היהודים באים: הסדרות החדשות שמשגעות את העולם הערבי

במרכז "חארת אל־יהוד", סדרה יומית שאושרה לשידור בטלוויזיה הממלכתית של מצרים, עומד סיפור אהבתם של קצין מצרי מוסלמי וצעירה יהודייה על רקע התנגדות שתי המשפחות, כשברקע מתחוללים אירועים היסטוריים כגון מהפכת "הקצינים החופשיים", גירושו של המלך פארוק ועלייתו לשלטון של גמאל עבד א־נאצר ב־1952 ומלחמת סיני ב־1956. היא מביאה את סיפורם של היהודים עם הקמת מדינת ישראל, איך חיו בשכונה, הפעילות שלהם נוכח השינויים האזוריים במזרח התיכון וההשפעה של קום המדינה על חיי היומיום שלהם.
 

בין היתר, בפרקים הראשונים מראים את הקמת היישובים הראשונים בישראל, סעודת קבלת השבת בבית משפחה יהודית, ואף תפילת השבת שנערכת בבית הכנסת המרכזי, ובמהלכה מראים גם את עזרת הנשים.



את דמותה של הצעירה היהודייה מגלמת הכוכבת מינה שלבי (שמגלמת את תפקיד לילה הארון), שנאלצת להיאבק על לבו של הקצין המצרי עלי (בגילום השחקן הירדני־פלסטיני איאד נסאר) יחד עם צעירה מוסלמית מהשכונה בשם איבתהאל (ריהאם עבד אל־ע'פור). 

סוגיית הקמת המדינה החדשה הופכת לנפיצה, בין היתר כאשר אחיה של לילה, מוסא, מגייס תרומות עבור המדינה החדשה, ולילה רואה בפעילותו החתרנית בגידה במולדת. אביה מגלה לה שהוא חושש נוכח המצב. "אתה מסכים למה שקורה בפלסטין?" שואל האב את מוסא, ומוסא עונה: "שם ישראל. מאה פעמים אמרתי לכם ששמה ישראל. היא שלנו 2,000 שנה לפני הערבים".

 

נוצרים, יהודים ומוסלמים מתפללים לשלומם בזמן הפצצות צה"ל, הסדרה "שכונת היהודים". צילום: צילום מסך
 

על פי פרסומים במצרים, הבמאי ד"ר מידחת אל־עדל והמחזאי מוחמד אל־עדל השלימו את ההפקה המשפחתית כבר לפני שנתיים, אך עלייתם של האחים המוסלמים לשלטון הביאה להשעיית השידורים. לפני כשנה, לאחר שהנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי הדיח בהפיכה צבאית את הנשיא מוחמד מורסי, התקבלה ההחלטה לשדר את הסדרה, שבמצרים נחשבת כיום לאחת משלוש הסדרות הנצפות ביותר. זה כמובן לא הזיק לנתוני הצפייה כשהנשיא המצרי ציין כי הוא עצמו נולד בשכונת אל־יהוד, והוא גאה בכך.

"חארת אל־יהוד" זוכה לתהודה בקרב יהודים וערבים בעולם, בעיקר מאחר שמדובר בסדרה שמציגה את היהודים באור חיובי, זאת לאחר שהוצגו באור שלילי ואנטישמי בסדרה מ־2012 "חבורת נאג'י עטאללה" בכיכובו של עאדל אימאם או בסדרה "פארס בלא ג'ואד" (פרש בלי סוס) מ־2002 שהתבססה על "הפרוטוקולים של זקני ציון" וגרמה לסערה בישראל. כך למשל, עמוד הפייסבוק של שגרירות ישראל במצרים העלה את הסדרה על נס. בדף "ישראל במצרים" נאמר כי "הסדרה מציגה את היהודים כמו שהם כולל האנושיות שלהם, כבני אדם לפני כל דבר אחר, ואנו מברכים על סדרה זו".
 

