מאפסים כוונות: ארצות הברית משנה כיוון בנוגע לסוריה

״כולם מסכימים שאין פתרון צבאי, יש רק פתרון דיפלומטי״, אמר מזכיר המדינה, ״אבל כדי להביא את אסד לשאת ולתת, עלינו להבהיר לו כי כולם נחושים להשיג את התוצאה הזו, ולשנות את תפיסתו בנוגע למשא ומתן״. לשאלת המראיינת, האם הוא מוכן לדבר עם נשיא סוריה, ענה קרי: ״ובכן, בסוף נהיה חייבים לדבר איתו״.
 

במילים אחרות הבהיר קרי כי אסד הוא גורם מרכזי בפתרון המשבר בסוריה, ושיש לפתוח במגעים עמו. מזכיר המדינה לא חזר בראיון על עמדתה המסורתית של אמריקה בשנות המלחמה בסוריה, ולפיה המשטר בדמשק איבד את הלגיטימציה שלו, ועל נשיאו ללכת הביתה.
 

יומיים בלבד לפניו, התראיין ראש ה-CIA ג׳ון ברנן, ואף הוא ביטא דברים ברוח זו. ״מי שיבוא אחרי אסד, עלול להיות גרוע ממנו״, אמר איש המודיעין מספר אחת בוושינגטון. בדמשק, בטהרן ובלבנון היו רבים שחייכו מתחת לשפמם. עד לפני שנה או שנתיים, לא החמיץ נשיא ארצות הברית ברק אובמה הזדמנות לקרוא להפלת אסד.
 

בוושינגטון מיהרו לרסן את הדברים ולומר כי המגעים לא יתקיימו עם אסד עצמו, אלא עם נציגיו. גם פריז הזדרזה להסתייג מן ההתפתחות הזו, אבל לכל היה ברור כי אין מדובר בשתי התבטאויות מקריות או בפליטות פה, אלא בדברים שנאמרו בצורה מתוכננת. אפשר בהחלט כי ממשל אובמה שקל מחדש את עמדתו בנוגע לסוריה והחליט כי מבין שני האויבים, אסד וארגוני הג'יהאד, הראשון הוא הפחות נורא, ועל כן יש להותירו על כנו. ייתכן שמדובר בראשיתה של התפתחות דרמטית, שבה נוטש המערב את הפנטזיה על הפלת משטר הבעת' בסוריה. נראה כי מלחמת ההישרדות המרה ביותר שביצע משטר ערבי בעשורים האחרונים עלתה יפה. למי ששכח, עד לפני שנתיים עוד ניבאו רבים לאסד שעתידו בגיהינום, וכי הוא קרוב.
 

״הגיע הזמן שהמערב יבין כי בשאר אסד אינו מתכוון ללכת לשום מקום״, אמר שגריר סוריה באו״ם בשאר ג׳עפרי. ״אסד חזק, והוא יכול לספק את הסחורה״.

החשבון הסעודי 220 אלף בני אדם מצאו את מותם בסוריה בארבע שנות המלחמה. מספר זה כולל גם לוחמים בצבא אסד וחמושים מהארגונים השונים שלחמו בו. לפחות שלושה מיליון אזרחים איבדו את בתיהם או ברחו ממנו לאחת המדינות השכנות, במנוסתם מפני המוות. עוד שבעה מיליון גלו בתוך ארצם, בבריחה למקום סוער פחות. ובין הקורבנות בעם הסורי גם אלפי ילדים ואלפי נשים.
 

לאורך המלחמה, וכמעט מראשיתה, טענו אסד ואנשיו כי מערכה אזורית נכפתה עליהם, וכינו אותה ״טרור״. הם לא טעו. קואליציה סונית, בהנהגת סעודיה, תפסה טרמפ על המשבר, שהיה בשלביו הראשונים התמרדות פנימית. הסעודים, בסיועה הכספי של קטאר, תמכו במורדים ואף הקימו מיליציות שיילחמו במשטר על אדמתו. הם לא שלחו חלילה את בניהם לשם, אלא רקחו את התבשיל מרחוק, כדרכם, באמצעות כסף, תמיכה צבאית וגיבוי מוראלי. אף על פי שאין במניעיה של ריאד כל היבט דתי, נעטפה המערכה בססמאות ג'יהאד כנגד המשטר הכופר. ובעצם, מדוע לא. אלוהים, הרי, הוא אמצעי הגיוס הטוב ביותר שהומצא עד כה.
 

