השנה האחרונה הייתה אחת השנים הקשות ביותר שידעו המיעוטים במזרח התיכון, ואולי השנה הקשה בהיסטוריה של בני הדת היזידית. אלפים מבני העדה נרצחו, עונו, נאנסו, נשבו ונמכרו לעבדות בידי ארגון דאע"ש בצפון עיראק, לאחר שחבל סינג’ר, מרכז האוכלוסייה היזידית במדינה, נכבש על ידי חמושי הארגון.
עשרות אלפי פליטים ממררים בבכי עשו דרכם להרים, וגם לאחר שהגיעו לחוף מבטחים באוטונומיה הכורדית בצפון־מזרח עיראק, מצאו את עצמם במחנות פליטים בחורף המקפיא ובקיץ הלוהט של הסהר הפורה. מאות מהם, בעיקר נשים וילדים, נותרו מאחור, שבויים בידי הארגון בתנאים של שיעבוד ובסכנת מוות.
מספרם של בני הדת היזידית, כורדים המאמינים בדת עתיקה המשלבת הלכות מהאסלאם, מהנצרות ומהדת הזורואסטרית ומתגוררים בעיקר בעיר מוסול ובחבל סינג'ר שבעיראק, נאמד בין 800 אלף למיליון. באוגוסט 2014, במסגרת התקדמות כוחות דאע"ש בצפון עיראק, כבשו כאמור כוחות הארגון את סינג'ר ו־213 אלף פליטים כורדים, מהם כ־40 אלף יזידים, נסו על נפשם. היזידים שנותרו באזור סינג'ר נדרשו להתאסלם וחלקם הוצא להורג.
מחנות הפליטים היזידיים המשתרעים על פני הנוף הצחיח בסמוך לכפר היזידי בעדרא נראים כאילו אין להם סוף. אלפי אוהלים שהקימה סוכנות הפליטים של האו"ם פרושים תחת השמש חסרת הרחמים של צפון עיראק. ילדים מלוכלכים אך מנומסים להפליא עם כוויות שמש מתגוללים ברחובות, שבהם מי הביוב זורמים בתעלה פתוחה בצד הדרך.
פליטים יזידים בעיראק. צילום: רויטרס
הסיפורים של בני המקום קורעים את הלב. לכל אחד יש סיפור זוועה כזה או אחר על חבר או קרוב משפחה שאיבד כשלוחמי דאע"ש פרצו לסינג'ר, לחלקם עוד יש קרובים שנעדרים או מוחזקים בידי אנשי הארגון.
לא רק היזידים, שבהם רואים אנשי דאע"ש כופרים ועובדי שטן, סבלו תחת זרועו המפלצתית של הארגון. גם עשרות אלפי נוצרים אשורים, אחת הקבוצות העתיקות ביותר בצפון עיראק, הפכו לפליטים, נרצחו ונשבו בידי אנשי דאע"ש. כנסיות נהרסו ומנזרים הנחשבים אתרי עלייה לרגל חוללו. בהתאם לתפיסה הדתית הקיצונית של ארגון דאע"ש, המתירה עבדות, הלקאה ואונס של נשים, נוצריות ויזידיות רבות נמכרות בשוקי העבדים של העיר מוסול, העיר הגדולה ביותר בצפון עיראק, כשפחות מין לגברים מוסלמים. הארגון אף פרסם מחירון שמציג את המחירים המותרים לאישה לפי גילה.
איחוד מרגש
בעוד רוב הקהילה הבינלאומית מגמגמת ומתעלמת ממצוקתם של השבויים, נכנס לתוך הגיהינום הזה שחקן בלתי צפוי. איש עסקים קנדי, יהודי אורתודוקסי
ממוצא מרוקאי, בשם סטיב ממן. ממן בחר להציל את השבויים היזידים והנוצרים באופן פשוט ובעל זיקה יהודית: פדיון שבויים. בעזרת עמותה שהקים ורשת ענפה של סוכנים מקומיים וזרים, מנהל ממן עסקאות רגישות שמטרתן קניית חירותם של הנשים והילדים מאנשי ארגון הטרור.
