פחות מיממה לפני שיגשו להכריע אם להיענות לתכתיבים הקשים של האיחוד האירופי או לדחות אותם ולהסתכן בקריסה כלכלית טוטלית, המוני המפגינים היוונים שממלאים את הכיכרות מפנים אצבע מאשימה כלפי אמצעי התקשורת המקומיים. 
 
"הם משרתים את האינטרסים של העשירים", צעקו אמש המפגינים המתנגדים לתוכנית האיחוד, תוך שהם מכוונים אל אולפני תחנת הטלוויזיה "מגה טי. וי". "הטלוויזיה הזאת שייכת למר בולאריס, שחצי מכלכלת המדינה שייכת לו", אמר לנו אנדראס צנאואריס, פעיל צעיר של "סיריזה". 
 
כעשרה מיליון יוונים יצביעו ב-19 אלף קלפיות, במשאל העם הראשון זה 40 שנה. אז הצביעו על חיסול מוסד המלוכה. ראש הממשלה, אלכסיס ציפראס, קרא להצביע נגד "האולטימטום של אירופה". "ביום ראשון אנחנו לא רק נחליט להישאר באירופה, אנחנו נחליט לחיות באירופה בכבוד", הכריז. "זו לא מחאה. אנחנו חוגגים את הניצחון על הפחד, את הניצחון על הסחטנות".
 

במרחק מאות מטרים משם, בכינוס התומכים באיצטדיון פנאתינאיקו, האשים מנהיג האופוזיציה, ראש הממשלה הקודם אנטוניס סמאראס, כי הממשלה "תמיד רצתה להוציא את המדינה מגוש האירו" וכי היא מקיימת את המשאל רק כדי למנוע את נפילתה.
 
המתנגדים להסדר מאשימים את אמצעי התקשורת, השייכים ברובם לגורמים כלכליים גדולים ולממסד הפוליטי המסורתי, בכך שהם משדרים סיקור היסטרי של ההכנות למשאל העם, כדי להמחיש שהצבעה "לא" תביא אסון בלתי הפיך ותהרוס את יוון.
 
השידורים אולי משקפים מציאות אבל הם אכן היסטריים. הם מראים פנסיונרים רעבים, החוששים לעתיד קצבאותיהם, ושל צעירים יותר החוששים לאבד את מקום עבודתם, אם ה"לא" ינצח. "האם יהיה כסף ביום שני", מופיעה הכתובת על צילום של מכשיר בנקומט. האם יהיו תרופות? 
 
לטענת אנשי "סיריזה" (השמאל הקיצוני של ציפראס), אמצעי התקשורת מעבירים גם דיווחים מעוותים על מספר המשתתפים בעצרות של תומכי ה"כן" וה"לא", כחלק מלוחמה פסיכולוגית.
 
לדעתם של משקיפים רבים, שלשום השתתפו בעצרת ה"לא" של ראש הממשלה ציפראס בכיכר סינטאגמה הרבה יותר מפגינים מאשר מאשר בזו של ה"כן", שנערכה באיצטדיון השיש שבו נערכו המשחקים האולימפיים הראשונים בעידן המודרני. אלא שאמצעי התקשורת דיווחו כי בשתי העצרות היו כ-25 אלף מפגינים ואחר כך הגיעו תומכי "כן" נוספים.
 
לא ברור מה יהיו תוצאות משאל העם היום אבל כל אתונאי שנתקלתי בו אתמול באקראי, אמר שיצביע "לא", והתלונן על קשיי פרנסה ועל מצב בלתי אפשרי של השפלה. כל סניפי הבנקים, שאמורים להיות פתוחים בשבת לפני הצהריים, היו סגורים אתמול. מהבנקומטים ניתן למשוך לא יותר מ-50 אירו ליום, למי שיש. רק מיליארד אירו נותרו בקופות הבנקים, ובכל זאת שרר אתמול שקט ברחובות אתונה. פחות אנשים, פחות מכוניות.
 
שר האוצר יניס ורופקיס הבטיח שהבנקים ייפתחו מחרתיים, יהיו אשר יהיו תוצאות ההצבעה. הוא האשים את בעלי החוב של יוון, שלהם חייבת המדינה את המיליארדים, בלא פחות מטרוריזם. 
 
"אין לנו בעיה עם גרמניה ואנחנו באירופה" אומר נהג מונית שבמכוניתו נסעתי להפגנה, "אבל אי אפשר להשפיל אותנו יותר". הנהג שעמו חזרתי חושב דווקא שליוון אסור להגיד "לא" לאירופה ולבעלי החוב.

מי יחגוג בכיכר?
 
משאל העם הזה מגיע אחרי חמישה חודשים של משא ומתן בין ממשלת השמאל הקיצוני באתונה בראשות ציפראס לבין המלווים הבינלאומיים - הבנק האירופי המרכזי, מדינות גוש האורו וקרן המטבע העולמי, ופחות משבוע אחרי שיוון הפכה למדינה המפותחת הראשונה שמגיעה לפשיטת רגל.
 
על הכף, כאמור, שאלות קשות מאוד. העם היווני צריך להחליט אם להסכים לתנאים של הקהילה הבינלאומית, הכוללים קיצוצים עמוקים בפנסיות ובמשכורות והעלאת מיסים, בתמורה לחבילת חילוץ כלכלית חדשה, או לדחות אותם ולהסתכן בקירסה כלכלית טוטלית. בכירי האיחוד האירופי הבהירו כי הצבעת "לא" עלולה להביא לסיום דרכה של יוון במסגרת הגוש האירופי.
 
לפי סקר שפורסם בעיתון איפסוס, 41.5% מתכוונים להצביע "כן" מול 40.2% שיתנגדו. לפי סקר של מכון איפסוס, 44% תומכים מול 43% מתנגדים. סקר של בלומברג ואוניברסיטת מקדוניה הראה כי 43% יצביעו נגד ו-42.5% אחוז יתמכו בצעדי הצנע.
 
שר האוצר, יאניס ורופאקיס, האשים אתמול כי ההתנהלות האירופית כלפי ארצו נועדה להפעיל טרור נגד תושבי יוון. "למה שהם עושים יש שם - טרור", אמר בראיון ל"אל מונדו" הספרדי. "למה הם אילצו אותנו לסגור את הבנקים? כדי להפחיד את האנשים. הטלת פחד נקראת טרור".
 
ורופאקיס הבהיר כי גם אם התושבים יצביעו נגד צעדי הצנע, הממשלה מתכוונת להמשיך ולקדם הסכם חדש משום ששני הצדדים צריכים לפתור את המשבר. "יש יותר מדי על כף המאזניים, עבור יוון ועבור אירופה", אמר. "אם יוון תתרסק, טריליון יורו יאבדו. זה יותר מדי כסף, ואני לא מאמין שאירופה תאפשר את זה".
 
הקלפיות ייפתחו הבוקר בשבע וייסגרו 12 שעות לאחר מכן, בשבע בערב. התוצאות הובטחו שעתיים עד ארבע אחר כך, בשעת ערב או בשעת לילה מוקדמת. אם אכן כך יהיה, כבר הלילה יחגגו מנצחים בכיכר הסינטגמה, אנשי ה"כן" או אנשי ה"לא". אחר כך אולי יבוא המבול.