זו הייתה צריכה להיות טיסה קצרה בת 55 דקות בין ג'איאפורה, בירת מחוז פפואה שבמזרח אינדונזיה, לעיר אוקסיביל, מרחק 270 ק"מ בסך הכל.
גם חמשת אנשי הצוות ו־49 הנוסעים שהיו במטוס של טריגאנה אייר, בהם שני ילדים ושלושה פעוטות, ציפו לטיסה שגרתית בדרך הביתה, לנסיעת עבודה או לביקור קרובים ולחופשה. אלפי תושבים עניים באזור אוקסיביל המתינו למטוס, שנשא על סיפונו ארבעה שקים ובהם שישה מיליון רופיות וחצי (470 אלף דולר) ממשרד הרווחה, שהיו אמורים להיות מחולקים לכבוד יום העצמאות ה־70 של אינדונזיה.
אבל טיסה 257 לא הגיעה ליעדה. מסיבה שעדיין אינה ברורה, ככל הנראה בשל תנאי מזג אוויר סוערים, מטוסATR 42־300 הדו־מנועי התנגש ביום ראשון בצהריים בהר ו־54 הנוסעים ואנשי הצוות נספו במקום. חלפה יממה עד שאותרו השרידים מעלי העשן, ועוד יממה עד שעשו צוותי ההצלה את הדרך התלולה, בתוך יער סבוך, לזירה הקשה. בכך לא תמה עבודתם הסיזיפית של צוותי החילוץ, שנאלצו לסחוב במשך חמש שעות את הגופות על כתפיהם בדרכים צרות עם רוח עזה.
עבור טריגאנה אייר, שהחלה את פעילותה ב־1991 עם שני מטוסים ועם שני מסוקים, וכיום מפעילה 16 מטוסים ב־21 מסלולים, בעיקר בפפואה ובבורנאו - ההתרסקות הייתה הקטלנית ביותר בתולדותיה, אבל בהחלט לא הראשונה. לפי אתר "Flightglobal"|, החברה הייתה מעורבת ב־19 תאונות שבהן נהרגו 23 בני אדם ושמונה מטוסים נהרסו כליל. נתוני אתר "רשת בטיחות בטיסה" מספקים תמונה קודרת יותר - 14 תאונות אוויריות, שבהן נספו 50 בני אדם ועשרה מטוסים יצאו משירות. בשל כך החברה מופיעה ברשימה השחורה של האיחוד האירופי, האוסרת על פעילות חברות תעופה שלהן בעיות בטיחות קשות.
ההתרסקות מצטרפת לשורת תאונות אוויריות קשות שבהן היו מעורבות חברות תעופה אסייתיות בשנה וחצי האחרונות. על אף ששנת 2014 הייתה השנה הבטוחה ביותר שנרשמה בתולדות התעופה - 21 תאונות קטלניות "בלבד", היא הייתה השנה הקטלנית ביותר מאז 2005 - 990 קורבנות. 765 מהקורבנות - 77% - נספו בהתרסקויות של מטוסים של חברות תעופה אסייתיות (נוסף לכך, נהרגו עוד 16 אנשי צבא בהתרסקות מטוס תובלה בלאוס וארבעה בני אדם בהתרסקות של מטוס קל בפפואה גינאה החדשה).
ההתרסקות המפורסמת ביותר הייתה כמובן של טיסה 370 של מלזיה איירליינס. המטוס נעלם במרץ 2014 במהלך טיסה מקואלה לומפור לבייג'ינג עם 239 נוסעים ואנשי צוות. עדיין לא ברור מה גרם לצוות הטייסים לשנות כיוון לעומק האוקיינוס ההודי, ובמשך חודשים נערכו חיפושים נרחבים שלא העלו דבר. רק בחודש שעבר התגלה חלק מהכנף באי ראוניון שליד מדגסקר. כעת החוקרים מקווים למצוא עוד חלקים שיסייעו לגלות את מקום ההתרסקות המדויק, ואולי גם את הגופות ואת הקופסאות השחורות שיספקו את הפתרון לאחת התעלומות הגדולות ביותר בהיסטוריה של התעופה.
