ישראל הצליחה לבלום במידה רבה את שטפון המסתננים באמצעות הקמת הגדר לאורך הגבול עם מצרים. גדר נוספת תוקם לאורך הערבה, כדי למנוע זליגה של מסתננים דרך ירדן. אבל באירופה המצב שונה לחלוטין. מדי יום נוחתים על חופי היבשת אלפי מהגרים שמגיעים בסירות רעועות המפליגות במימי הים התיכון כשהן עמוסות במהגרים לא חוקיים מאפריקה והמזרח התיכון.



הדבר גרם לכמה אסונות של טביעת סירות וספינות ועליהן מאות מהגרים. שטפון ההגירה הזה גורר עימותים אלימים עם הפליטים והמהגרים עצמם וחיכוכים בלתי נמנעים עם האוכלוסיה המקומית. רק השבוע פרצו מהומות בקרב 1,500 פליטים ומהגרים שחצו את הים התיכון מטורקיה לאי קוס ביוון, בעת שהרשויות העמידו אותם בכניסה לאצטדיון באי - בניסיון להרחיק אותם מהפארקים בהם שהו, ולרשום אותם בצורה מסודרת. המשטרה נאלצה להפעיל כוח כדי להשתלט על המהומה שהתחוללה במקום. 

בקצה השני של היבשת, גבר בשבועות האחרונים המתח בעיר קאלה שבצפון צרפת, כאשר אלפי פליטים ניסו לפרוץ לתוך היורוטאנל, המנהרה המחברת את צרפת עם בריטניה מתחת לתעלת למנש, בניסיון להסתנן לרכבות ולמשאיות על מנת להגיע לבריטניה. בשל כך, פרצו עימותים קשים בין כוחות הביטחון הצרפתיים לבין המהגרים, בעוד הבריטים הציבו גדרות וכוחות משטרה ואף נשמעו קולות לשלוח אנשי צבא במטרה לבלום את זרם הפליטים.
 

בשוודיה נרשם אירוע חמור בשעה ששני מבקשי מקלט אריתריאים נעצרו בחשד שדקרו למוות גבר ואשה בסניף איקאה סמוך לשטוקהולם. שני החשודים התגוררו במרכז למבקשי מקלט ומחשש לפעולות נקם תוגברו כוחות המשטרה באזור.
 
במקביל, המשיכה תנועת הפליטים והמהגרים גם בים התיכון והצי האיטלקי הציל בשבוע החולף יותר מ-1,500 בני אדם שנקלעו למצוקה וקיים חשש לחייהם של עשרות נעדרים נוספים. מאז תחילת השנה, נספו יותר מאלפיים בני אדם, בהשוואה ל-3,279 בכל השנה שעברה, ואחרי שיותר מ-1,500 פליטים טבעו למוות באפריל האחרון, החליטו רשויות האיחוד האירופי להגביר את הפעילות הימית והאכיפה בים התיכון על מנת לעצור את זרם הפליטים. בינתיים נראה כי רצונם של המהגרים להגיע לחופי היבשת ותאוות הבצע של המבריחים שמוכנים לשלוח את הפליטים על סירות רעועות תמורת אלפי דולרים מקשים על המאמצים האירופיים להביא תועלת. 
 
על פי נתונים המתפרסמים באירופה, מספרי ההגירה הולכים וגדלים מיום ליום. ליוון, המתמודדת עם משבר כלכלי חמור, הגיעו לדוגמא רק בחודש יולי 49,550 מהגרים חסרי אשרות – יותר מכפי שהגיעו ב-2014 כולה. היוונים, אגב, מעודדים את המהגרים להמשיך לארצות אחרות, כדוגמת צרפת, וראש ממשלת יוון דורש מהאיחוד שאירופה כולה תתחלק במעמסת קליטת המהגרים. 



  ספינת מהגרים מלוב. צילום: רויטרס
פרופסור אrנון סופר, ראש קתדרת חייקין לגיאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, אומר כי "מה שאנו רואים כיום זו רק ההתחלה, שכן הסיפור של אפריקה הוא איום ונורא. באפריקה יש גידול עצום של האוכלוסיה. התחזית לעוד עשור היא תוספת של חצי מליארד בני אדם שיוולדו בה. זה אומר התפוצצות אוכלוסין שגלי ההדף שלה יגיעו לאירופה וכבר כיום מגיעים אליה. ב-2050 האוכלוסיה באפריקה תהיה רבע מהמין האנושי. אם נחבר את זה לרצון של מיליונים לברוח ממקום מוכה עוני, מחלות ורעב אנחנו רק יכולים לדמיין מה מצפה לאירופה".
 