מתנדבים צעירים ממדינות ערב, ואחר כך גם מחוצה לעולם הערבי, זרמו לסוריה כדי להצטרף לקרבות להפלת המשטר החוטא. טורקיה, הצלע השלישית בקואליציה נגד אסד, קיבלה אותם בידיים פתוחות והורתה להם את הדרך לשדות הקרב בסוריה. כמקהלה אחת, קבעו מנהיגי הקואליציה הסונית כי אסד איבד את הלגיטימציה שלו, ועליו להסתלק מהעולם.
 

משטר הבעת' בסוריה אומנם ביסס את כוחו על גוויות של מתנגדים, ומן הצדק שישלם את המחיר. האופן שבו הוא נאבק במורדים, אגב מעשי טבח באוכלוסייה אזרחית, מדמה אב שאונס את ילדיו. המשטר הזה, שאמור לדאוג לבני עמו, משליך לעברם חביות נפץ מהאוויר ומשמיד שכונות שלמות, רק כדי לחסל חוליה של מורדים שמסתתרת בתוכן. אבל אסד אינו הנבל היחידי במחזה שלפנינו. אויביו מרושעים כמותו, ולעתים אף יותר.
 

לסעודים יש חשבון ארוך עם בשאר אסד, שמבוסס על יריבות היסטורית, ולידתו במאבק האיתנים המתחולל במזרח התיכון. היה להם איתו גם חשבון אישי. לפני עשור רקם נשיא סוריה תוכנית אפלה ביחד עם עמיתיו בחיזבאללה וידידיו בטהרן, ויחד הם נפטרו מיריבו הפוליטי רפיק חרירי, לשעבר ראש ממשלת לבנון. מכוניות תופת התפוצצו על נתיב נסיעתו ב-14 בפברואר 2005, והעלו אותו השמיימה ביחד עם מלוויו. חרירי היה האיש של סעודיה בביירות. הוא ומשפחתו החזיקו וילות בריאד, ונהנו מאזרחות סעודית.

קרי. צילום: רויטרס

אבל עיקרו של החשבון בין סעודיה ואסד הוא מדיני. סעודיה רואה בהפלת משטר דמשק צורך אסטרטגי שיחליש את המחנה היריב בהנהגת איראן. בריאד סבורים שאם אסד ייפול, תישאר לאיראנים רק חיזבאללה כידיד היחיד בעולם הערבי, ובזו אפשר יהיה לטפל אחר כך. זהו משחק מסוכן, שקורבנותיו הם אזרחים תמימים, והוא עלול ליצור ביצות של טרור וסכנות לאזור כולו. אבל מה לא עושים כדי לערער את יסודותיו של אויב שנוא כאיראן. במיוחד כזה שמתחרה איתך על כספי נפט, על השפעה אזורית ועל הגמוניה דתית (האיראנים טוענים כי השיעה היא האס- לאם הנכון). בשנתיים האחרונות הצטרפה לכך גם תחרות על לבה של הדודה מאמריקה. מאז החלה טהרן לפלרטט עם וושינגטון, חוששים הסעודים כי התקרבות ביניהן תיעשה על חשבון יחסיהם עם ארצות הברית.

