הבחירות מזווית עולמית: האם ההצבעה היא זכות או חובה?

זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה עלתה סוגיית חובת ההצבעה בהודו, הדמוקרטיה הגדולה בעולם. לפני תשע שנים פסק בית המשפט העליון נגד כפיית הצבעה על התושבים, תוך שהוא קובע כי מדובר בפגיעה בחופש הביטוי. גם בלי חוק שמחייב את התושבים להתייצב בקלפיות, נרשמה בבחירות הכלליות אשתקד הצבעה של 66.40 אחוז מכלל בעלי זכות ההצבעה. זהו הנתון הגבוה ביותר ב-66 שנותיה של הודו העצמאית. בישראל, לשם השוואה, היו בבחירות האחרונות 67 אחוזי הצבעה.

בעוד הודו, כמו ישראל, ממשיכה לאפשר לתושבים לבחור אם הם רוצים לממש בפועל את זכותם הדמוקרטית ביום הבחירות, ישנן 22 מדינות ריבוניות שמחייבות בחוק את האזרחים להגיע לקלפיות על מנת להשמיע את קולם. חלקן אף מטילות עונשים על מי שמתחמקים מהשתתפות בסממן הבולט ביותר של דמוקרטיה תוססת. 

בלגיה הייתה המדינה הראשונה בעולם שהכניסה לחוק את חובת ההצבעה. תחילה לגברים, ב-1892, ולנשים החל משנת 1949. בהתאם לחוק, ניתן להטיל קנסות של חמישה עד אלף אירו על בני 18 ומעלה שאינם מגיעים לקלפי. מי שנעדר במשך ארבע הצבעות רצופות גם יכול לאבד את זכות ההצבעה שלו לעשר שנים. 

על אף שבפועל נמנעות הרשויות מלאכוף את הענישה מאז 2003, ולמרות שהמאבקים בין הפלמים דוברי ההולנדית לבין הוולונים דוברי הצרפתית משתקים את המערכת הפוליטית, אזרחי בלגיה ממשיכים להיות מחויבים לתהליך הדמוקרטי. באופן מסורתי, שיעור ההשתתפות הוא סביב 90 אחוז. בבחירות הכלליות, במאי האחרון, הצביעו 89.37 אחוז מבעלי זכות ההצבעה. 

גם אוסטרליה, שבה הוכנסה חובת ההצבעה לתוקף בשנת 1924, מהווה דוגמה להתייצבות דמוקרטית מרשימה, עם יותר מ-90 אחוז של בעלי זכות הצבעה שבוחרים. מי שאינו מתייצב מחויב לתת לוועדת הבחירות הסבר "תקף ומספק" מדוע לא מילא אחרי חובתו – או שהוא צפוי לקנס של 20 דולר אוסטרלי. 

בית המשפט העליון קבע מהו הסבר "תקף ומספק" להיעדרות: "הפרעה פיזית, מחלה או התערבות חיצונית, או מעורבות של גורמים טבעיים או תאונה מסוג כלשהו". גם מצביע אשר "בדרכו לקלפי נאלץ לסטות כדי להציל חיים או כדי למנוע פשע או כדי לסייע למנוע אסון גדול" יכול לקבל פטור מעונש. 

שיעור הצבעה של מעל 90 אחוז. מצביעים באוסטרליה. צילום: רויטרס
 

בוליביה, שכמו רבות ממדינות אמריקה הלטינית ידעה שנים ארוכות של הפיכות צבאיות ושלטון דיקטטורי, רשמה בבחירות 1978 היקף השתתפות מוזר של 102.62 אחוזי הצבעה, שהובילו להפיכה נוספת. בשנים האחרונות נמצאת בוליביה – שבה יש חובת הצבעה מאז 1952 – בצמרת העולמית, עם יותר מ-91 אחוזי השתתפות בבחירות לנשיאות. מי שלא מצביע עשוי לחוש עונש כואב ביותר בכיס – הוא לא יוכל למשוך את משכורתו מהבנק במשך חודשיים. 

