כשארבע אחיות בשנות העשרים לחייהן מעיר קטנה בטקסס, הבינו שהן טובעות בתוך החובות ונאבקות כדי להסתדר, הן החליטו להתאחד יחד ולהתמודד עם הבעיה כמשפחה.
"ביחד צברנו 182 אלף דולר של הלוואות למימון הלימודים, כרטיסי אשראי והלוואות לקניית הרכבים", אמרה רופינה בריאנטוס, מדענית במעבדה רפואית, כיום בת 30. "ההכנסה השנתית שלנו הייתה בסביבות 106 אלף דולר. בתור הצעירה מבין האחיות, חשבתי שלי יהיה את הדיל הטוב ביותר מההסכם. הייתי בסך הכל שנתיים לאחר הקולג', כאשר לרוב האנשים לוקח עשר שנים או יותר כדי להחזיר את ההלוואות למימון הלימודים".
מה שהיה נראה בהתחלה כמו עוד רעיון שנולד באמצע הלילה ודינו להישכח בבוקר, הפך ב-2010 לתוכנית של ממש עבור בריאנטוס ואחיותיה די, אנה ואיימי. "היו לנו מחלוקות בעבר, אבל גדלנו עם כבוד אחת לשנייה כנשים בעולם האמיתי", אמרה בריאנטוס. "לכן לא רק שהחלטנו לחיות יחד, אלא גם לעזור אחת לשנייה לשלם את ההלוואות והחובות שלנו, לא משנה עם כמה כל אחת הגיעה".
האחיות נפגשו בכל יום ראשון כדי לדבר על המצב הפיננסי האישי והקבוצתי שלהן, וגם על כמה הן צריכות עבור ארוחות במשך השבוע, במה שהפך לסוג של תרפיה.
איך הן הצליחו לחסוך כסף?
בסכום של אלף דולר הן שכרו דירה בת ארבעה חדרים בדאלאס, מה שחסך להן 400 דולר בחודש. הן הכינו חוזה עם כמה חוקים יחסית פשוטים:
1. הן הפקידו את כל המשכורות שלהן לתוך חשבון משותף, ממנו שולמו החשבונות החודשיים, המצרכים, החשבונות הרפואיים ותחזוקת המכוניות. כל מה שנשאר עבר לטובת תשלום החובות.
2. הן התמודדו קודם עם החובות הקטנים, כמו כרטיסי האשראי, ורק אחר כך עם ההלוואות.
3. כל אחת קיבלה 75 דולר לבזבוזים בכל שבועיים.
4. הן ביצעו רישום מדוקדק של הכל: החוב, ההכנסה, החשבונות החודשיים וכל המצרכים.
הן הפסיקו לקנות כל מה שלא היה חיוני והפכו את חייהן למינימליסטיים. הן עקבו אחר מחירי המצרכים וקנו רק בדילים. הן הפסיקו את המנוי לכבלים והשתמשו בקופונים כדי ללכת לסרטים, לספריה בשביל להשאיל ספרים ועוד. הן גם צמצמו את החשיפה לפרסומות כך שרוב הזמן הן אפילו לא ידעו מה הן מפספסות. בארוחות ערב בחוץ, הן חלקו את מנות הפתיחה ושתו רק מים.
בנוסף, הן הפכו למנהלות ממולחות של משא ומתן, מהסוג שמתקשר ומבקש לדבר עם המפקח, או מחפש אחר הביטוח המשתלם ביותר. בעניין המתנות הן היו צריכות להיות יצירתיות: כשנולד תינוק חדש, הן רתמו את כשרונות העיצוב שלהן במקום לקנות מתנות. בימי הולדת הן הכינו סרטונים. בכריסטמס הן הצטלמו והכינו כרטיס ברכה משלהן.
האחיות לא הסתפקו בכך, ומצאו דרכים נוספות לחסוך עוד כסף. בריאנטוס לקחה עבודה נוספת במעבדת בית חולים בסופי השבוע. אנה חילטרה במלצרות בלילה, לצד העבודה בחברת הביטוח שלה ביום. די, שעבדה בחברת ביטוח רפואי, ניצלה גם היא את היתרון המשמעותי של השעות הנוספות. "כך התוכנית שלנו קפצה הילוך".