צרפת נגד אמריקה

מרגע שפרץ המשבר בסוריה, במרץ 2011, לא הפגינה בו וושינגטון נחישות. בישראל, וגם מחוצה לה, לעגו לאמריקאים על עמדתם ההססנית, וכאשר אלה נשאלו לפשרה, הם הגיבו באומרם ״אנו מובילים מאחור״. עד הופעת ארגוני הג׳יהאד, ובראשם ״המדינה האסלאמית״ (דאע״ש) וג׳בהת א־נוסרה (חזית הסיוע), הוביל את המערכה צבא סוריה החופשי. היה זה ארגון חילוני, שמונהג בידי קצינים לשעבר בצבא אסד. בסיסיו ומפקדתו ישבו בטורקיה, והוא זכה לגיבוי מוחלט ולסיוע מודיעיני, ביטחוני וכספי מידי קואליציה של מדינות, שחתרה להפיל את המשטר. בקואליציה הזו היו חברות מיטב המעצמות המערביות, ובראשן צרפת, בריטניה וארצות הברית. עד שניגפו מידי דאע״ש ונדחקו מהזירה, נהגו מפקדי צבא סוריה החופשי לקיים פגישות עם ראשי המודיעין הצרפתי, עם עמיתיהם בטורקיה, עם נציגי ה-CIA והמודיעין הבריטי. הפגישות נערכו לרוב בפריז, באיסטנבול ובלונדון, ועסקו בעיקר בתיאום מהלכי המלחמה ואספקת אמצעי הלחימה למיליציה המורדת.
 

לאורך המערכה, ובחדרי חדרים, תפסו האמריקאים את עמדתם של המתו־ נים והמרסנים. כך למשל ריסנה וושינגטון בעקשנות את תביעות המורדים לקבל לידם נשק מתקדם. סעודיה ששה לספק להם טילים משוכללים נגד מטוסים, שבהם יכלו לאתגר את מטוסי חיל האוויר של אסד, אבל האמריקאים הטילו וטו מוחלט.
 

לעומת העמדה המרסנת של וושינגטון, לחצה צרפת בכל עוזה להכביד את הרגל על הגז ולחתור להפלתו של אסד. מדריכים צבאיים צרפתים אף יצאו לירדן והעניקו שם אימונים והדרכה למורדים, במיוחד בנשק ואמצעי לחימה צרפתיים שסיפקו להם. בשלבים ראשונים יחסית של המלחמה, עודדה צרפת, כזרועה הארוכה של סעודיה, מבצע צבאי נגד אסד, בדומה לזה שאותו יזמה נגד שליט לוב לשעבר מועמר קדאפי. איומים בהטלת וטו מצדן של סין ורוסיה גם יחד סיכלו את התוכניות הללו, וגם תרמו משהו לביטחון ישראל. תארו לכם שמשטר הבעת' היה קורס, ולפתחה של ישראל הייתה נולדת עיראק שנייה.
 

ובחזרה לרוח החדשה שמנשבת מוושינגטון. יהיה מעניין לעקוב בחודשים הקרובים אחר המילים שיוצאות משם בסוגיה הסורית. בינתיים, לקחה וושינגטון צעד קל לאחור, אבל אין בו כדי להטיל דופי במשקל דבריו של קרי. גורמים במחלקת המדינה טענו כאמור, כי מגעים עם אסד עצמו לא יתקיימו, אלא עם נציגים מטעמו. תגובה חריפה יותר עלתה, כצפוי, מצרפת. פריז הפכה בשנות המלחמה בסוריה למבטאת הגדולה ביותר של האינטרסים הסעודיים. בין שתי המדינות שוררים בשנים האחרונות יחסים כלכליים הדוקים. סעודיה משלמת וצרפת מוכרת, בעיקר ציוד וידע צבאי, בעסקאות ענק שמסייעות מאוד למשק הצרפתי בשנותיו הקשות.
 

״בשאר אסד איננו חלק מתוכנית הפעולה למציאות פתרון בסוריה״, הכריז משרד החוץ הצרפתי בתגובה לדברים שיצאו מפי מזכיר המדינה האמריקני. שר החוץ לורן פביוס לא חסך את תוכחתו מוושינגטון. פביוס אמר כי הפתרון למשבר צריך להיות פוליטי, להתבצע בצורה הדרגתית, אבל לכלול את הסתלקותו של אסד. ״כל פתרון שאינו כזה יהיה מתנה שערורייתית לטרוריסטים של דאע״ש״, הוסיף הבכיר הצרפתי. ואיך בדיוק ניתן לגרום לנשיא הסורי להסתלק מרצון? זאת לא אמר פביוס.