הבליץ על בקינגהאם: בית המלוכה נאלץ להתמודד עם העבר הפשיסטי

ה"דיילי טלגרף", שסיפק את הכותרת "רק חיוכים ליום ההולדת השני של הנסיך ג'ורג'", סיפר לקוראיו כי בניגוד לשנה שעברה, שבה נערכה מסיבת יום הולדת גדולה עם הסבתא רבתא, המלכה אליזבת השנייה, כאורחת כבוד - הפעם האם קייט מידלטון היא שארגנה לבדה מסיבה מצומצמת בהשתתפות בני משפחה וחברים מעטים. העוגה תהיה בצורת מסוק, בדיוק כמו זה שמטיס האב וויליאם במסגרת עבודתו החדשה כטייס אמבולנס אוויר.
 

אבל העיסוק החביב במלך לעתיד של בריטניה היה רק הפוגה קלה מהצורך שנכפה על הארמון להתמודד עם שתי פרשות מהעבר של בית המלוכה, עבר שמשלב גבורה ודוגמה ציבורית לצד רגעים אפלים של יחסים קרובים עם מנהיגי גרמניה הנאצית, ובראשם אדולף היטלר.
 

הפצצה הראשונה הוטלה בסוף השבוע שעבר כאשר הצהובון ה"סאן" חשף סרטון בן 17 שניות, שצולם בטירת בלמורל שבסקוטלנד בשנת 1933 או 1934, ובו נראים הנסיכה אליזבת (לימים המלכה אליזבת השנייה), שהייתה כבת 6 או 7, עם אחותה הצעירה מרגרט, עם אמן, הדוכסית מיורק, ואיתן הדוד יורש העצר, הנסיך מוויילס (לימים המלך אדוארד השמיני). בסרטון נראו הדוכסית מיורק והנסיך אדוארד מרימים את ידם בהצדעה נאצית, ומיד אחריהן עשו זאת גם שתי הנסיכות הקטנות, הכל בליווי צחוק גדול.
 

עדיין לא ברור כיצד הגיע הסרטון לידי הצהובון, שטען כי השיג אותו באופן חוקי, אולם הארמון הודיע במהירות על פתיחתה של חקירה. "מאכזב מאוד שהסרט, שצולם לפני שמונה עשורים, וככל הנראה נלקח מתוך הארכיון המשפחתי הפרטי של הוד מלכותה, הושג ונוצל באופן זה", נאמר בהודעה הרשמית.

כמו כל שערורייה עסיסית הקשורה לבית המלוכה, הפרסום זכה לכותרות מרכזיות לא רק בבריטניה אלא בעולם כולו. מרבית התגובות בממלכה תקפו את הצהובון על כך שעשה שימוש בקטע ארכיון מיושן שמנסה להשמיץ את המלכה, שברור שבאותה תקופה הייתה ילדה קטנה שלא הבינה מהי המשמעות של הצדעה במועל יד, ובוודאי שאיש לא ידע לאיזו קיצוניות יגיע המשטר הנאצי.
 

הסערה עוד לא שככה, וכבר התברר כי פצצה נוספת נמצאת בדרך. ביום שני הודיע ערוץ 4 כי ביום חמישי הבא הוא ישדר את הסרט התיעודי "הנסיך פיליפ: המזימה ליצור מלך", שאמור לחשוף את "הסיפור הפנימי של המתיחויות שנוצרו בשושלת כאשר המלכה התאהבה בנסיך פיליפ". הסרט צפוי להציג את היחסים הקרובים של הנסיכה סופי, אחותו של הנסיך, עם בכירי המשטר הנאצי, כולל אדולף היטלר, שאותו תיארה כאדם “מקסים וצנוע למדי".

