מהלך מחושב: מה באמת עומד מאחורי התפטרותו של אבו מאזן?

התפטרותם של אבו מאזן ותשעה מחברי הוועד הפועל תיכנס לתוקף רק כאשר תכונס המועצה הלאומית הפלסטינית בתוך חודש, ובה ייערכו בחירות חדשות לוועד הפועל. על פי ההערכות, באמצעות מהלך זה מקווה אבו מאזן לסלק את יריביו מהנהגת אש”ף - ובהם יאסר עבד רבו, מזכיר הוועד הפועל לשעבר, שפוטר מתפקידו על ידי אבו מאזן לפני כחודשיים - ולהחליפם בנאמניו.
 

“עם התפטרות יו”ר הוועד, יו”ר הרשות אבו מאזן ותשעה מחברי הוועד, נוצר ואקום משפטי”, אמר חבר הוועד הפועל ואסל אבו יוסף לאחר ההודעה, “ועל כן נקראה המועצה הלאומית הפלסטינית לכינוס חירום תוך חודש, כדי לבחור ועד פועל חדש לאש”ף. ההתפטרות הזו נכנסת לתוקף עם כינוס המועצה הלאומית – הנחשבת לפרלמנט של אש”ף - כי היא שבחרה את החברים שהתפטרו”, הוסיף אבו יוסף. “המועצה הלאומית היא בעלת הזכות המשפטית לקבל את ההתפטרות ולבחור ועד פועל חדש”. נוכח העובדה שלפי החוקה הפנימית של אש”ף, רק המועצה הלאומית יכולה לאשר את ההתפטרות של יו”ר הרשות, ההתפטרות נחשבת בינתיים בלתי חוקית.
 

במהלך הכינוס המכריע מונה גם סאיב עריקאת, מבכירי הרשות הפלסטינית, למזכיר הוועד הפועל - הגוף העליון של הארגון - ברוב של עשרה קולות, וארבעה נמנעים. בתום כינוס הוועד הפועל, מיהר עריקאת לעמוד בפני המצלמות כדי להעביר מסר שלא רק עניינים פרסונליים מדאיגים את ההנהגה הפלסטינית.
 

סאיב עריקאת. צילום: עיסאם רימאווי, פלאש 90

מלבד ההתפטרות וכינוס המועצה הלאומית, האשים הוועד את ממשלת ישראל באחריות למה שכינו “פשעי המתנחלים כלפי העם הפלסטיני והצתתם למוות של התינוק עלי דוואבשה ואביו”. בנוסף, האשימו בוועד הפועל את ישראל בהמשך הפקעת האדמות הפלסטיניות באזור מחוז בית לחם, הרס הבתים, עקירת התושבים מבתיהם ו”מדיניות אפרטהייד, במיוחד במזרח ירושלים”. עוד ציין הוועד הפועל את הרצון להגיע לפיוס פנים־פלסטיני וסיום הפילוג, וזאת “במטרה לעמוד אל מול תוכניות ישראל שמטרתן להרוס את הפרויקט הלאומי הפלסטיני”. בין היתר, קרא הוועד להקים ממשלת אחדות לאומית כדי להמשיך בבנייה מחדש של עזה ולדחות את כל התוכניות שמטרתן “להפריד את עזה מהמדינה הפלסטינית”.
 

הוועד הפועל הבהיר כי ישראל אחראית לחייהם של האסירים הפלסטינים. בנוגע להסכם הגרעין עם איראן, ציין הוועד הפועל שיש “לעשות הכל על מנת להפוך את המזרח התיכון לאזור נקי מנשק גרעיני ונשק להשמדה המונית, שנמצא בידי ישראל”.
 

בנוסף, הוועד הפועל הודיע על כוונתו להמשיך את ההליכים המשפטיים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ולהעביר לשם את סוגיית שריפתם למוות של בני משפחת דוואבשה בכפר דומא. הוועד קרא בנוסף ל”הגנה בינלאומית לבני העם הפלסטיני - במדינת פלסטין הכבושה בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה - וליישום החלטות ז’נבה מ־1994”. בנוסף, החליט הוועד הפועל להזדרז וליישם את ההחלטה של הוועד הפועל ממרץ האחרון על הגדרה מחדש של הקשרים המדיניים, הכלכליים והביטחוניים עם ישראל, לאחר ש”ממשלת ישראל התכחשה לכל ההתחייבויות בהסכמים החתומים”.
 