ללמוד לנהל משא ומתן היה הדבר שהכי עזר להן. "בזמן שחיינו יחד, כולנו קודמנו בעבודה. הראינו יותר רצון להשמיע קול ולתת לבוסים שלנו לדעת מה אנחנו רוצות ושאנחנו שוות את זה", אמרה בריאנטוס. "כשקיבלתי את העבודה השנייה, וידאתי שאני מנהלת משא ומתן גם על המשכורת שלי, הרווחתי 400 דולר יותר בחודש רק בגלל זה".
בינואר 2012, הן העלו את ההכנסה המשותפת ל-50% והביאו הביתה יחד יותר מ-15 אלף דולר בחודש. התוצאות הגיעו במהרה: תוך חודש אחד, הן שילמו את כל חשבונות כרטיסי האשראי שלהן. בתוך שישה חודשים, הן שילמו את כל הוצאות המכוניות שלהן. בתוך 18 חודשים, כל ארבעת ההלוואות למימון הלימודים שולמו.
"הזמנו את כל החברים שלנו לצאת למועדון ורקדנו כל הלילה. בחודש יוני של אותה שנה לקחנו את ההורים לקנקון כדי לחגוג את החופשה נטולת החוב הראשונה שלנו. שילמנו על הכל מראש", סיפרה בריאנטוס.
אחר כך הן החליטו להישאר יחד ולעזור לאנשים אחרים במשפחה, כולל 12 אלף דולר לטובת משאית עבודה חדשה לאבא שלהן ו-18 אלף דולר כדי שיוכל לשפץ את בית הסבתא. 5,000 דולר נוספים הגיעו לאחיהן כדי שיוכל לשלם את החובות שלו, בזמן שאשתו לא יכלה לעבוד כתוצאה מפציעה. כשהמכונית של בריאנטוס נהרסה, הן השתמשו בכספי הביטוח ובכספים משותפים כדי לקנות מכונית חדשה תוך שבועיים.
ברגע שהן היו ללא חובות, כל האחיות הרגישו שהן יכולות לבצע החלטות גדולות בקלות יותר. בריאנטוס עברה ללוס אנג'לס. די קיבלה עבודה בהוואי. איימי עברה לאוסטין ואנה התחתנה. כשדרכיהן נפרדו, שיתוף הכספים נפסק.
שיעורים לחיים
האחיות עברו בתקופה קצרה במהלכה גרו יחד, כמה שיעורים לחיים. בריאנטוס אומרת שחשוב לדעת בדיוק כמה כסף חייבים בכל חודש. "עקבנו אחר החוב כדי להחזיק מעמד, ועשינו תרשימים של מה שהיה לנו כדי שתהיה לנו מוטיבציה, חודש אחר חודש", היא הסבירה.
כל זאת נשמע מספיק פשוט, אבל לא היה להן קל. "לעשות אלפי דולרים בחודש אבל להיות מסוגלות לבזבז רק מעט, היה מאוד קשה", אמרה בריאנטוס. "לפעמים הרגשנו שהעצמאות שלנו חסרה כי היינו צריכות לבדוק עם שלושה אנשים אחרים כדי לבצע החלטה כספית פשוטה, כמו לבקש העלאה בדמי הכיס עבור דלק, כי המחירים עלו. בנוסף, עבודה מסביב לשעון לא הייתה טובה עבור הבריאות הפיזית והנפשית שלנו. היינו צריכות לדבר אחת לשנייה ולהגיד, 'היי, את צריכה יום חופש או שאת הולכת להישבר'. החלטנו על 'יום אחיות', בו כולנו היינו לוקחות יום חופש כדי ללכת למוזיאון, לסרט או לבאולינג, ולצאת לארוחת ערב רק כדי לבלות ולהירגע".
כיום די חזרה מהוואי וגרה עם בריאנטוס בלוס אנג'לס, כאשר השתיים מנהלות חשבון משותף. "אנחנו לא מבצעות מעקב, אבל אנחנו משתמשות בהכנסות אחת של השנייה בלי להתחשבן, עבור כל מה שנדרש".