ארוחה עם היטלר

אין עוררין על התפקיד החיוני שמילאה המלכה אליזבת, אז עוד נערה צעירה, עם בני משפחתה בימים הקשים של מלחמת העולם השנייה. על אף ההפצצות הגרמניות המסיביות, שהותירו חורבן בערים רבות בממלכה, המלך ג'ורג' השישי, רעייתו ושתי הבנות לא עזבו את בריטניה למקום מבטחים, אלא המשיכו להתגורר בארמון בקינגהאם ובטירת ווינדזור. "הילדות לא ילכו בלעדי", הבהירה המלכה האם, "אני לא אעזוב בלי המלך, והמלך לעולם לא יעזוב".
 

 

בחמש שנות המלחמה סיירו בני המשפחה ברחבי הממלכה, חיזקו את ידי התושבים, חילקו מזון וסיוע נוסף ונשאו נאומים ברדיו שהעלו את המורל הלאומי (אחד מהם הונצח בסרט זוכה האוסקר "נאום המלך" משנת 2010). לאחר הניצחון על גרמניה הנאצית בתחילת מאי 1945 התייצבו הארבעה על מרפסת הארמון לצד ראש הממשלה ווינסטון צ'רצ'יל וזכו לתשואות ההמונים, שהניפו את דגלי היוניון ג'ק, דגל בריטניה.
 

גם הנסיך פיליפ, בן למשפחות המלוכה של יוון ודנמרק ובעל שורשים גרמניים, מילא תפקיד פעיל במאבק בנאצים. עם פרוץ המלחמה הצטרף הנסיך - שגם היה צאצא של המלכה ויקטוריה - לחיל הים המלכותי הבריטי ונטל חלק בקרב על כרתים ובפלישת בעלות הברית לסיציליה. אמו אליס אף הצילה יהודים ביוון, קיבלה אות חסידת אומות העולם מ"יד ושם" והיא קבורה כיום בירושלים. 
 

לאור ההיסטוריה הזאת, לא פלא שהן בצהובון ה"סאן" והן בערוץ 4 הבהירו כי הפרסומים לא נועדו לפגוע במלכה, בהוריה או באחותה, בבן זוגה או במישהו אחר מבני המשפחה הנוכחית, אלא דווקא להאיר את הצדדים האפלים יותר של קרובי משפחה אחרים. עורך ה"סאן", סטיג אבל, הבהיר כי הסרטון נועד להציג את התנהלותו של יורש העצר אדוארד כדוגמה לסימפתיה שרחשה האריסטוקרטיה הבריטית למפלגה הנאצית כבר בשלביה הראשונים בשלטון בגרמניה. "זה חייב להיות נושא לדיון לאומי וציבורי, ואני חושב שהסרטון הזה מדגים את זה בבירור", אמר.
 

זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה שמו של אדוארד מוזכר בהקשר הנאצי. סרטים וספרים רבים הוקדשו לקשר המטריד בינו לבין אחד המשטרים האכזריים בהיסטוריה האנושית. מי שבזמן הצילום היה יורש העצר, הנסיך מוויילס, הפך בינואר 1936 למלך אדוארד השמיני, אולם בדצמבר באותה שנה הוא נאלץ לוותר על הכתר בשל אהבתו לגרושה האמריקאית, ווליס סימפסון. פחות משנה לאחר מכן, באוקטובר 1937, התארחו בני הזוג במעון ההררי של היטלר ליד מינכן. השניים פגשו גם בכירים אחרים במשטר, ובהם שר התעמולה יוזף גבלס. אחיו של המלך ג'ורג' השישי, שכעת נשא בתואר הדוכס מווינדזור, אף תועד מצדיע במועל יד וסוקר משמר כבוד של יחידת אס־אס. 
 

אולם הקשר בין השניים לבין הנאצים לא החל באותם ימים של ערב המלחמה. כבר בשלבים הראשונים של שלטון היטלר, ב־1933, לא הסתיר יורש העצר הבריטי את הערכתו למדיניות הנאצית, בעיקר בתחום הכלכלי, וגם הפיהרר עצמו קיווה לפתח קשרים עמוקים יותר עם המלך לעתיד. הדבר התאפשר בין השאר באמצעות הקשרים הרומנטיים לכאורה בין אהובתו של הנסיך, סימפסון, לבין השגריר הגרמני בלונדון ובהמשך שר החוץ, יואכים פון ריבנטרופ, שסייע לדיפלומט הנאצי לקבל מידע חיוני היישר מתוך ארמון המלוכה בלונדון. 
 