בעוד שבשווייץ אין חובת הצבעה מאז 1974, קנטון שפהאוזן שבצפונה של המדינה מהווה יוצא מן הכלל – התושבים עדיין מחויבים להתייצב בקלפי בכל מערכת בחירות ובכל משאל עם. 
 

בדיוק לפני שנה, ב-17 במרץ 2014, קבע הפרלמנט של שפהאוזן כי יוכפל הקנס למי שלא יממש את חובתו ויעמוד על שישה פרנקים שווייצרים. בשל כך, אחוזי ההצבעה בשפהאוזן גבוהים ב-20-15 אחוז מהממוצע הארצי במדינה.

"היתרון של חובת הצבעה הוא בכך שמדובר בדרך נעימה להפעיל לחץ על האזרחים להיות מעורבים יותר בסוגיות פוליטיות", אמר ראש המחוז סטפן בילגר, שציין כי התושבים דווקא שמחים על השתתפותם בהצבעות. "אנשים רואים ביישום זכות ההצבעה שלהם פריבילגיה ואולי אפילו סוג של גאווה", הדגיש. 

דוגמה לדמוקרטיה שבה אין חובת הצבעה, אבל התושבים יוצאים בהמוניהם להצביע, היא האי הים תיכוני מלטה. אחוזי ההצבעה בבחירות הכלליות של 2013 עמדו על 92.95, ירידה קלה לעומת 93.30 חמש שנים קודם לכן, ו-95.70 בשנת 2003. 

לפי הקרן הבינלאומית למערכות בחירות אשר עוקבת אחרי הצבעות ברחבי העולם, מלטה היא המדינה המובילה בעולם בהצבעה חופשית – מיד אחרי טורקמניסטן, רואנדה ורוסיה, שאינן נחשבות למדינות עם הצבעה חופשית, ואחרי אוסטרליה שמחייבת אזרחים להצביע. 

אריק לין מהקרן הבינלאומית הסביר כי מבנה המערכת הפוליטית במלטה הוא שתורם להשתתפות המרשימה. "למלטה יש פרלמנט אחד עם מונופול כמעט מוחלט על העוצמה הפוליטית", אמר. "בשילוב מערכת של שתי מפלגות, שבה ניצחון יכול להיות בפער קטן, והקולות יכולים להשפיע על התוצאה באופן דרמטי, במלטה יש חשיבות גבוהה להצבעה". 

ומה לגבי שתי הדמוקרטיות הבולטות ביותר בעולם? בבריטניה, שתלך לבחירות בעוד כחודש וחצי, עמד אחוז ההצבעה בבחירות הקודמות, לפני חמש שנים, על 65.77 – הנתון הגבוה ביותר מאז בחירות 1997. בבחירות לפרלמנט האירופי במאי שעבר בחרו רק 35.40 אחוז. 

שיעור הצבעה מוזר של למעלה ממאה אחוזים, מצביעות בבוליביה. צילום: רויטרס
 

בארצות הברית, רק 36.4 אחוז השתתפו בבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר האחרון - אחוז ההצבעה הנמוך ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. 

גם בשתי ההצבעות האחרונות לנשיאות נרשמה השתתפות מועטה – 67.95 אחוז בבחירות 2012 ו-70.33 אחוז בבחירות 2008 – לעומת יותר מ-80 אחוז בכל מערכות הבחירות בשבעת העשורים האחרונים. 

על אף שהרפובליקנים, שידועים בהתנגדותם לכל התערבות של הרשויות בחיי האזרחים, יסכלו כל ניסיון לכפות השתתפות בבחירות, ניסה וויליאם גלסטון ממכון המחקר "ברוקינס" לספק תסריט עתידי שבו הקונגרס הולך בעקבות אוסטרליה ומעביר חוק על חובת הצבעה שמסיימת את העימותים הבלתי פוסקים בין שתי המפלגות הגדולות.
 

"אחרי שנבחרו, חברי בית הנבחרים והסנאט ניסו לשמור על אמון ציבור הבוחרים הנרחב ששלח אותם לוושינגטון", אמר גלסטון. "הם העבירו פחות זמן בפגישות מפלגתיות ויותר בעבודת חקיקה חשובה".