ארבעה חודשים לאחר מכן שוב ספגה מלזיה איירליינס מכה כשטיסה 17, שעליה היו 298 בני אדם, נפגעה מטיל בעת שעברה מעל אזור הלחימה במזרח־אוקראינה בדרכה מאמסטרדם לקואלה לומפור. על אף שהממצאים מעידים כי הבדלנים הפרו־ רוסים הם שהפילו את המטוס - ואף נשמעו הקלטות המעידות כי זו הייתה הפלה מכוונת - המורדים והרוסים עדיין מכחישים זאת בתוקף, והחוקרים עדיין נמנעים מלהטיל את האחריות באופן רשמי.
עד אז נחשבה חברת התעופה המלזית לבטוחה יחסית, מאחר שהתאונה הקטלנית האחרונה שלה התרחשה רק ב־1995, אבל רצף האירועים, שלפחות באחד מהם מדובר בגורם חיצוני חריג, הביא לפגיעה אנושה בתדמיתה והביאה לפשיטת רגל. בעקבות זאת מונה מנכ"ל חדש, כריסטוף מולר, שהגיע מחברת אייר לינגוס האירית, והוא מוביל מהלך של הקמתה של חברה חדשה לחלוטין בשם מלזיה איירליינס ברהאד, שתחל לפעול רשמית ב־1 בספטמבר.
בעלת המניות הגדולה ביותר, חברת קזאנה, הבהירה כי בכוונתה של החברה החדשה להמשיך לפעול בזירה הבינלאומית עם טיסות לרחבי אסיה והפסיפיק, כולל יפן, קוריאה הדרומית, אוסטרליה, ניו זילנד, וגם לבריטניה ולסעודיה. "הרשת גם תרחיב את פעילותה לתוך אפריקה, ארה"ב ואירופה באמצעות שותפויות אפשריות שנבחנות", נמסר בהודעה הרשמית, "זה לא המשך של החברה הישנה בתלבושת חדשה, הכל חדש".
התהפכות בנהר
גם חברת טרנס אסיה איירווייז הטייוואנית עברה שנה קשה בעקבות שתי תאונות קטלניות. ביולי אשתקד נהרגו ארבעה אנשי צוות ועוד 44 מתוך 54 נוסעי טיסה 222, כשהתרסק מטוס ה־ATR 72־500, שהיה בדרכו בטיסה פנימית מגאושיונג למגונג, בדיוק לפני הנחיתה. בשל מזג אוויר סוער, המתין המטוס באוויר ליד שדה התעופה, וכשניתן האור הירוק החל הצוות בהנמכה, אולם אז ביקש לעשות סיבוב נוסף שבמהלכו התנגש בעצים ובאזור מגורים והתרסק.
בפברואר השנה התרסקה טיסה 235. אחד המנועים נכבה דקות ספורות לאחר שהמריא מטוס ATR 72־600 מהבירה טייפה לקינמן עם 53 נוסעים וחמישה אנשי צוות. צילום מדהים שנעשה ממצלמת דשבורד של מכונית הראה כיצד המטוס מאבד גובה כשהוא על צדו, והכנף השמאלית שלו פוגעת במונית על הגשר. לאחר מכן הוא התהפך לתוך נהר קילונג. רק 15 בני אדם שרדו את התאונה.
לאייר אסיה, אחת מחברות הלואו־קוסט המצליחות ביותר באסיה שפועלת ממלזיה, היה גיליון בטיחותי נקי אפילו יותר, בלי אף תאונה קטלנית, אבל הכל השתנה ב־28 בדצמבר אשתקד. טיסה 8501 של אייר אסיה אינדונזיה, שהייתה בדרכה מסורבאיה שבאינדונזיה לסינגפור עם 162 נוסעים ואנשי צוות, התרסקה בים ג'אווה, בקרבת האי בורנאו.
החקירה הראשונית העלתה כי מטוס הבואינג ניסה ככל הנראה להתחמק מסערה שהשתוללה בנתיב הטיסה, וטייס המשנה שהיה ליד ההגאים הפנה את החרטום בחדות כלפי מעלה, וכתוצאה מכך התרחשה נעילה שגרמה לאובדן שליטה ולהתרסקות במים.