מוקדם יותר השנה פרסם אדוארד מורטון, הביוגרף של הנסיכה דיאנה, את הספר "17 ציפורנים", המתאר את היחסים העמוקים בין הדוכס והדוכסית מווינדזור עם הנאצים. לפי הספר, אדוארד חש שמשפחתו השפילה אותו כאשר אילצה אותו לוותר על הכתר וכי אם היה נשאר, המלחמה לא הייתה פורצת. הוא אף האמין כי אם ההפצצות יימשכו, בריטניה תיאלץ להיכנס למו"מ עם הנאצים. עוד חשף הספר כי המשטר הגרמני הכין תוכנית חשאית, ולפיה לאחר הפלישה לאיים הבריטיים ישוב אדוארד לכס המלוכה וישמש "מלך בובה" שיבצע את דברם של הנאצים. לפי מורטון, אדוארד תמך בתוכנית.
 

גם במשפחתו של הנסיך פיליפ היו קשרים עמוקים לשלטון הנאצי. שלוש אחיותיו של הנסיך נישאו לאריסטוקרטים גרמנים שהפכו לבכירים במפלגה הנאצית ונמנעה מהן ההשתתפות בחתונתו של אחיהן בלונדון ב־1947.
 

הסרט של ערוץ 4 שיוקרן בשבוע הבא מבוסס על פרסום ראשון של היומן שכתבה אחותו הבכורה סופי, שהייתה מקורבת להיטלר ולמפקד חיל האוויר (לופטוואפה) שלו, הרמן גרינג.
 

ביומנה תיארה הנסיכה סופי את התרשמותה מהיטלר בזמן שהיא ובעלה, הנסיך כריסטוף פון הסן, אירחו אותו בביתם בתחילת שנות ה־30. "אני חייבת לומר שאף על פי שכרי (כינויו של הבעל כריסטוף - ח"א) ואני שינינו את דעותינו הפוליטיות באופן בסיסי שנים אחדות לאחר מכן, התרשמנו מאוד מהאדם המקסים והצנוע למדי הזה ומהתוכניות שלו לשנות ולשפר את המצב בגרמניה", כתבה, "זה מסביר מדוע כרי הצטרף לאס־אס בשנת 1932 לאחר שחבריו החדשים דחקו בו לעשות את זה". 
 

לפני תשע שנים, בראיון לספר נוסף שעסק בקשרים בין משפחת המלוכה לבין הגרמנים, הודה הנסיך פיליפ כי הייתה במשפחתו סימפתיה למשטר הנאצי מאחר שהוא ביקש להשיב לגרמניה את מעמדה לאחר התבוסה של מלחמת העולם הראשונה. "הייתה תחושת תקווה אחרי הכאוס המדכא של רפובליקת ויימאר. אני יכול להבין אנשים שנדבקים למשהו או למישהו שנראה כפונה לפטריוטיות שלהם ומנסה לגרום לדברים לעבוד. אפשר להבין כמה זה היה אטרקטיבי", אמר הנסיך, שהדגיש כי מעולם לא "הביעו עמדות  אנטישמיות במשפחתו". 

בדומה לשאלת התנהלותו של הוותיקן בזמן מלחמת העולם השנייה, גם שני הפרסומים החדשים העלו מחדש את הקריאה למשפחת המלוכה לחשוף בפני הציבור, או לפחות בפני החוקרים, את המסמכים והתכתובות משנות ה־30 וה־40 שנמצאים בארכיון המלכותי, כדי להבין את היחס לגרמניה הנאצית ולדעת מי מבני המשפחה היו בקשרים עם היטלר ואנשיו. נכון להיום, מנהלי הארכיון, שנמצא באחד המגדלים בטירת ווינדזור, אינם מאפשרים גישה לחומרים מאוחרים יותר משנת 1918.
 