“ניתוח כירורגי"
 

המועצה הלאומית הפלסטינית לא התכנסה זה 19 שנים, מלבד “ישיבה מיוחדת לקבלת פניו של הנשיא האמריקאי לשעבר ביל קלינטון” ב־1996. המועצה הלאומית, כאמור, היא זו שבוחרת את הוועד הפועל המורכב מכל הארגונים הפלסטיניים, ובהם אש”ף, החזית העממית לשחרור פלסטין ומפלגת העם הפלסטינית. בעוד אש”ף נחשב בעולם הערבי ובקרב הקהילה הבינלאומית לנציג הלגיטימי של העם הפלסטיני, הוועד הפועל נחשב ל”פרלמנט” של אש”ף, שעל פיו יישק דבר, והוא נבחר כהנהגה ראשית על ידי המועצה הלאומית הפלסטינית.
 

על פי החוקה הפנימית של אש”ף, הוועד הפועל מורכב מ־15־18 חברים. אם שליש מחבריו מתפטרים או אינם יכולים למלא את תפקידם מכל סיבה, על המועצה הלאומית להתכנס בתוך 30 ימים כדי למלא את החסר או לבחור בוועד חדש.
 

הודעתו של אבו מאזן עוררה שלל תגובות בקרב הארגונים הפלסטיניים החברים בוועד הפועל. חלקם התנו תנאים לכינוס המועצה הלאומית. כך למשל, בסאם אבו שריף, יועצו של יו”ר הרשות לשעבר יאסר ערפאת, קרא לעם הפלסטיני לעמוד על זכותו לבחירות דמוקרטיות לבחירת מועצה לאומית חדשה שבה יבחר את נציגיו, ולא להסתמך על הנציגים הנוכחיים של המועצה הלאומית לייצגו. “יש לבחור מחדש תשתית והנהגה חדשה לאש”ף”, אמר אבו שריף. “בחירת ועד פועל ממועצה לאומית ישנה יביא קשישים לייצג את העם הפלסטיני. יש לחזור לעם כדי לא לבחור באנשים שמייצגים ארגונים שאינם נמצאים עוד בינינו. יש לקחת בחשבון 

שהנציגים החדשים יהיו מוכנים להקריב למען שחרור המולדת, המלחמה בשחיתות ושוד כספי העם, וכן לדאוג לעצמאות המשפט, כך שאיש, כולל הנשיא, לא יהיה מעל לחוק”.

חבר המועצה הלאומית הפלסטינית הדגיש עוד כי “יש לבצע ניתוח כירורגי מחייב להצלת המצב הפלסטיני. העם מאס בעמדותיהם של חברי הוועד הפועל והמועצה הלאומית הקיימים, והגיע הזמן שהעם ייקח על עצמו את הובלת המצב”.
 

גם מפלגת העם הפלסטינית קראה לבחירת חברים חדשים במועצה הלאומית ולוועד הפועל במטרה להביא לריענון השורות. המפלגה קראה עוד לקיים ישיבה רגילה של המועצה הלאומית ולא ישיבת חירום, על מנת לתת הזדמנות לכל אחד להציג את מועמדותו.
 

בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק כינה את ההתפטרות “משחק תיאטרלי” של יו”ר הרשות אבו מאזן. חבר בוועד הפועל מיהר לומר בתגובה לדברי אבו מרזוק כי “אפילו אם היינו קוראים לכינוס רגיל של המועצה הלאומית, עמדת חמאס לא משתנה”.
 

 “להמשיך עם הקיים"
 

אף על פי שרבים רואים בוועד הפועל “קבוצה של קשישים ומבוגרים”, לא ניתן להתעלם מהעובדה שחברי הוועד עדיין הצליחו בסוף השבוע להפעיל מחדש את מוסדות הארגון, מה שעורר תגובות ועניין רב בישראל, אפילו יותר מאשר בתוך הרחוב הפלסטיני. אלא שגורמים בישראל מאמינים כי אבו מאזן לא באמת יתפטר בסופו של דבר. “נראה שמדובר בעוד איום של אבו מאזן לעבר ישראל”, אומר גורם בישראל. “אבו מאזן איים רבות להתפטר, אך בסופו של דבר הוא יישאר בתפקידו”.
 

