הרבה לאחר שאחרון הישראלים יאותר בנפאל וישוב הביתה, תישאר המדינה המוכה בהרי ההימאליה עם ההשלכות ארוכות הטווח של רעש האדמה העז אשר פקד אותה בסוף השבוע.
ארגוני הסיוע כבר מזהירים מפני אסון הומניטרי במדינה. הערכות הממשלה המקומית מדברות על כך שמספר הנספים עוד עלול להגיע לכעשרת אלפים, אבל אנשי האו"ם במדינה דואגים לעשרות האלפים שנותרו בחיים. בראיון מיוחד ל"מעריב אונליין" ממטה האו"ם בקטמנדו, מספרת רופה ג'ושי, דוברת של ארגון האו"ם למען ילדים, יוניצ"ף נפאל, על הטרגדיה איתה מתמודדים ארגוני הסיוע במדינה בימים אלה.
"אנחנו עסוקים כאן, בלשון המעטה. המצב נורא במיוחד היום כי ממש הבוקר (שלישי) התחלנו לקלוט המונים שהצבא המקומי הצליח לפנות לקטמנדו מהכפרים המנותקים שבסביבה ואם חשבנו שהמצב קטסטרופלי עד עכשיו, אז קיבלנו מכה לפנים הבוקר. מזג האוויר גם לא פועל לטובתנו כי חצי שנה לפני השיחה שלנו החל בקטמנדו גשם זלעפות שלא פוסק וכל זה כשרבבות בני אדם חסרי קורת גג מצטופפים ברחובות תחת כיפת השמיים וגם מאד קר בחוץ. אנחנו קורסים ולא יכולים לתת מחסה לכולם". עוד סיפרה כי כ-2,000 ילדים כבר זוהו כהרוגים - כמעט מחצית מהמספר הכללי, שרק ממשיך לעלות.
ג'ושי מוסיפה: "הדיווחים שאנחנו מקבלים מהאנשים שלנו בכפרים בסביבות העיר שהדרכים אליהם מנותקות חמורים יותר כי כל מערכות מי השתייה קרסו ומתחיל להיווצר מחסור במים שאנחנו מנסים למלא. כל מוסדות האו"ם כאן בשיתוף הממשלה המקומית מנסים למלא את החסר במים, מזון ומחסה וטיפול רפואי ואנחנו גם שותפים לתיאום מאמץ הסיוע הבינלאומי אבל צריך להבין, זאת ארץ הררית מאד. רוב הדרכים צרות וחשופות למפולות אדמה בזמן רעש כמו שהיה כאן, מה גם שחלקן ממש התבקעו בזמן הרעש".
הממשלה לא מצליחה לשתלט על היקף ההרס, קטמנדו. צילום: רויטרס
"זה מצב שיוצר סכנה ממשית של היגיינה שעלולה להביא לזיהומים ולשלום הפצועים והצוות הרפואי" מספרת דוברת האו"ם במטה ל"מעריב אונליין" ומוסיפה: "נפאל לבדה לא תעמוד בהתמודדות עם השלכות רעש האדמה. אנחנו בקשר עם ממשלות של מדינות שכנות כמו הודו בניסיון להקים שם מחנה מעבר לפליטים שנוכל לפזר ולתת להם סיוע רפואי וסיוע במזון ומחסה עם צוותים מתוגברים כי נכון לעכשיו המאמץ שלנו מתוח עד קצה גבול היכולת".
"נצטרך אספקה שוטפת של מזון ומי שתייה"
רבים מהם פצועים וגם אלה שלא כבר סובלים ממחסור במזון ומים. בלתי אפשרי לטפל בכל הרבבות האלה תחת כיפת השמיים. הדבר השני שנצטרך באופן בהול בהמשך הוא אספקה שוטפת של מזון ומי שתייה למאות הכפרים שנפגעו, חלקם נחרבו. החיים באזורים האלה מבוססים על חקלאות והאיכרים איבדו אסמים שלמים של תוצרת חקלאית, כאלה שמספקים מזון לקהילה לפעמים לחצי שנה קדימה".
על הילדים, שיוניצ"ף מנסה לדאוג להם בהם גם כאלה שאיבדו באסון הורים, היא אומרת: "סיוע רפואי הוא תמיד צורך השעה במצב כזה כי אנשי החילוץ מוציאים מתחת להריסות בעיקר ילדים קטנים ששרדו בגלל שהיו קטנים מספיק כשנלכדו. אנחנו נצטרך להחזיר כאן את החיים בבתי הספר למסלולם התקין כדי שגם לילדים האלה תהיה מסגרת כלשהי לחזור אליה. הילדים האלה זקוקים יותר מכל למחסה מהגשם והשמש כי הם פגיעים יותר מאחרים למחלות וזיהומים".
"אפשר לשכוח מחזרה לשגרה"
יוניצ"ף כמו שאר ארגוני האו"ם נרתמת כעת למאמץ הסיוע ההומניטרי וקליין מדגיש: "כרגע אפשר לשכוח מבתי ספר וחזרה לשגרה. זה ייקח לפחות חצי שנה עד שנבסס שלב מעבר של חיי קהילה לשורדי הרעש הפליטים באוהלים. מלאי של מי שתייה זה משהו שכמעט נגמר, זאת מדינה מאד לא מפותחת. הררית ורובה כפרית וגם בערים החיים הם בעוני מחפיר ברובם ובבנייה מאד פשוטה".
על היום שאחרי מאמץ הסיוע המיידי הבינלאומי מסביר קליין: "נפאל היא אחת המדינות בהן יוניס"ף פעילה דרך קבע בחינוך, רווחת הילד ושילוב חברתי. כשקורית כזאת קטסטרופה יש לנו מתכונת עבודה בחירום כתובה מראש אבל גם אז אין לאו"ם את כל האמצעים כי אין לו מקורות תקציביים משלו. ישנה קרן חירום לאסונות הומניטריים אבל האנשים שלנו בכל העולם כבר פועלים לגיוס כספים מממשלות כדי למלא אותה מחדש ולדאוג למה שחסר".
הילד הנפאלי פראג'ול גר עם אביו בסמוך למפקדת הצבא הנפאלי. צילום: יוניצ"פ
משמע שמדינה הנקלעת לאסון טבע חריף, וודאי אם היא נחשלת, תהיה תלויה לאורך זמן בנדבות של מדינות העולם האחרות כשהאו"ם לבדו פשוט אינו יכול למלא את החסר בתקציב, תרופות, שתייה וציוד, אם כבר אז בכח אדם. "בפיליפינים יכולנו להיערך לטייפון בפינוי, ציוד ושינוע צוותים כי ידוע שהסופה מתקרבת. אבל כשקורית רעידת אדמה, שצצה משום מקום, יוניס"ף תופסת את האחריות על מי שתייה וסניטציה. האיום הכי גדול אחרי החילוץ הוא בדיוק זה. עכשיו יורד שם גשם כבד ואם אין מי שתייה וביוב אז מחלות בקטריאליות מתפשטות כמו אש והגל הבא של ההרוגים עלול להיות מזה".
קליין מודה: "בהחלט יכול להיות שבעוד שבוע שבועיים כשהצוותים הזרים יעזבו האו"ם יישאר בלי מספיק ציוד. זה בדיוק מה שאנחנו עושים עכשיו בעולם, הערכת מצב מה וכמה נצטרך ממדינות העולם. גם בישראל, שיכולת הספיגה והתשתיות שלה חזקות יותר, אסון בסדר גודל כזה יצריך סיוע הומניטרי בינלאומי. אז וודאי במדינה כמו נפאל".