ממן, בן 42, אב לשישה שחי במונטריאול, הצליח לגייס מעל 200 אלף דולר לטובת שחרור הנשים והילדים. הוא מכתת את רגליו בהרצאות לגיוס תורמים ובראיונות לכלי תקשורת שונים בעולם. “את הרעיון הגיתי יחד עם חבר קרוב שלי, הכומר אנדרו ווייט”, מספר ממן ל”מעריב המגזין”. ווייט, שכונה “האב מבגדד”, היה איש הכמורה האנגליקני היחיד בבגדד שסועת הקרבות, עד שבשנה שעברה הורה לו הארכיבישוף מקנטרברי לצאת מעיראק באופן מיידי בעקבות התקדמות ארגון דאע"ש.
יחד עם הכומר ווייט הקים ממן את CYCI, ארגון לשחרור הילדים הנוצרים והיזידים בעיראק, המתבסס על תרומות המגיעות מחוץ למדינה ומתמחה במשא ומתן עם אנשי ארגון דאע"ש. “בצוות שלנו יש מומחה משא ומתן מקומי שהתמחה בחילוץ ובשחרור בני ערובה, ואומן על ידי השגרירות האמריקאית בבגדד ומספר עובדי סיוע זרים ממגוון מדינות ואנשי קשר במעוזי דאע"ש, ובהם מוסול בעיראק וא־רקה בסוריה”, אומר ממן. “מטרתנו היא חילוץ והצלת למעלה מ־1,000 הנשים והילדים היזידים והנוצרים השבויים בידי דאע"ש. עד כה הצלחנו לשחרר 128 נשים וילדים משבי הארגון”.
"האב מבגדד". הכומר ווייט. צילום מסך
ואכן בסרטונים שמפיץ הארגון CYCI ביוטיוב נראים קרובי משפחה נרגשים שמתאחדים עם ילדיהם ובנותיהם אחרי תקופת השבי הממושכת. באחד הסרטונים נראית נערה הנפגשת לראשונה עם משפחתה לאחר זוועות השבי. היא מתקבלת בדמעות ונשיקות כשהיא יוצאת מהרכב שהביא אותה אל החופש. בכל סרטון מופיע גם שלט המודה לתורמים על עזרתם.
סרטון אחר מגולל את סיפורן של שתי נערות יזידיות שנחטפו: “ב־13 ביולי קיבלנו הודעה מאיש הקשר שלנו בתוך העיר מוסול כי הושגה עסקה לשחרורן של שתי הנערות שהוחזקו בעיר כשפחות מין”, מסופר בסרטון. “לאחר שכל הפרטים וודאו על ידי הרשויות הכורדיות, סוכם כי כל הצדדים ייפגשו למחרת עם שחר”.
מה שמציג הסרטון לאחר מכן קורע לב. “כאשר הגענו אל העיר דוהוק, אמרה אחת הנערות כי היא זוכרת את מספר הטלפון הנייד של אביה”, נאמר בסרטון. “היא לא ידעה אם הוא עודנו בחיים או שנרצח על ידי אנשי הארגון כמו גברים יזידים רבים אחרים. מישהו ענה לטלפון, אך לא ידענו אם הוא קשור לאב. לקחנו סיכון והסכמנו לפגוש אותו בפאתי העיר. כשראינו את הדמות מתקרבת, הבנו כי איחדנו מחדש אב ובתו”, נאמר בסרטון תוך כדי הצגת סצנת המפגש המרגשת.
“התמלאתי צער"
אלא שיוזמתו של ממן להצלתם של היזידים סופגת גם ביקורת. גורמים אנונימיים הפיצו בפייסבוק תגובות קשות נגד ארגונו של ממן, ובהן טענות שהכסף משמש את ארגון דאע"ש ורק משמש להגברת תיאבונו להשגת כסף מערבי על ידי חטיפת נשים וילדים בני מיעוטים. “את המשא ומתן אנחנו עושים באמצעות מתווכים ואנשי קשר שלא קשורים לארגון דאע"ש”, מגן ממן על פרויקט הצלת החיים שלו. “וגם אם חלק מהכסף הזה מגיע לידי דאע"ש, מדובר באלפי דולרים בודדים אל מול המיליארדים שמגלגלים אנשי הארגון ממכירת נפט”.