מי שלקח את המושכות מיד לאחר ההתרסקות היה מנכ"ל החברה טוני פרננדז שרכש אותה ב־2001 תמורת 25 סנט והפך אותה לסיפור הצלחה. "לאחר שגילה כי טיסה 8501 נעלמה, הרגיע פרננדז את הכאוס בכך שהיה הוא עצמו - איש משפחה ומנהיג עסקי", כתב עליו המיליארדר ריצ'רד ברנסון, כשנבחר פרננדז במאי השנה לאחד ממאה האישים המשפיעים לפי המגזין "טיים". "הוא הוביל את החברה ואת העובדים בתוך הזוועה. בעת שאייר אסיה המשיכה לשרת את הנוסעים שלה, טוני פעל בתור חבר, אב ובן למשפחות שימיהן האפלים ביותר לא הסתיימו. עם החוזק שלו, עם הכנות ועם החמלה, טוני סייע לנוסעי אייר אסיה להגיע הביתה בכל יום, והוא ממשיך להוביל את החברה שרכשה מחדש את אמון הנוסעים".
שוק פורח
נתוני ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי, סוכנות האו"ם שמטפלת בהסדרת התעופה האזרחית ברחבי העולם, מראים כי יבשת אפריקה נמצאת במקום האחרון בטיחות טיסה, עם ציון של 41% בלבד מבחינת ביצועים ותשתיות, כולל סוגיות חקיקה, רישוי וחקירות אוויריות. אסיה, לעומת זאת, קיבלה ציון של 68%, אבל עדיין סובלת ממספר גדול יותר של תאונות אוויריות.
הסיבה העיקרית לכך היא שאסיה רושמת את הגידול החד ביותר בעולם במספר חברות השכר והלואו־קוסט שנועדו לעמוד בביקוש ההולך וגדל מצד לקוחות, בעיקר מהמעמד הבינוני המתפתח. כיום יש כ־50 חברות שכר ב־15 מדינות ברחבי אסיה והפסיפיק. נתח השוק שלהן צמח בתוך שמונה שנים בלבד מפחות מ־10% ליותר מ־25%.
דוח של ארגון חברות התעופה הבינלאומי (IATA) שפורסם באוקטובר אשתקד קבע כי עד שנת 2034 צפוי גידול שנתי נוסף של 1.8 מיליארד נוסעים בנתיבים לאסיה והפסיפיק, משם ובתוך האזור, ובסך הכל יהיה מדובר על 2.9 מיליארד נוסעים בשנה - 42% מכלל התנועה העולמית.
המשמעות היא שיהיה צורך בהגדלה משמעותית של צי המטוסים שיפעל באזור - בשנה שעברה כבר שימש אזור אסיה והפסיפיק יעד למשלוח של 42% מכלל המטוסים החדשים שנרכשו בעולם - וכתוצאה מכך גם יהיה צורך להגדיל את מספר הטייסים. חברת בואינג מצאה כי לא פחות מ־226 אלף טייסים חדשים יהיו נחוצים באזור בשני העשורים הקרובים, הרבה לפני אירופה וצפון אמריקה, שיזדקקו לתוספת של 95 אלף טייסים.
השאלה היא עד כמה אותם אלפי טייסים חדשים יקבלו את ההכשרה המתאימה, שנראה כי כיום אינה מתרחשת בפועל. דרישות הסף כדי להיות טייס של מטוס נוסעים באסיה הן 300־400 שעות טיסה בלבד (בניגוד ל־1,000 שעות בארה"ב), ולא מעט חברות אסייתיות ממלאות את שורותיהן גם בטייסים מערבים שזוכים לשכר מפתה ביותר.