"אם הארכיונים המלכותיים היו נגישים יותר ומאירי פנים לחוקרים, גילויים מפתיעים כמו העמוד הראשון של ה'סאן' היו מובנים מתוך הקשר", צייצה בטוויטר הלן מקארתי, חוקרת ההיסטוריה של בריטניה המודרנית באוניברסיטת קווין מרי בלונדון. "משפחת המלוכה לא יכולה להדחיק את ההיסטוריה שלה לעד", הוסיפה ד"ר קרינה אורבך מהמכון למחקר היסטורי באוניברסיטת לונדון בשיחה עם ה"גרדיאן", "זו צנזורה. צנזורה אינה ערך דמוקרטי. הם צריכים להתמודד עם העבר שלהם. אני באה ממדינה, גרמניה, שבה כולנו חייבים להתמודד עם העבר שלנו". 
 

מלבד זאת, החשיפה של ה"סאן" עוררה שוב את הסוגיה של חדירה לפרטיות של משפחת המלוכה. כמו מרבית הצהובונים בבריטניה, גם ה"סאן" עסק שנים בפרסום צילומי רכילות וקטעים עסיסיים על בני משפחת המלוכה, בעיקר בימיה של הנסיכה המנוחה דיאנה, אבל גם אחרי מותה הטרגי. רק לפני שלוש שנים, בעקבות חשיפת האזנות הסתר של הצהובון "ניוז אוף דה וורלד" - שכמו ה"סאן" השתייך לאימפריית התקשורת הגדולה של רופרט מרדוק - החלה התקשורת הבריטית למתן את התנהלותה.
 

מאז, כך נראה, היחסים בין משפחת המלוכה לבין הצהובונים נכנסו לשלב חדש. הצהובונים נמנעים מחדירה לעומק לחייה של המשפחה - אלא אם כן מדובר בסיפור בעל עניין כמו פרשת הנסיך אנדרו והקטינה האמריקאית בינואר האחרון - ומנגד, משפחת המלוכה נותנת מדי פעם לתקשורת את ליטרת הבשר, כמו הצילומים של הנסיך ג'ורג' ואחותו הקטנה, הנסיכה שרלוט.
 

עורכי ה"סאן" טענו כי הפרסום של ההצדעה במועל יד היה הכרחי בשל "עניין לציבור". "זה התפקיד של עיתונים - עיתונים רעשניים, עצבניים, שלא אוהבים אותם - לשבור את קונספירציות השתיקה, להראות סצינות מוסוות ולתעד את ההטעיה שביצע הדרג הגבוה. המשימה הושגה", כתב בעל טור ב"גרדיאן", פיטר פרסטון, שגיבה את החלטת הצהובון לפרסם את הסרטון העתיק.
 

אולם מרבית הביקורות טענו כי מדובר בסרט משפחתי ישן שרק הראה משחק של בני המשפחה, בלי כל כוונת זדון, ושאינו מצדיק את הפרסום שלו הוא זכה. חברת הפרלמנט, ברברה קילי, צייצה: "היי ה'סאן', אם אתם רוצים לעורר קצת זעם מוסרי על שיפוט לקוי בהיסטוריה, תסתכלו על מה שקורה ליד הבית".

שני צדי המטבע מעידים כי לא תם הוויכוח סביב השאלה אם משפחת המלוכה של בריטניה זכאית לפרטיות, הכוללת הגנה מחיפוש עמוק בתוך ההיסטוריה שלה, כמו כל משפחה אחרת, או שמא בשל מעמדה כסמל הלאומי וכפנים הרשמיות של הממלכה הבריטית המאוחדת, היא אינה יכולה להסתתר מאחורי ארמונות וטירות.