בנוסף לכל הצרות מוסיף פרופסור סופר גם את תופעת ההתחממות. "ישנם אזורים באפריקה שאת המהגרים או הפליטים הנמלטים ממנה ניתן לכנות פליטי אקלים. אפריקה מתייבשת ואנשים נואשים המבקשים לשרוד מחפשים את השער לאירופה".
 
לדבריו, "לאירופה אין תשובה לנוכח גלי ההגירה האדירים. האפריקאים נוחתים בספינות על החופים ובאיים. ספרד בנתה גדרות, יוון בונה תעלות, נאט"ו נערכת לנסות ולבלום צבאית את הספינות והסירות, ואני לא אתפלא אם יום אחד יתברר שספינות קרב אירופאיות טיבעו ספינות מהגרים בדרכן מאפריקה, אבל בכל זה אין די כדי לבלום את הנחשול.
 
"מאות אלפי מהגרים מאפריקה הועברו במשך השנים מכל מיני מדינות באירופה אל קדאפי, שקיבל תמורתם כסף. כיום, כשההסדר הזה כבר לא קיים, אירופה החליטה שהיא תקבל אליה 5,000 מהגרים מאפריקה מדי שנה ואת האחרים היא תחזיר בכוח, אבל יכול להיות שזה כבר מאוחר מדי. רק בצרפת יש לך שישה או שמונה מיליון מהגרים מאפריקה, וכשכל אחד מהם רוצה להביא ולקלוט את הדוד שלו, אז לאירופאים לא נעים".
 
ישראל, אומר פרופסור סופר, היא רק דוגמית קטנה למה שמתרחש באירופה. "אצלנו הגיעו חמישים אלף ותראה מה קרה בדרום תל אביב. עוד חמישים אלף כאלה והמדינה תקרוס. אצלנו בנו את חולית ויש לנו מתקני סהרונים. באירופה יש כבר עשרות מתקנים כדוגמת חולית, אבל הלחץ על היבשת רק יילך ויגבר".
הגירה זה בסדר
לדברי ד"ר אירית בק, ראש התכנית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב, "המניע העיקרי של ההגירה ההמונית מאפריקה לאירופה הוא חוסר התקווה ביבשת השחורה. נכון שבאפריקה יש תהליכי התפתחות מרשימים, צמיחה כלכלית, התגברות על מחלות, מקומות שבהם נערכות בחירות דמוקרטיות ושקטות, אבל קצב הפיתוח של התשתיות הכלכליות והחברתיות לא מצליח להדביק את קצב גידול האוכלוסיות שהוא גדול במיוחד מדרום לסהרה. צעיר שנולד במקומות כמו ניגריה, גאנה וסנגל אין לו שם שום אופק ועתיד והוא יחפש את דרכו לאירופה".
 
ד"ר בק מצביעה על הצביעות הרבה שיש בקול הזעקה שמשמיעות מדינות באירופה לנוכח גלי ההגירה הגדולים. "מדינות אירופה יודעות לנצל את המשאבים של אפריקה. הן מנסות לשמור על האינטרסים הכלכליים שלהן ביבשת השחורה בתחומים כמו גז ונפט תוך טיפוח משטרים מקומיים מושחתים. כלומר מצד אחד הם נותנים יד לניצול הכלכלה האפריקאית ומונעים את התפתחותה ומצד שני הם מנסים להלחם בגלי ההגירה. אירופה היא לא הקורבן ובמידה רבה היא נושאת באחריות לתופעה".
 
לא כולם שותפים לתחזיות האפוקליפטיות לגבי עתידה של אירופה כתוצאה מגלי ההגירה הגדולים. "הגירה היא תופעה גלובלית מוכרת", אומר ח"כ לשעבר והעיתונאי ניצן הורוביץ, לשעבר ראש דסק החוץ בערוץ 10.
 
