על הכוונת: אל קאעידה שוב מנסה לפגוע ב"פושעים נגד האיסלאם"

"כן אנחנו יכולים. קליע אחד ביום מרחיק את הכופר - הגנו על הנביא מוחמד", קראה הכותרת בעמוד 10 של הגיליון העשירי של "אינספייר", המגזין האינטרנטי של אל־קאעידה בחצי האי ערב. הוא התפרסם בדיוק לפני שנתיים, במרץ 2013. בסמוך, תחת הכיתוב "מבוקשים: חיים או מתים על פשעים נגד האסלאם", הופיעו תמונותיהם של עשרה אישים - בדומה לכרזות המבוקשים המפורסמות של ה־FBI - שהתפרסמו בביקורתם נגד האסלאם, הנביא מוחמד והקוראן.

לאחרונה עלו שניים מהשמות ברשימה לכותרות. הראשון היה סטפן שרבונייה, העורך של המגזין הסאטירי הצרפתי "שארלי הבדו". בחודש שעבר הוא היה אחד מ־12 הנרצחים בפיגועים שביצעו האחים המחבלים סעיד ושריף קואשי במערכת העיתון בפריז, כנקמה על הפרסומים החוזרים ונשנים של קריקטורות הנביא מוחמד בשער המגזין.

הדמות השנייה היא לארס וילקס, המאייר השוודי שפרסם בשנת 2007 קריקטורה שמציגה את מוחמד בדמותו של כלב ועורר בכך את זעם העולם המוסלמי. לפני שבועיים תקף המחבל עומאר אל־חוסיין כינוס בנושא חופש הדיבור, שבו השתתף וילקס בבית קפה בקופנהגן, וכתוצאה מכך נרצח יוצר הסרטים התיעודיים, פין נורגארד. וילקס עצמו יצא ללא פגע, ומאז הוא מסתתר מחשש שיהיו מי שינסו לסיים את העבודה.

אך "המבוקש" שנראה כי הקיצונים האסלאמים ישמחו במיוחד לשים עליו איקס הוא חירט וילדרס, מנהיג מפלגת החופש בהולנד. הופעתו ברשימה של "אינספייר" אינה הפעם הראשונה שבה נשמע איום מפורש על חייו. בנובמבר 2004, כאשר הבמאי תיאו ואן גוך נרצח באמסטרדם במה שנחשב לפיגוע הנקמה הראשון נגד מי שפוגע באסלאם - ואן גוך ביים את הסרט "כופרת" שהציג נשים עירומות שעל גופן פסוקי קוראן - השאיר המחבל מוחמד בויארי על הגופה איום לרצוח את וילדרס ואת חברת הפרלמנט ההולנדי, איאן חירסי עלי.

בעוד חירסי עלי נאלצה לעזוב את המדינה מחשש לחייה, וילדרס קיבל אבטחה מסביב לשעון ועבר להתגורר עם משפחתו במקום מסתור. "זה כמו לחיות בבנק", סיפר לידידו, חבר הכנסת לשעבר פרופ' אריה אלדד, בראיון שהתפרסם ב"מעריב־סופהשבוע" בספטמבר האחרון. "אפילו לאויבַי הפוליטיים המרים ביותר אינני מאחל חיים כאלה. יכולתי להפסיק. להתבטא במתינות, אבל אז הם היו מנצחים. לעולם לא אניח להם לנצח. זה רק עודד אותי לפעול בעוצמה גדולה יותר".

הרעיונות מחלחלים

וילדרס הפך לאחד הקולות הבולטים ביותר נגד האסלאם - בזירה הפוליטית ואפילו מחוצה לה. הוא חוזר ומזהיר כי הקיצונים המוסלמים מבקשים להחיות מחדש את הח'ליפות גם בשטחים שהיו תחת שליטתם באירופה, ואחד משיאי פעילותו היה הסרט הקצר "פיטנה" (מחלוקת), שבו הציג קטעי קוראן שנועדו להוכיח כי האסלאם הוא אכן דת אלימה שמעודדת פיגועים. על אף הגינויים הבינלאומיים, הצליח וילדרס להקרין את סרטו במדינות רבות, בהן ישראל, והוא ממשיך להיות דובר מבוקש על סכנת האסלאם ברחבי העולם.