מנגד, עו"ד מאגדה הארון, מנהיגת הקהילה היהודית הזעירה במצרים, כבר מתחה ביקורת על הסדרה בדף הפייסבוק שלה, אך הודיעה כי תמשיך לצפות בה. בביקורת כתבה הארון כי לא נראו ספרי קודש על הבימה בבית הכנסת, וכי הכניסות לבניינים בשכונה לא היו רחבות ומפוארות כמו בסדרה. בנוסף התייחסה הארון לשמלות הגיבורות בסדרה: "יכול להיות שלבשו שמלות קצרות, אך היו צנועות יותר ולא הגיעו אל חצי הירך".

בנוסף ביקרה הארון את הטענה בסדרה כי היהודים הקומוניסטים "השפיעו על הצעירים כדי להפוך אותם לציונים". כמו כן, היא כתבה כי תמשיך לעקוב ואף תתבע את יוצרי הסדרה אם יתרחשו סצנות או ייאמרו מילים שיפגעו בדת היהודית.
 

"ההיסדטוריה שלי מוכרת, אני אנטי ציוני", יוצר הסדרה אל עדאל. צילום: צילום מסך

גם היוצר והבמאי אל־עדל מיהר לצנן את הטענה כי מדובר בסדרה פרו-יהודית. "ההיסטוריה שלי מוכרת. אני נגד הציונות", כתב הבמאי בדף הפייסבוק שלו לאחר שדחה ביקורת קודמת על הקשר כביכול בין הקומוניזם לציונות.
 

"הסדרה מאירה את היהודי במצרים ומגיבה לטענות שמאשימות את המוסלמים בגזענות ובטרור. במקביל, הסדרה מגנה את הציונות והגזענות הישראלית ומראה שהיא מדינה תוקפנית. צריך לצפות בכל הפרקים כדי להביע דעה על הסדרה", הוסיף אל־עדל. "הסדרה מציגה באור אחר את היהודים המצרים ולא הישראלים הציונים. יש הבדל בין היהדות כדת ובין הציונות כאורח חיים. כמו כן, הסדרה מבוססת על עובדות היסטוריות". 

לא רק המצרים גילו את היהודים על מסך הטלוויזיה שלהם - גם הסורים עשו זאת בחלק השביעי של הסדרה "באב אל־חארה", שמשודרת באופן בלעדי בערוץ MBC. 
 

"באב אל־חארה" (שער השכונה), אופרת סבון סורית שצברה קהל של עשרות מיליוני צופים בעולם הערבי, מרצועת עזה ועד לנסיכויות המפרץ הפרסי, נחשבת לסדרת הטלוויזיה הפופולרית ביותר בעולם הערבי ומתארת את קורות תושביה של שכונה בדמשק בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, כאשר סוריה ולבנון היו תחת משטר קולוניאלי צרפתי. הסדרה, המשודרת כעת בחודש הרמדאן, מעוררת בצופיה נוסטלגיה ומחנכת לערכי בסיס של אהבה, אחווה ורעות ללא הבדל בין דתות. היא נוצרה על ידי הבמאי בסאם אל־מולה.
 

עד החלק השישי בסדרה הוצגו כמעט כל חלקי העם הסורי, מלבד היהודים. בחלק השביעי מוצגת גם שכונת היהודים בדמשק. גם כאן עומד במרכז סיפור אהבתם של "אל־עקיד" מועתז (השחקן ואיל שראף), מנהיג שכונת "א־דאבע" (הצבוע), ושל שרה (השחקנית קינדה חנא), בתו של הרופא היהודי מוסא (השחקן ג'יהאד סעד).
 

הסיפור מתחיל כאשר מנהיג השכונה נשלח על ידי אביו כדי להביא את הרופא, אביה של שרה, שאמור לסייע בריפוי אמו החורגת שחלתה בשחפת. שרה מביטה מחלון ביתה המפואר, ומבטיהם מצטלבים. כבר בפגישה ניכרים היחסים הטובים ששררו בין המוסלמים ליהודים בדמשק של אותן שנים.

כך למשל, מועתז קורא לרופא "דוד", ואילו הרופא מספר לו כי התכוון לבקר את אביו שחזר לאחרונה מהעלייה לרגל במכה – מה שמעיד על כבוד הדדי. בהמשך מועתז נאלץ להימלט מהצרפתים שרודפים אותו ומסתתר בביתו של הרופא היהודי מוסא, שם הוא צפוי לשאת לאישה את בתו.