"התופעה שאנו מתמודדים אתה בארץ היא חלק מאוד קטן מתופעה עולמית ענקית. בסך הכל יחסית בהשוואה למדינות אחרות המספרים אצלנו מאוד קטנים. בין היתר משום שרוב האנשים שעוזבים את אפריקה לא רואים בישראל יעד מועדף בשום צורה. הם מעוניינים להגיע בעיקר לאירופה.
"מאז ומתמיד היו גלי הגירה בעולם. אין כזה דבר בעולם מדינות טהורות או שהאוכלוסייה בהן לא השתנתה. כל מדינות העולם, ובטח מדינות אירופה, מורכבות מערב רב של אנשים שהגיעו בכל תקופה ותקופה. אין בסיפור הנוכחי שום דבר מיוחד מבחינה היסטורית".
 
לדבריו, גם בעבר, כשהגיעו גלי הגירה ממקומות שונים, תמיד נשמעו קולות שדיברו על איום על האופי הלאומי. "גם כשהגיעו לצרפת מהגרים יהודים ממזרח אירופה אמרו את זה. בתחילת המאה העשרים היו פוגרומים בדרום צרפת נגד מהגרים מאיטליה. הלכו בשכונות וטבחו בהם. במארסיי היו המוני הרוגים על רקע זה. ברגע שיש זרים תמיד יש תגובות כאלה. בהשוואה היסטורית זה קרה וזה קורה כל הזמן לאורך כל התקופות".



 
הורוביץ מזכיר נתון נוסף: "הילודה באירופה בעשרות השנים האחרונות נמצאת בירידה. כשיש לך ריבוי שלילי ואתה חייב להכניס הגירה כדי שיהיו צעירים שיעבדו. האוכלוסייה באירופה מזדקנת ואין מי שיעבוד. לא במקרה מהגרים לאיטליה וספרד, כי שם הילודה נמוכה ומישהו צריך לעבוד בעבודות קשות שאירופאים לא אוהבים, כמו נקיון, בנייה, חקלאות וסיעוד. אפשר לראות בהגירה נטל ובעיה אבל מצד שני צריך לזכור שמדובר באנשים שעובדים קשה בשכר נמוך, כך שזה משתלם כלכלית להביאם.
 
"אני לא רואה בגלי ההגירה משום איום ליבשת. אני מסתכל אחורה ואני רואה שהתגובות שאנו שומעים כיום הושמעו בדיוק רב כלפי כל גל של הגירה בעבר. בסופו של דבר הדברים מתאזנים, הכלכלות משתנות ומתפתחות ביחד עם ההגירה. זה דרכו של עולם".
קשה בדרום אירופה
יותם מרגלית, פרופסור לכלכלה פוליטית בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה סבור כי בניגוד לדיווחים, חלקה של אפריקה בגל ההגירה הנוכחי קטן יחסית לעומת השטפון של פליטים מהמזרח התיכון, בעיקר מסוריה. "ההגירה מאפריקה בולטת בגלל הנראות של המהגרים בשטח, בגלל צבע עורם, ובשל מיני פחדים גזעניים שהם מעוררים באירופה.
 
"מי שנושאת היום בעיקר הנטל של ההגירה מאפריקה היא איטליה. האיטלקים הבינו שזה סיפור קשה וניסו לשכנע את שאר מדינות האיחוד לעזור להם במניעה של הגעת הסירות ולחלק את המהגרים ביניהן. גם יוון מוצפת פליטים, אלא שרוב מדינות אירופה מבקשות דווקא להתעלם מהמצוקה ולתת לאיטלקים וליוונים לשבור את הראש לבד. יוון ואיטליה מאוד סובלות מזה".
 
פרופסור מרגלית סבור שבשלב זה לא מדובר במספרים מאיימים. "עם כל גלי ההגירה הנוכחיים, אנו מדברים על בערך 200 אלף מהגרים ביבשת המונה 740 מיליון בני אדם. פוליטית זה לא הרבה, אבל הנושא נפיץ כי הוא מעורר ומעלה נושאים בעייתיים".
 
הבעיה העיקרית באירופה צופנת פני עתיד, אומר פרופסור מרגלית. "אם אתה מסתכל קדימה, האוכלוסייה באירופה מצטמצמת ואם כרגע היחס בין האירופאים לבין המהגרים אינו מעמיד את המאזן ביניהם בסכנה, בעתיד הדברים עלולים להשתנות. מעבר לזה, היבשת עברה משבר כלכלי חמור ואירופאים רבים חוששים שגלי ההגירה יפגעו קשות ביכולת לתחזק מדיניות רווחה רחבה. על כן המרכיב האתני, הכלכלי והתרבותי של סוגיית ההגירה הופך אותה לנפיצה כל כך".
בהכנת הכתבה השתתף חיים איסרוביץ