משפחתו של המרגל היהודי-אמריקאי, ג'ונתן פולארד מספרת הבוקר (רביעי) על ההתרגשות שאוחזת בהם לאחר ההודעה אמש על שחרורו מהכלא.
אחותו של פולארד, קרול, התראיינה הבוקר בקול ישראל וסיפרה על תחושת ההקלה: "אני מקווה שהוא יחיה בחופש בעתיד, זה לא יאמן, זו הקלה גדולה עבורנו".
בניסיון למצוא את המילים לתאר את ההתרגשות הוסיפה פולארד כי "קשה לתאר את ההרגשה, זו הקלה גדולה אחרי 30 שנה שהוא יזכה לחיות, עצוב שההורים לא זכו לראות את זה".
האחות הודתה כי המשפחה איבדה את תקווה שפולארד יתאחד עם קרוביו: "לא האמנתי שהוא ישוחרר, תקווה זה דבר רע בכל מה שקשור בכלא, 30 שנה גם אנחנו היינו אתו בכלא".
לדבריה פולארד ניתק קשר עם המשפחה וכעת ישנה התקווה כי המצב ישתנה. "לפני הרבה זמן הוא בחר לא לדבר אתנו, אני מקווה שבסוף נהיה ביחד שוב", אמרה פולארד.
על הדרישה מפולארד להישאר בארה"ב חמש שנים לאחר שחרורו הוסיפה אחותו: "אני מקווה שייתנו לו לעלות לארץ, אני לא יודעת דבר, אין לי מושג מהם תנאי השחרור שלו. אני מקווה שכן, נצטרך לראות איך הדברים יסתדרו. אני רק יודעת שמתקשרים אליי אנשים מישראל ומארצות הברית כל הזמן".
כזכור, אמש הוכרז כי לאחר 30 שנות מאסר בכלא האמריקאי יצא המרגל היהודי־אמריקאי ג׳ונתן פולארד (61) אל החופש בעוד פחות מארבעה חודשים, ביום שישי ה־20 בנובמבר השנה. כך מסרה אתמול ועדת השחרורים האמריקאית לעורכי דינו של פולארד. בנוסף, הוועדה קבעה כי המרגל היהודי, הסובל מהידרדרות חמורה במצבו הבריאותי, לא יוכל לעזוב את המדינה בחמש השנים הראשונות לשחרורו. עם זאת, יש בסמכותו של נשיא ארה״ב, ברק אובמה, לאפשר לו לעלות לישראל קודם לכן.
אמש סיפרו עורכי דינו של פולארד כי בתגובה לידיעה על שחרורו, אמר: ״אני משתוקק להתאחד עם אשתי האהובה אסתר, ואני רוצה להודות לכל האלפים בארצות הברית, בישראל ובעולם שתמכו בשחרורי, שלחו מכתבים, השתתפו בהפגנות וביצעו שיחות טלפון לפקידים ונשאו עבורי תפילות. אני מאוד מעריך כל מחווה, קטנה כגדולה, שנעשתה עבורי".
בשבוע שעבר פורסם ב׳׳וול סטריט ג'ורנל" כי יש כוונה לשחרר את פולארד ב־21 בנובמבר השנה, כפי שנקבע בשנת 2005 בתיקו האישי ובדיוק ביום השנה ה־30 למאסרו, אולם גורמים בממשל אמרו כי ההחלטה תלויה בוועדת השחרורים. על פי לוח השנה יוצא כי יום השחרור המקורי יהיה יום שבת, ולכן כנראה הוחלט להקדים את השחרור ביום אחד, ליום שישי. אתמול דיווחה שרת המשפטים בהודעת טוויטר כי יום השחרור אכן יהיה ה־20 בנובמבר.
בשנים האחרונות דווח שוב ושוב על הידרדרות במצבו הבריאותי של המרגל היהודי ועל האפשרות שהממשל ישחררו כמחווה לישראל על צעדים אפשריים מול הפלסטינים, אבל הדיווחים התבררו כחסרי בסיס. לקראת פסח האחרון העביר פולארד בקשת חנינה רשמית בכתב לנשיא אובמה במהלך פגישתו עם הנשיא לשעבר שמעון פרס.
כל בקשות החנינה נדחו
באחרונה עבר פולארד שימוע בכלא בטנר שבצפון קרוליינה לקראת האפשרות שישוחרר. רעייתו של פולארד, אסתר, מסרבת להתייחס לפרסומים, ואילו גרושתו אן, שנעצרה עמו בעת ביצוע העבירות בשנת 1985 ונשפטה לחמש שנות מאסר, אמרה: ״עד שלא אראה את ג׳ונתן מחוץ לכלא, לא אאמין שבאמת שחררו אותו״. מאז הדיווח בסוף השבוע על השחרור הצפוי, עסק הממשל בוושינגטון בהכחשה גורפת של כל קשר בין הסכם הגרעין לדיווחים על השחרור. זאת לאחר שנטען כי ההודעה על השחרור הקרב נועדה לפייס את דעת הקהל הישראלית על ההסכם עם איראן. דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, אליסטר בסקי, הכריז בסוף השבוע כי ״בשום אופן לא קיים קשר בין המעמד של פולארד לבין שיקול של מדיניות חוץ״.
ישראל התכחשה במשך שנים כי היא הפעילה את פולארד לרגל אחר בעלת בריתה החשובה ביותר. רק בשנת 1998 הכירה הממשלה בכך שפעל עבורה ובשליחותה ואף העניקה לו אזרחות ישראלית. במקביל הועברו לממשל במהלך השנים כמה וכמה בקשות חנינה - כולן נדחו על הסף.
בעבר דווח כי במהלך המשא ומתן עם הפלסטינים על מימוש הסכמי אוסלו בסתיו 1998 הבטיח נשיא ארה״ב דאז ביל קלינטון לשחרר את פולארד תמורת נכונות ישראלית לחתום על ההסכם. הכותרות בישראל כבר בישרו כי פולארד ישוב ארצה במטוסו של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, אולם בסופו של דבר ההסכם נחתם בלי שפולארד שוחרר.
במהלך מאסרו, ובמיוחד בעשור האחרון, היו לא מעט קמפיינים להביא לשחרורו, בין היתר בנימוק שריגל עבור מדינה ידידה, שמצבו הבריאותי קשה ושכבר שילם מחיר כבד מאוד יחסית למרגלים אחרים, אולם הממשל דחה על הסף כל בקשה ודרישה לשחררו.
בינואר 2011 פנה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו לאובמה וקרא לו לשחרר את פולארד ״בשם העם בישראל״. פעלנו באופן לא מקובל ואנו מביעים חרטה״,כתב נתניהו. התשובה הייתה שוב - שלילית.