימיות. חלק גדול מהאנגליקנים בישראל הם נוצרים פלסטינים, ואפילו ביניהם היו כמה שאמרו שהקיצוניות שלו לא עזרה, אלא להפך, פגעה. אנחנו שמחים שסוף-סוף השתיקו אותו״.
בעקבות תלונת הקהילה היהודית זומן סייזר לשיחת הבהרה עם הבישוף, שבעקבותיה פורסם קוד התנהגות ועל הבלוגים שפרסם הושם פיקוח צמוד, גם של הקהילה היהודית וגם של הכנסייה.
אלא שסייזר המשיך בשלו ונתן ביטוי בולט לדעותיו. בספטמבר בשנה שעברה הוא הגיע עד לטהרן שבאיראן כדי להשתתף בכנס ״האופק החדש״, בהשתתפותם של מעצבי דעת קהל ויוצרי סרטים, ובו לקח חלק בפאנלים ״הג׳יהאד הנוצרי נגד הציונות הנוצרית״ ו״מכניזם הפעולה של הלובי הישראלי והשפעתו על בירות מערביות״. הכומר שיתף את הנוכחים בחוויותיו מלונדון.
כשהגיעו אליו תגובות נזעמות, מדוע נטל חלק באירוע שרבים מדובריו היו אנטישמים מוכרים, אמר שעם חלק מהדוברים לא הסכים, אבל היה לו חשוב להביע את דעתו.
בן סורר
אולי מי שטמן בראשו של סייזר את הרעיון שישראל קשורה לאסון התאומים היה הסופר הצרפתי תיירי מייסן, שגם הוא לקח חלק באחד מדיוני הכנס. מייסן כתב ב־2002 את הספר ״השקר הגדול״, ובו העלה תיאוריית קונספירציה שבה ארצות הברית וישראל לקחו חלק באסון התאומים. בחודש שעבר סייזר כבר לא התאפק ובעמוד הפייסבוק שלו כאמור קידם מאמר שכותרתו ״11 בספטמבר, ישראל עשתה זאת״ ולצדה ציין: ״זו אנטישמיות? זה מעלה כל כך הרבה שאלות״.
העיתונות היהודית באנגליה מיהרה לתקוף את הכומר הפרובוקטיבי, והוא מיד החזיר תשובה מנומקת בכתב. ״אני אקבל בברכה מאמרים שמפריכים את הטענות האלה. אמריקאים רבים חשים שהפיגוע הוא עבודה מבפנים. הציבור צריך להיות משוכנע במה שקרה לפני ואחרי. עידוד מחקר ודיון לא מראה דבר על אנטישמיות״.
הקהילה היהודית רעשה הפעם באמת. לא רק שהכומר סייזר לא ממתן את עצמו, אלא הוא גם שופך דלק על המדורה ועובר כל גבול אפשרי. ארקוש, סגן יו״ר שליחי הקהילות, אמר בתגובה שהוא מודאג מאוד שכומר מהכנסייה האנגליקנית מנצל את מעמדו כדי לפרסם שטויות גזעניות.
גם הבישוף ווטסון הרגיש שהפעם נחצו הגבולות, אפילו אם מדובר בבן סורר כמו סייזר. הוא מיהר להוציא הודעת פיוס. ״אני מאוד מצטער על הפגיעה שנגרמה לקהילה היהודית״, כתב. ״אני מקווה ומתפלל שהסערה שהתחוללה כאן תדעך והיחסים בינינו שוב יתחזקו. זה הזמן שבו אני מבקש מכל הנוצרים, באשר הם, לעמוד לצדם של אחינו ואחיותינו היהודים ולבלום כל אזעקה של אנטישמיות, בטח כאן באנגליה״.
בהמשך הבישוף ווטסון קרא את סייזר למשרדו לבירור זועם. ווטסון לא טרח להסתיר את דעותיו כשהשניים יצאו מהחדר: ״המחויבות של סייזר לאג'נדה האנטי־ציונית גברה על מחויבותו לכנסייה ולקהילה. גם מי שתמך בפתרון הבעיה הפלסטינית מצא בפעולותיו חוסר טעם ואפקטיביות, וגם הוא מבין את זה. לכן החלטתי שעבודתו של סטיבן בתחום הזה אינה יכולה להשתלב יותר עם תפקודו ככומר. ביקשתי מסטיבן התחייבות בכתב שיחדל לכתוב או לדבר על נושאים שקשורים באופן ישיר או עקיף למזרח התיכון או לרקע ההיסטורי של האזור. אם סטיבן יפר את התחייבותו, הוא יודיע באופן מיידי על התפטרותו ואני אקבל אותה״.
הבישוף ווטסון אמר שאין לו בעיה עם ביקורת לגיטימית כלפי המדיניות של ישראל, אבל כזו שאינה מהווה מסווה לאנטישמיות. ״פגשתי את סטיבן ואני לא מאמין שהמוטיבציה שלו היא אנטישמיות״, הבישוף הסביר. ״אני חושב שיש כאן שיקול דעת עלוב בחומר שהוא בחר להפיץ. הוא חצה קו רציני וזהו מעשה בלתי ניתן להגנה״.
הכומר סייזר נאלץ כעת לבלוע את הצפרדע ולפרסם התנצלות מכל הלב. ״אני מקדם בברכה את התנצלותו של סטיבן וההכרה בכאב העמוק שנגרם על ידי מעשיו״, הבישוף ווטסון ביקש לסכם את הפרשה המביכה.
השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים הביעה סיפוק מטיפולה של הכנסייה במקרה הרגיש. ״אנחנו גאים להיות הארגון הנוצרי־ציוני הגדול בעולם ונמשיך להוביל את התמיכה הבינלאומית בישראל, שהיא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון״, הגיבו שם. ״אנחנו שמחים שהכנסייה האנגליקנית שמה קץ להסתה הפרועה של סטיבן סייזר נגד מדינת ישראל והעם היהודי, מתוך ראייה שהסתה זו אינה עולה בקנה אחד עם ערכיה של הנצרות״.
ואכן הניסיונות בימים האחרונים להיכנס לאתרים שבהם הכומר סייזר פרסם את דבריו נתקלו במחסום עיקש. גם סייזר הוריד פרופיל וחזר לקהילתו הקטנה בווירג׳יניה ווטר, שבפרברי לונדון, אבל השאלה הגדולה היא מה יקרה בעתיד. האם מחויבותו לכנסייה תנצח את האג׳נדה הפוליטית שלו? •