כעת, אחרי הפיגועים בפריז ובקופנהגן, יכול וילדרס - שמיהר לפרסם בחשבון הטוויטר שלו את הקריקטורה של וילקס - להכריז בקול רם "אמרתי לכם". "מנהיגי אירופה סירבו להגדיר את הפיל בחדר, וזה האסלאם", אמר וילדרס בסוף ינואר בראיון לכתבה של ה"ניוזוויק" שקיבלה את הכותרת "'הנביא' ששונא את מוחמד". "האסלאמיזציה של החברה שלנו היא שגורמת לזה. והכל בהשראת הקוראן".

במסגרת מפלגת החופש, שאותה הקים ב־2004, מקדם וילדרס מצע שמתנגד לרב תרבותיות וגורס כי מהגרים שמגיעים להולנד חייבים לקבל את העקרונות היהודיים־נוצריים וההומניסטיים שעליהם מבוססת המדינה, ולעבור מבחני שפה על מנת להישאר בהולנד ולהשתלב בחברה. בנוסף, הוא דורש לסגור את כל המסגדים הקיצוניים ואת כל בתי הספר המוסלמיים, מתנגד ללבישת רעלות במקומות ציבוריים וקורא לגרש מהגרים שמעורבים בפשעים - אפילו אם הם דור שני או שלישי במדינה.

המסרים התקיפים של וילדרס, כך נראה, מחלחלים גם לשאר הציבור במדינה הליברלית. אחרי שבבחירות 2006 קיבלה המפלגה תשעה מושבים בפרלמנט, כעבור ארבע שנים היא כבר הפכה לשלישית בגודלה עם 24 צירים שאפשרו לווילדרס לקבוע את זהותו של ראש הממשלה. שנתיים לאחר מכן, אחרי שמפלגת החופש הסירה את תמיכתה בממשלה והביאה לבחירות חדשות, היא איבדה תשעה מושבים; אולם כעת - בצל הפיגועים האסלאמיים באירופה - מראים הסקרים האחרונים כי וילדרס צפוי לקבל כ־30 מתוך 150 מושבי הפרלמנט ולהיות דמות דומיננטית בהקמתה של הממשלה הבאה.

אחרי רציחתו של ואן גוך נרשמה עלייה בהתקפות נגד מסגדים ויעדים מוסלמיים אחרים ברחבי הולנד, אולם בתוך זמן קצר החלה המדינה לקדם מדיניות שנועדה לשלב את המהגרים בחברה. כעת, אחרי הפיגועים באירופה, הממשלה שוב בוחנת חבילת צעדים שכוללת חסימת תעמולה קיצונית באינטרנט, ביטול אזרחות למי שנסעו להילחם בשורות ארגוני הטרור בחו"ל, וסיוע למשפחות ולמוסדות חינוך על מנת שיוכלו להתמודד עם צעירים שמועדים לשטיפת מוח קיצונית.

קריאה תקיפה מעניינת הגיעה לאחרונה ממי שמייצג את אחד מסיפורי ההצלחה של ההשתלבות של מוסלמים בחברה ההולנדית, ראש העיר רוטרדם אחמד אבו טאלב, מהגר ממרוקו. אחרי הפיגועים בפריז הוא הכריז בקול רם כי מוסלמים שלא סובלים הומוריסטים יכולים "ללכת להזדיין".

"אתם לא חייבים להיות איתנו, זו בחירה. תעבדו איתנו ביחד כדי לבנות 'חברה שלנו'", הסביר אבו טאלב, חבר מפלגת הלייבור, בראיון לרשת CNN לפני כשבועיים. "אבל אם אנחנו רוצים לעמוד מחוץ ל'חברה שלנו', אתם מאיימים עלינו, אתם נוסעים לתימן כדי ללמוד איך להשתמש בקלצ'ניקוב ואתם חוזרים ומאיימים על החברה שלנו. אז אתם לא חלק מ'החברה שלנו', ועדיף שתעזבו".

