במועצת הבטחון בנושאים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלשתיני. לדברי גורמים דיפלומטים בכירים בניו יורק, בבית הלבן ובצמרת משרד החוץ "אפילו לא חושבים לוותר על השימוש בזכות הווטו בנושאים מזרח תיכונים".  

   
לדברי דיפלומטים המעורבים במגעים והתייעצויות הנוגעים לסכסוך, בבית הלבן מחפשים תגובה הולמת להצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא מסתלק מהרעיון של שתי מדינות לשני עמים. אחד המהלכים הנידון בושינגטון הוא יוזמה אמריקאית או אירופאית בתמיכה אמריקאית שתועלה במועצת הבטחון ושתכלול הכרה במדינה פלשתינית. 
 
אך מדובר במהלך הצהרתי, חסר כל משמעות מעשית - דומה להחלטות ההכרה במדינה פלשתינית שאושרו בחודשים  האחרונים בפרלמנטים בבירות מערביות, שחלקן נחשבות  ידידותיות לישראל.

 "אני לא כל כך בטוח שאפילו צעד הצהרתי בלבד של הכרה במדינה פלסטינית יאושר בסופו של יום בבית  הלבן", אמר גורם דיפלומטי בכיר בניו יורק. הגירסה בקרב  דיפלומטים בניו יורק היא שהנשיא ברק אובמה בתיאום  מלא עם מזכיר המדינה ג'ון קרי איננו ממהר להחליט על  על יוזמות  ומהלכים מדיניים בתחום המאמץ לחידוש המו"מ בין ישראל לרשות הפלשתינית.

לפי גירסה זאת, הנשיא ברק אובמה  ומזכיר המדינה ג'ון קרי ימתינו פרק  זמן בלתי מוגדר להבהרה מצדו של ראש הממשלה נתניהו לגבי משמעות הצהרתו שתחת הנהגתו לא תקום מדינה פלשתינית. "הם לוקחים את הזמן שלהם", אמר הדיפלומט.

"הם (הנשיא ושר החוץ) גם אינם רוצים שמהלך חדש מול ישראל בושינגטון או במועצת הבטחון  ייעשה ויגיע לכותרות בזמן שהמו"מ עם איראן הוא בשלבים קריטיים".
 

 דיווחים המתפרסמים באמצעי התקשורת בארה"ב על כוונת המשל להגיב על נצחונם של נתניהו והימין בישראל בנטישת השימוש בזכות הווטו  שלה במועצת הבטחון בנושאים מזרח תיכוניים ניזונים מהערכות בלתי מבוססות הרווחות במיוחד בקרב גורמים שאינם אוהדים את ראש הממשלה נתניהו ומתקשים להשלים את נצחונו בבחירות.
   
כל הנשיאים והממשלים האחרונים בושינגטון דמוקרטים ורפובליקנים כולל הממשל הנוכחי אימצו מדיניות חוץ בנושאים מזרח תיכוניים הפוסלת באופן תקיף מעורבות פעילה של מועצת  הבטחון בתחום המאמץ לפתרון מדיני של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. 
     
היסטוריה של תמיכה

בשנים האחרונות השתמשה ארה"ב 13 פעמים בזכות הווטו שלה וסיכלה כל יוזמה ומהלך שהועלו לדיון במועצת הבטחון והוצעו כהחלטות במטרה לאכוף תוכנית 

לקידום השלום. ארה"ב שומרת באופן מוקפד ביותר על מעמדה כגורם המרכזי והמוביל במאמצי התיווך בין הצדדים. גם אחרי קריסת השיחות בין ישראל לרשות והכשלון המהדהד של שר החוץ ג'ון קרי אין בדעת הממשל ובכוונתו  לוותר על עמדת הבכורה שלו בכל הנוגע למאמצי התיווך בין ישראל לפלשתיני.

עמדה זו מבוססת בחלקה על מניעת וסיכול  נסיונות מצד מועצת הבטחון או האיחוד האירופי שיש בהם פוטנציאל לערעור מעמדה הבלעדי של ארה"ב במאמץ לפתרון מדיני.