בלהט המשבר בין סעודיה ותימן, חמקו מהעין דברים שאמר השגריר הסעודי בוושינגטון לערוץ החדשות האמריקאי cnn. השגריר, עאדל ג'ובייר, ישב מול המגיש המיומן וולף בליצר ונהנה לחבוט באיראן. השיחה עסקה בשיחות הגרעין בין טהרן וארצות הברית, שאמורות להגיע מחר לסיומן.

לפתע הפתיע בליצר בשאלה. ״באילו נסיבות סעודיה תבנה פצצה גרעינית בניסיון לאזן את התמונה עם הפצצה האיראנית?״, שאל. ״זה לא דבר שאנו דנים בו בפומבי, וולף״, השיב ג׳ובייר. המראיין הקשה. איני שומע ממך, הוא אמר, פסילה של הרעיון שלפיו סעודיה תפתח פצצה משלה. ״זה לא משהו שאני יכול להגיב עליו. ממלכת סעודיה תנקוט כל אמצעי כדי להגן על עצמה. יש שני דברים שאינם לדיון: אמונתנו וביטחוננו״.
דבריו של השגריר ג'ובייר הציתו דיון ער בתקשורת האמריקאית בנוגע לאופציית הגרעין הסעודית. אין מדובר בדיון חדש. זה כמה שנים שהאפשרות הזו עולה מפעם לפעם בפיהם של פרשנים ביטחוניים ומדיניים אמריקאים, הגם שאינה מגרדת אפילו את הדיון בגרעין האיראני.

בשקט ובתבונה
סעודיה היא מדינה מסוכנת כמו איראן, ואף יותר ממנה. העובדה שמעטים בלבד סבורים כך אינה קשורה לארסנל הנשק שלה וגם לא לכוונותיה. זו תוצאה של יחסי הציבור הטובים שמהם היא נהנית.
כמעצמת נפט, בת חסותה של וושינגטון ומדינה סונית - נהנית ריאד מחסינות בינלאומית. היא מסייעת למערב להיאבק באיראן ואוחזת בגרונה את הכלכלה העולמית. לכן, מה שמותר לסעודים אסור לאף אחד אחר. גם אם הם יתמכו בארגון אל־קאעידה, יקימו מיליציות כדי להילחם בסוריה או יהרגו חפים מפשע בתקיפות אוויריות בתימן.
נוסיף לכך את העובדה שסעודיה יודעת לפעול בשקט ובתבונה, בלי לזעוק את תסכוליה או את שנאתה כמו האחרים, ותבינו מדוע איש אינו חוקר את הסעודים על אופציית הגרעין שלהם.


מלחמה נגד העדתיות והטרור. מלך סעודיה (צילום: רויטרס)

אבל ישראל, שנאבקת זה 15 שנה לפחות בגרעין האיראני, עלולה להתעורר בוקר אחד עם גילוי מאיים לא פחות ממנו, ולפיו גם לסעודים יש נשק גרעיני. אפשרות אחת היא כי שליטי הארמון בריאד הגו והוציאו לפועל תוכנית גרעין סודית, תוך ניצול העובדה שאיש אינו מפקח עליהם, ותוך שיסוי העולם כולו ועידודו לפגוע בתוכנית הגרעין האיראנית.
האפשרות האחרת, הסבירה יותר, היא בעלות חלקית שלקחו הסעודים על תוכנית הגרעין של פקיסטן. לפי הערכה זו, מימנה סעודיה חלק מתוכנית הגרעין של פקיסטן בתמורה למניות שקיבלה בה. מדובר בתרגיל מבריק שמבטיח לריאד הגנה גרעינית בלי שתשלם את המחיר שכרוך בכך או שתהיה מחויבת לאמנות בינלאומיות. איש הרי לא יכול לבוא לסעודיה בטענות שהיא מדינת גרעין, וכל חלקה בעסקה הסתכם בהעברת כמה מיליארדי דולרים לאסלאמאבד.
סעודיה ופקיסטן מצויות זה שנים ביחסים קרובים. אין זה מקרה כי בפרוץ ההתקפה בתימן, אור ליום חמישי שעבר, התנדבה פקיסטן לשלוח כוחות צבא מטעמה להילחם שכם אחד לצד חיל האוויר הסעודי. בשבת הצטרפו מטוסי קרב פקיסטניים למבצע.
שר הפנים גלעד ארדן, חבר הקבינט המדיני־ביטחוני בממשלת ישראל, תיאר את האופציה הסעודית כ״דבר מאוד מטריד״. בראיון לגלי צה״ל סירב ארדן לומר האם הסוגיה הזו נדונה בקבינט אי פעם, אבל רמז כי הגרעין האיראני הוא שעומד בראש סדר העדיפויות של ממשלת ישראל, ולא אופציית הגרעין הסעודית.
״זה בדיוק הדבר שהתרענו עליו״, אמר ארדן, ״הלגיטימציה שאיראן מקבלת מידי המעצמות להמשיך להעשיר אורניום ולרכוש יכולות שיאפשרו לה בעתיד לייצר פצצת גרעין עלולה ליצור מרוץ חימוש במזרח התיכון״.
מאבק איתנים
זה חמישה ימים ברציפות תוקפים הסעודים מהאוויר את לוחמי המיליציה ״אנסאר אללה״, שכבשו בזה אחר זה את המחוזות החשובים בתימן. ״זו מלחמה נגד העדתיות ונגד הטרור״, אמר שלשום סלמאן בן עבד אל־עזיז, מלך סעודיה.
המבצע שאליו יצא חיל האוויר הסעודי הוא תחנה נוספת במאבק האיתנים בין טהרן וריאד, שקובע כבר שנים ארוכות את סדר יומו של המזרח התיכון. שתי מדינות משפיעות וחזקות, שכל אחת מהן היא מעצמת נפט, וכל אחת טוענת להגמוניה על האסלאם הנכון. היריבות בין ערבים ופרסים קיימת עוד טרם נוסדה הממלכה הסעודית, ובין שיעים וסונים - מאז ראשית האסלאם, במאה השביעית. מהיכן שנסתכל על זה, היחסים ביניהן ספוגים חומר נפץ.
ולמרות זאת, בסופו של יום, מדובר במאבק שליטה, או במילים פשוטות יותר - במלחמות שבטים, שעיקרן כוח וכסף. השיעים מונים כ־30% מאוכלוסיית תימן. הם דורשים, בצדק, נתח בשלטון שנגזל מהם.
אף על פי שלטהרן עניין רב בהצלחת המיליציה השיעית, מעורבותה למענם בשנים האחרונות לא הייתה מכריעה. את הישגי ״אנסאר אללה״, אשר בראשם כיבוש ארמון הנשיאות בצנעא לפני חודשיים, אפשר לזקוף בעיקר לזכות לוחמיה. מנהיגם, עבד אל־מלכ אל־חות'י, אינו לבד: הוא נתמך בידי הנשיא לשעבר, עלי עבדאללה סאלח הסוני, שהודח לפני שלוש שנים וחצי. חלק מיחידות צבא תימן עדיין סרות למרותו.
את האות למבצע קבעה סעודיה לפי התקדמות ״אנסאר אללה״ בשטח. אלה הגיעו בשבוע שעבר לעיר הנמל עדן בדרום, שאליה ברח הנשיא עבד רבו מנסור האדי במנוסתו מצנעא. בעיני רוחם, הם ראו את הסיוט שבו נלקח האדי בשבי אויביו בפעם השנייה.
״הסעודים הם בובה של ארצות הברית ושל ישראל״, טען אל־חות׳י, והבטיח מאבק חורמה בתוקף. כמו יריבו, הנשיא האדי, גם חות'י מדבר בשמו של האינטרס הציבורי כולו. ״העם התימני אינו טרף קל. התוקפים ישלמו מחיר יקר. הם מסתמכים על אמריקה, ואנחנו על אלוהים. תימן תהפוך בית קברות לפולשים״.
״הם ניסו לרצוח את הנשיא״, טען בתגובה שר החוץ של תימן, ריאד יאסין. לדבריו, נציגים של משמרות המהפכה האיראניים נחתו בצנעא לאחר כיבושה בידי אנשי אל־חות׳י.