עבור וילדרס מדובר בתחילת הדרך להפנמת הרעיונות של מפלגתו, אבל זה עדיין לא מספיק. בשבוע שעבר, אחרי שהממשלה החליטה לבטל את הוויזות שניתנו לשלושה מטיפים מוסלמים קיצונים שהיו אמורים להגיע לכנס החודש, אמר וילדרס כי "הולנד מנוהלת על ידי חובבנים". "בבלגיה, פעילי הג'יהאד מקבלים עונשי מאסר ממושכים. בהולנד הם מזוכים, נבנים מסגדי ענק באופן מקרי וויזות ניתנות לאימאמים של שנאה, ואז מבוטלות בשמחה".

הזווית הישראלית

ד"ר שרה דה לנג, מומחית לענייני מפלגות ימין קיצוני וממשל באירופה מאוניברסיטת אמסטרדם, לא מתפלאת על הצלחתה של מפלגת החופש, כמו גם על הצלחתן של מפלגות דומות ברחבי היבשת, כחזית הלאומית בצרפת או מפלגת העם הדנית. "יש קרקע פורייה למפלגות כאלה בקרב אנשים שלא מרוצים מהמפלגות הרגילות ומהפוליטיקאים ומפחדים מכך שהמהגרים אינם משתלבים בחברה", אמרה דה לנג לפני שבועיים בשיחה עם "מעריב־סופהשבוע", במהלך השתתפותה בכנס שערך המכון הבינלאומי למאבק בטרור במרכז הבינתחומי הרצליה בנושא ימין קיצוני, אנטישמיות וקיצוניות דתית באירופה.

לפי דה לנג, וילדרס יודע כיצד לנצל את התקשורת המסורתית ואת הרשתות החברתיות על מנת להעביר את המסרים שלו באופן הברור ביותר. "וילדרס מוכשר מאוד בתחום. הוא בקושי נותן ראיונות ואם הוא נותן, הוא בוחר את כלי התקשורת שיותר חיובי כלפיו. מאחר שמדובר בראיון נדיר, הוא יכול להכתיב את אופי ההתנהלות והוא לא מוכן שאף אחד מיריביו יופיע איתו. הוא גם שולח הצהרות קצרות בטוויטר וכך מצליח להשפיע על הדיון הציבורי. זה כלי חד־צדדי, שבו רק הוא שולח את המסר והוא לא חייב להגיב לשאלות".

מפלגת החופש, כך לפי דה לנג, אינה המסוכנת ביותר, אלא הקיצונית ביותר מבין מפלגות הימין במערב אירופה בשל עמדותיה נגד האסלאם. הדבר אף אילץ את וילדרס להתמודד עם מערכת המשפט בארצו. לפני ארבע שנים הוא זוכה מעבירות של הסתה לשנאה והעלבת קבוצות דתיות, אחרי שבית המשפט קבע כי אמירותיו נגד האסלאם היו במסגרת הדיון הציבורי. כעת, הוא שוב ניצב בפני מבחן משפטי אחרי שבשנה שעברה שאל את תומכי מפלגתו אם הם רוצים "פחות או יותר מרוקאים" במדינה. דה לנג הבהירה כי לתוצאות המשפט עשויות להיות משמעויות עמוקות על הדיון בסוגיית ההגירה. "אם מישהו מואשם פעמיים ומזוכה פעמיים, זה קובע רמה חדשה של מה מותר ומה אסור להגיד", אמרה.