את ההשראה והמוטיבציה שלו שואב ממן מהניסיון המר של העם היהודי ומהרעיונות הגלומים במסורת. “להחלטה לפעול למען המיעוטים בעיראק יש זיקה ישירה ליהדות. מדובר בקידוש השם. ‘כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו’”, אומר ממן. “אנו היהודים עברנו מספר ניסיונות להשמידנו בעבר. אנו יודעים איך זה להיות נרדפים ומותקפים, איך זה כשמסמנים אותנו. לדאע"ש אין רחמים, בעיקר לא על היזידים שבהם הוא רואה עובדי שטן”.
את המודל לחיקוי מוצא ממן באוסקר שינדלר, התעשיין הגרמני שקנה בשוחד את חייהם של כ־1,200 יהודים. “בני אדם נמכרים לעבדות, מוחזקים בכלובים בתנאים שאי אפשר לדמיין, אני לא יכול לעמוד מנגד”, הוא אומר.
יהודייה קנדית נוספת שהתגייסה להגנת המיעוטים בעיראק היא ג’יל רוזנברג, ששירתה כמה חודשים יחד עם לוחמי “יחידות ההגנה של מישורי נינוה”, כוח של הקהילה הנוצרית האשורית המגן על הכפרים והמנזרים הנוצריים בצפון עיראק. “ביקרתי במחנות הפליטים של הקהילה הנוצרית והתמלאתי צער”, משחזרת רוזנברג ל”מעריב המגזין” את ההחלטה להצטרף לכוחות הנוצריים. “פגשתי את מפקד הכוח ונוצר בינינו חיבור מיידי. אני שומרת איתו על קשר גם אחרי שחזרתי מעיראק. המיעוטים הם אלה שסובלים הכי הרבה מהמצב באזור”.
"ביקרתי במחנות הפליטים של הקהילה הנוצרית והתמלאתי צער". ג'יל רוזנברג. צילום: מרק ישראל סלם
“התייעצתי עם ג’יל רוזנברג בנוגע לפעילות בעיראק”, אומר ממן מצדו. “הידע שלה וההיכרות שלה עם השטח והנפשות הפועלות בו היו בעלי ערך רב”.
ביחס לאדם שניצב כמעט לבדו מול משימה שנראית כמעט בלתי אפשרית, ממן ממעט למתוח ביקורת ומרבה לשבח את המאמץ המערבי להילחם בדאע"ש. “אינני פוליטיקאי ויש לי אפס שאיפות פוליטיות”, הוא אומר. “ממשלת קנדה עשתה מאמצים כבירים לעזור לפליטים בצפון עיראק. גם ראש הממשלה וגם שר ההגנה שלנו, שניהם ידידים טובים מאוד גם לישראל, הגיעו למחנות הפליטים באוטונומיה הכורדית בצפון עיראק במטרה להראות סולידריות ולגבש תוכנית סיוע”.
מדינה נוספת, מפתיעה במיוחד, שאותה בוחר ממן לציין לשבח, היא מרוקו. “מאחר שאני יליד מרוקו, התקשורת שם בחרה להתייחס אל הסיפור שלי כאל מאמץ של מישהו מקומי וקיבלתי שם המון־המון תמיכה ויחס אוהד”, הוא מספר. “גם ישראל מסייעת בדרכה. כמובן שישראל אינה יכולה לסייע בסוגיית היזידים והנוצרים כי באופן טכני מדובר בשטח אויב, אבל לישראל ולישראלים יש דרכים משלהם לסייע”.
ממן מציין לשבח את התמיכה של הישראלים מגלים למיזם. “הייתי משוכנע שיהודים בישראל ישאלו אם לא עדיף לתרום את הכסף לטובת ישראל או ארגונים יהודיים, אך הישראלים הפתיעו אותי והביעו המון תמיכה, הרבה יותר מהקהילה היהודית בקנדה”, הוא מספר. “אני נמצא בישראל כל כמה שנים. אני אוהב מאוד את ישראל ויש לי משפחה שם”.
ממן מקווה כי יצליח בשחרור מספר רב ככל הניתן של נוצרים ויזידים מבין ציפורני ארגון דאע"ש - משימה קשה ומסוכנת: “אני אראה בזה הצלחה אדירה אם אצליח לשחרר אפילו חצי מהמוחזקים בשבי”.