הלחימה בתימן (צילום: רויטרס)

נשק אמריקאי
 
מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, כדרכו, היה מתוחכם מכולם בתגובתו. נסראללה ידע כי סעודיה תוקפת בנשק החדיש ביותר - מטוסי קרב אמריקאיים מסוג 15־f שנעזרים במידע מודיעיני שמעניק לה צבא ארצות הברית במפרץ. אם אין ביכולתו לגרום לסעודים להפסיק לתקוף, לפחות הוא יכול לביישם.
 
נסראללה הזכיר את מצבו של העם הפלסטיני, המצוי תחת כיבוש ישראלי זה כמה עשרות שנים. ״יש לכם כסף, מיליארדי דולרים״, הוא פנה לשליטי סעודיה. ״אז למה העם הפלסטיני חי בייאוש כזה? במחנות הפליטים, בפזורה, בתוך פלסטין. למה אתם לא יכולים עד היום לשקם את הריסות המלחמות על עזה? לא רק את הריסות המלחמה האחרונה״.
 
נסראללה הטיח בסעודים כי הפלסטינים אף הם מוסלמים-סונים כמותם, ולמרות זאת אינם נרתמים לסייע להם בכסף. ״הפלסטינים קוראים לכם, משמיעים קול זעקה, ומבקשים עזרה. במלחמה האחרונה בעזה, בתיהם של תושבי עזה הושמדו והופצצו. הם ביקשו עזרה ממלכים ערבים, מנסיכים ומנהיגים -אבל אתם התמדתם בשתיקתכם״.
 
מנהיג חיזבאללה לא עצר בנושא הפלסטיני. הוא טען כלפי הסעודים כי הרסו מדינה שלמה - את סוריה - כדי להפיל את המשטר שלה. גם על מעורבותה של סעודיה במלחמה בעיראק היו לו מילים קשות לומר: ״מי ששלח מתאבדים לעיראק, וניהל את שיגור מכוניות התופת לשם, ומימן פיגועי רצח בבגדד ובערים אחרות, שלא הבחינו בין כורדים, ערבים, טורקמנים, סונים, שיעים, מוסלמים ונוצרים, הוא המודיעין הסעודי״.
 
האשמותיו של נסראללה לא נבדו מלבו. יש להן סימוכין אצל ארגוני המודיעין המובילים במערב. סעודיה אכן מנהלת את מאבקה להחלשת איראן ותומכיה בכל זירה אפשרית, מעיראק, דרך בחריין ותימן, ועד סוריה ולבנון, וזאת אף שהיא מכונה בקרב רבים מדינה מתונה. מה שמעיד, בצורה הפשוטה ביותר, שהמשבר בתימן אינו מלחמה בין טובים ורעים, אלא בין רעים ורעים.
 
בתוך כל הכאוס הזה אסור לשכוח כי בתימן עדיין מתגוררת קהילה יהודית קטנה, בת עשרות נפשות, שהלכה והידלדלה במהירות בשנים האחרונות. רובם גרים בצנעא, ובודדים נותרו בעיר סעדה בצפון. כל בניה מצויים כעת בקו האש. •