בכיר באו"ם: "מאמין שישראל תאשר את האמנה למניעת ניסויים גרעיניים"

"אני מאמין שבסופו של דבר ישראל תאשרר את האמנה״, אומר ד״ר לסינה זרבו, המזכיר הכללי של האמנה הכוללת למניעת ניסויים גרעיניים (אמנ״ס - CTBTO) בראיון בלעדי ל״מעריב-השבוע״. ד״ר זרבו, מדען לגיאופיסיקה מהמדינה האפריקאית בורקינה פאסו, עומד בראש משלחת בינלאומית שמבקרת היום בישראל. הוא ייפגש עם מנכ״ל הוועדה לאנרגיה אטומית ד״ר שאול חורב, עם השר לענייני מודיעין ד״ר יובל שטייניץ, ועם פקידים נוספים.
 

אמנ״ס היא סוכנות של האו״ם שתפקידה לפקח, לנטר ולחשוף ניסויים גרעיניים. על פי האמנה, ניסויים של נשק גרעיני אסורים ביבשה, בים, מתחת לפני המים ובחלל. ישראל היא מדינת מפתח בארגון האמנה, שעליה חתמה כבר בשנת 1966 - אך לא אשררה אותה מאז.
 

מטרת ביקורו של ד׳׳ר זרבו בישראל כפולה: להשתתף בכינוס בינלאומי של ארגונו, שמטרתו לסכם ולהסיק מסקנות מתרגיל שנערך לפני כחצי שנה בירדן ושנועד לבדוק את מוכנות הציוד של הארגון בתחום ניטור ניסויים גרעיניים. פקידים ישראלים בכירים השתתפו בתרגיל בירדן. בכינוס בישראל, שיתקיים ברמת גן, ישתתפו כ-100 נציגים מ-30 מדינות, ובהן ירדן ומצרים. המטרה השנייה של הביקור היא לשכנע את ישראל לאשרר את האמנה.
 

״ביקורי בישראל נועד למפגשים בדרג הבכיר ביותר עם פקידי ממשל ישראלים״, מסביר ד״ר זרבו, ״במהלכו אפתח את הכינוס הבינלאומי, שתכליתו לבחון ולנתח את תרגיל השטח שנערך בנובמבר האחרון בירדן, שהארגון שאני עומד בראשו ארגן וניהל. הוא נועד לבדוק את מוכנות הציוד שלנו, שתכליתו לנטר ולפקח במקרה שנעשים ניסויים גרעיניים״.
 

״יש לי תקוות רבות שביקורי ופגישותי יצליחו. אני מקווה להוכיח שהארגון שאני עומד בראשו הוא מסגרת בריאה לקדם ביטחון ושיתוף פעולה אזורי. בנוסף, הביקור הוא המשך לשיחות שקיימתי עם שר החוץ אביגדור ליברמן ועם השר למודיעין ולנושאים אסטרטגיים יובל שטייניץ במרץ 2014 בנושא הסיכויים שישראל תאשרר את האמנה״.

ד"ר זרבו. "מסגרת בריאה לקדם ביטחון ושיתוף פעולה אזורי". צילום: רויטרס

״הרושם שלי מהשיחות בביקורי במרץ 2014, הוא ששאלת אשרור האמנה על ידי ישראל היא לא של 'אם' אלא 'מתי'. אינני מצפה שהאשרור ייעשה בן לילה, אבל מאמין שזה יקרה בסופו של דבר. יחד עם המדינות החברות בארגון אמשיך לפעול בלי לחסוך שום מאמץ, ליצור את מסגרת הביטחון הדרושה לישראל כדי שהיא תאשרר את האמנה. במילים אחרות, אנו פועלים כדי לענות על הסוגיות שישראל רואה בהן מכשול בדרכה לאשרור האמנה״.
 

מה החשיבות בעיניך לכך שישראל תאשרר את האמנה?
״מאז שהאמנה הכוללת למניעת ניסויים גרעיניים התקבלה ב-1966, נפסקו לחלוטין הניסויים הגרעיניים. עם זאת, אף שהאמנה יצרה נורמה פוליטית רבת עוצמה, אין לה תוקף חוקי. כדי שזה יקרה, על שמונה מדינות מתוך 44 שמוגדרות באמנה כמחזיקות בטכנולוגיה גרעינית, לאשרר אותה. המדינות הן סין, מצרים, הודו, איראן, ישראל, צפון קוריאה, פקיסטאן וארה״ב. כאחת מאותן שמונה מדינות, אשרורה של האמנה בידי ישראל היא חיונית כדי שהיא תקבל מעמד משפטי ותיכנס לתוקף״.
 

כאמור, ישראל היא חברה, אפילו חברה פעילה מאוד, בארגון האמנה למניעת ניסויים גרעיניים. מדובר בארגון המפעיל מאות תחנות ניטור ברחבי העולם, שתפקידן לאתר ולנטר ניסויים גרעיניים. בישראל הוקמו שתי תחנות כאלה, והן מקיימות קשר ישיר ורציף למטה האמנה הפועל מווינה בירת אוסטריה. התחנות ממוקמות באילת ובהר מירון. כמו כן, בכור הגרעיני בנחל שורק מופעלת בישראל מעבדה מטעם אמנ״ס.
 

אולם הסיכויים שישראל תאשרר בקרוב את האמנה, כפי שד״ר זרבו מקווה, אינם רבים. זאת על רקע העובדה שארצות הברית טרם אשררה את האמנה, ועל רקע ההתפתהויות בשנים האחרונות במזרח התיכון - כולל המאבק הבינלאומי בסוגיית תוכנית הגרעין של איראן. למסקנה זו ניתן להגיע מתגובתה של דוברת הוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל בתגובה לפניית ״מעריב-השבוע״.
 

״ישראל חתומה על האמנה ומחויבת לה ולמטרותיה״, אמרה הדוברת, ״ישראל משתתפת בקביעות בפעילויות הארגון והשתתפה גם בתרגיל השדה הנרחב שהתקיים בנובמבר האחרון בירדן. כחלק ממחויבות זו, מארחת ישראל ביוזמתה את הסדנה המקצועית הנוכחית בכפר המכביה, שנועדה להפקת לקחי התרגיל בירדן. ישראל שבעת רצון מההשתתפות הרחבה של קרוב ל-100 מומחים מ-29 מדינות, מרחוק ומקרוב, בסדנה. שאלת האשרור תיבחן בישראל בכפיפות לנסיבות האזוריות, ובהן היעדר ציות, היסטוריה של הפרת מחויבויות על פי אמנות בינלאומיות (בתחום מניעת הפצת נשק גריני ונשק כימי - י״מ) על ידי מי ממדינות האזור, ובאחרונה גם השימוש בנשק כימי על ידי סוריה ועוד״.
 

באשר לאשרור, אמרה הדוברת כי ״ישראל תחליט על פי מאזן אינטרסיה ושיקוליה בלבד. ישראל מוטרדת גם בגין הפער ביכולת הכיסוי של מערך הניטור הגלובלי של האמנה, עקב סירובן באזור כמו מצרים, סעודיה ואיראן להפעיל בשטחן תחנות ראשיות. גם שאלת מקומה השווה תזיל ישראל בגופי קבלת ההחלטות של הארגון, על פי האמור באמנה, לא באה לפי שעה על פתרונה״.