"וילדרס הוא דוגמא עבור תנועות הימין הקיצוני באירופה". דה לנג

דה לנג ציינה כי וילדרס מהווה דוגמה עבור תנועות הימין הקיצוני ברחבי אירופה, ומעבר לה. "וילדרס הוא המנהיג הימני השנוי במחלוקת ביותר והוא המשפיע ביותר, כי יש לו הרבה קשרים במדינות רבות, כולל בארה"ב ובאוסטרליה", הסבירה דה לנג, שציינה כי נאום של וילדרס הוקרא באחת העצרות של פדיגה, התנועה העממית האנטי־אסלאמית שהחלה לפעול לאחרונה בגרמניה. "מפלגות אחרות נזהרו מכך יותר", אמרה.

אחרי הבחירות לפרלמנט האירופי במאי שעבר, כאשר מפלגות ימין ברחבי היבשת רכבו על גלי המחאה נגד מוסדות האיחוד והמדיניות שקידמו, והגדילו את כוחן, הביעו גורמים ישראליים ויהודיים חשש מפני התגברות התקריות האנטישמיות, והיו אף שהכריזו כי מדובר בתקופה הקשה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.

דה לנג סבורה כי לפחות בכל הנוגע למערב אירופה, החששות אינם מוצדקים והאנטישמיות אינה מגיעה מצד הימין הקיצוני אלא יותר ממהגרים צעירים מוסלמים. "הימין כיום שונה מהתנועות הנאציות והפשיסטיות של שנות ה־30. הן משחקות את המשחק הפוליטי ולא רוצות לבטל את הדמוקרטיה", אמרה. "הן לא גזעניות. ההתנגדות למוסלמים ולמיעוטים אחרים יותר מבוססת על רעיונות ליברליים של השתלבות בחברה".

עדות לכך היא העובדה שרבות ממפלגות הימין הקיצוני החדשות הן יותר פרו־ישראליות. המסר שאותו מעביר וילדרס, שבצעירותו התנדב בקיבוצים ובמושבים בארץ, הוא שישראל היא עמדה קדמית של הציביליזציה המערבית ובת ברית במאבק נגד האסלאם. לדברי דה לנג, אפילו מפלגות ותיקות יותר מתחילות לראות כי מדובר במסר מוצלח, כמו מנהיגת החזית הלאומית בצרפת, מארין לה פן, שאמרה לאחרונה שהיא בעד הציונות, בניגוד לאביה, מייסד המפלגה ז'אן מארי לה פן, שהורשע בהכחשת השואה.

"עבור וילדרס זה נושא חיוני, חייבים לתמוך בישראל וביהודים באירופה. הוא לא יסבול מי שמתנגד לכך", הבהירה דה לנג. "הוא סבור שגם חשוב ללמד על השואה ועל מה שהתרחש במלחמת העולם השנייה, והוא חש שמהגרים צריכים ללמוד יותר על כך".

למרות ההצלחות של מפלגות הימין הקיצוני בסקרים, כמו ההערכות שלה פן תגיע לסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת בעוד שנתיים, דה לנג משוכנעת שהדרך ליישומה של המדיניות הקיצונית נגד המהגרים עדיין רחוקה. "ביום הבחירות הבוחרים מצביעים באופן אסטרטגי כי הם חושבים על הקואליציה העתידית, ולכן קשה לראות שהמפלגות הקיצוניות יהיו הגדולות ביותר. אם מפלגת ימין קיצוני אכן תהיה הגדולה ביותר, עדיין מדובר בפוליטיקה שמבוססת על קואליציות ולכן יש צורך בפשרות ולא תוכל להיות מדיניות קיצונית. בנוסף, יש גם חקיקה של האיחוד בנוגע להגירה, יש גבולות ברורים וכולם צריכים לעבוד במסגרתם".

מה תהיה המשמעות אם למרות האבטחה הכבדה, וילדרס יהיה יעד להתקפה?

"אם יקרה לו משהו, זו תהיה בעיה גדולה עבור הולנד. אבל אנחנו מוכנים לכך, כי אחרי ואן גוך, זה לא משהו שהוא חדש עבורנו", עונה דה לנג. "אבל אפשר לראות שהפיגועים בפריז ובקופנהגן הביאו להשפעה הפוכה, ליותר אחדות וליותר קריאות לדמוקרטיה ליברלית וקידום חופש הדיבור".