"חלק מהחברות באזור הזה מזמינות מטוסים בכמויות גדולות. צריך שיהיו אנשים שיתפעלו את המטוסים האלה", אמר דזמונד רוס, יועץ לענייני תעופה ומנהל חברה לבטיחות טיסה, בשיחה עם ה"ניו יורק טיימס", "אם חושבים על זה לרגע, המטוס אמור לפעול 24 שעות ביממה, לכן דרושים שלושה צוותים למטוס. כ־35 אנשים בממוצע לכל מטוס בחברת תעופה. איפה כל האנשים האלה מתאמנים? אין מספיק אימונים. יש מחסור בטייסים, ויש מחסור במכונאים".
הוא הדגיש כי זה חלק מהאופי של חברות השכר, אבל הבהיר כי "זה לא כמו להכניס לשירות מונית חדשה או חברת מוניות. זה דורש אישורים רבים שמתבצעים כאשר הרגולטורים שלהם עושים את עבודתם. יש בעיה עם צמיחה מהירה ללא הקפדה על דרישות התעשייה".
סמים ודאעש
אינדונזיה צפויה להיות אחד השווקים הפורחים ביותר בתחום התעופה העולמית בעשורים הבאים. לפי IATA, המדינה צפויה להגדיל את מספר הנוסעים מ־85 מיליון כיום ל־270 מיליון עד שנת 2034, וב־2029 היא צפויה להפוך לשוק השישי בגודלו בעולם.
אולם דווקא היא מספקת כיום את הדוגמה העגומה ביותר למצב התעופה באסיה. כיום רק ארבע מבין 63 החברות שפועלות באינדונזיה אינן נמצאות ברשימה השחורה של האיחוד האירופי. גם מינהל התעופה האמריקאי (FAA) ציין כי אינדונזיה אינה עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים של בטיחות אווירית. בדצמבר שעבר ציין ארנולד ברנט, מומחה לבטיחות תעופה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, כי בעשור האחרון היה באינדונזיה הרוג אחד על כל מיליון נוסעים, פי 25 מהנתונים בארה"ב.
אחת הסיבות לכך היא שבעוד ענף התעופה המקומי מתפתח עם הדרישה הגוברת, נוהלי הבטיחות עדיין לא הותאמו, במיוחד בכל הנוגע לפיקוח על כשירות הטייסים. כך למשל, לאחר שהיה מטוס של חברת ליון אייר מעורב בהתרסקות לא קטלנית במהלך נחיתה באי באלי באפריל 2013, נחשף כי לפחות שלושה מטייסי החברה נעצרו מאז 2011 בחשד לצריכת סמים או החזקתם.
ואם זה לא מספיק, בחודש שעבר נחשף דוח מודיעיני באוסטרליה שממנו עולה כי ייתכן ששני טייסים אינדונזים עברו תהליך הקצנה מצד פעילי דאעש, וכי אחד מהם ככל הנראה נסע לסוריה. "הגישה שלהם והידע שלהם בנושאי ביטחון ובטיחות מאפשרים להם לבצע תקיפות כפי שהיה ניתן לראות ברחבי העולם", ציינו מחברי הדוח הסודי.
למרות כל זאת, יש גם נקודות אור שאולי עשויות לשמש השראה לחברות נוספות באינדונזיה בפרט וברחבי אסיה והפסיפיק בכלל. רשת CNN דיווחה כי גארודה איירליינס, חברת התעופה הלאומית של אינדונזיה, הפכה בעשור האחרון מחברה מיושנת בעלת עבר בטיחותי בעייתי של מאות הרוגים לסיפור הצלחה, עם מטוסים חדישים ועם מגוון רחב של יעדי טיסות, וכיום היא במקום השמיני בין 100 החברות הטובות ביותר בעולם לפי חברת דירוג התעופה הבריטית סקייטרקס. במחצית הראשונה של השנה רשמה החברה רווח של 29.3 מיליון דולר לעומת הפסד של 201.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
"הם עברו תהליך מודרניזציה משמעותי מבחינת שדרוג צי המטוסים שלהם, אבל גם בכך שבאמת עשו את בדיקת הבטיחות של רשות התעופה האווירית הבינלאומית", הסביר דניאל טסנג, מייסד חברת הייעוץ אספייר אוויאיישן. "הם אימצו את סטנדרט הבטיחות העולמי והצליחו לצאת מהרשימה השחורה של האיחוד האירופי".