“אבו מאזן רוצה להרחיק אנשים שהוא לא אוהב, כמו יאסר עבד רבו, ולהכניס את אנשי המנגנונים שלו, כי בכל זאת זה הפורום הראשי והגבוה מבחינה שיפוטית”, אומר פרופ’ הלל פריש, ממרכז בגין־סאדאת ללימודים אסטרטגיים, ל”מעריב המגזין”. “אני חושב שהוא גם רוצה להצעיר את אנשי הוועד, כי הגיל הממוצע בוועד הפועל מתקרב כיום ל־80. הבעיה הגדולה היא שמדובר כביכול בהפרה של הסכמי האחדות עם חמאס והג’יהאד האסלאמי, שלפיהם יש לכנס את המועצה הלאומית באופן רגיל (ולא להכריח אותה להתכנס על ידי התפטרות – י”ע). כמובן שחמאס לא רואים את זה בעין יפה והם לא אוהבים את מה שהוא עשה”.
 

“התקציב של הרשות הוא שלושה מיליארד דולר, וזה הרבה מאוד כסף. 180 אלף משפחות מקבלות משכורת ישר מאבו מאזן, מהן 63 אלף בעזה. כשאני מסתכל על הפגנות למען האסירים, משתתפות בהן רק משפחות בודדות. כשאני מסתכל על המעצרים - בערך 1,500 עצורים על ידי הרשות מאנשי חמאס והג’יהאד האסלאמי - מעטים מאוד מהמעצרים מסתיימים באלימות רחוב. במילים אחרות, החברה הפלסטינית אינה מגויסת נגד אבו מאזן. יש לאבו מאזן מנגנוני ביטחון, והרבה מאוד אנשים שמקבלים פנסיות, והדבר מחלחל. המצב שלו בהחלט סביר. אני לא רואה שום סכנה למעמדו של אבו מאזן. הייתה סכנה למעמדו מבחינת האביב הערבי, אך היא לא התגשמה. יש דבר אחד שהוא נהנה ממנו, כמו המלך עבדאללה. אנחנו לא יודעים אם מלך ירדן הוא פופולרי, אבל אנחנו כן יודעים שרוב הירדנים, אם מסתכלים קצת צפונה וקצת מזרחה, רואים את עיראק וסוריה, ואז אומרים: ‘אנחנו גרים בגן עדן’. הפלסטינים הם אנשים אינטליגנטים והם מבינים שעבאס נותן להם ביטחון, וגם רשת כלכלית וחברתית מינימלית, ומי שיבוא אחריו - מי יודע איך יהיה? כל החדשות מהעולם הערבי, חוץ מתוניסיה, לא מעודדות, ולכן הם יעדיפו להמשיך עם הקיים”.
 

“מה שאבו מאזן מנסה לעשות, בגלל הגיל שלו ובגלל הפוזיציה שנוצרה לו, זה להשאיר את אנשיו בעמדות מפתח”, אומר האלוף (במיל’) יעקב עמידרור, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומזכיר צבאי לשר הביטחון. “הוא הדיח את יאסר עבד רבו ורוצה אנשים נאמנים לו, ורוצה שאנשים נאמנים לו יישארו גם אחריו. זה עניין שאינו קשור אלינו, אבל זה זמן נוח לעשות את השינויים האלה, בזמן שאין משא ומתן עם ישראל, ולנסות להביא פנימה אנשים שיהיו נאמנים לו ולהשאיר מורשת, כי בסך הכל אבו מאזן מסיים, וכולם ישאלו – הלך ערפאת והלך אבו מאזן, אז מה השתנה”.

לדברי עמידרור, אבו מאזן מעוניין להשאיר את אנשיו אחריו ולהבטיח שלא ייכנסו אנשים כגון יאסר עבד רבו, מוחמד דחלאן וסלאם פיאד, שלדבריו “מציגים אלטרנטיבה לבנייה רצינית של מוסדות שלטון עם פחות שחיתות”.
 

“אבו מאזן מרגיש שיש לו בעיה, ולכן הוא הדיח את עבד רבו. אתה לא עושה דברים כאלה אם אתה לא חש תחושת ערעור. לנו ולפלסטינים יש אינטרס משותף. אף אחד מאיתנו לא רוצה לראות את יהודה ושומרון מתפוצצת כמו שמתפוצצים אזורים במזרח התיכון. זה הבסיס לשיתוף הפעולה הנוכחי בין המערכות הישראליות למערכות הפלסטיניות. בעבר הייתה תקווה ששיתוף הפעולה הזה יביא להתפתחות מדינית, אבל אבו מאזן קיבל החלטה אסטרטגית שהתפתחות כזו לא תהיה”.