מתי מסתיימת האידאולוגיה של דאעש ומתחיל בצע הכסף?

מראה גופתו של ד"ר חאלד אסעד הכה בתדהמה את העולם כולו.

הארכיאולוג הסורי הנודע, מומחה עולמי בחקר עתיקות פלמירה (תדמור), נרצח בידי ארגון המדינה האסלאמית, המוכר אצלנו כדאע"ש, והוא בן 82. ראשו נערף וגופתו שודכה לעמוד חשמל סמוך לעתיקות העיר שלהן הקדיש את הקריירה הארוכה שלו. תלייניו של ד"ר אסעד לא גילו את הסיבה האמיתית לרציחתו, אבל יש לשער כי כמו תמיד אצל דאע"ש, מאחורי השיגעון יש היגיון. היגיון עקום וקרימינלי, אבל מנומק. הנה השערה: החוקר הוותיק נשלח אל העולם הבא כי סירב להוליך את שוביו לאוצר פריטים מימי קדם שעליו ידע. חפצים אלה נאמדים במאות מיליוני דולרים, וראשי דאע"ש, לא פחות מכפי שהם רוחשים כבוד לשוכן במרומים, מעריצים את אלוהי הכסף.

עשרה ימים אחר כך פוצץ הארגון את המקדש העתיק "בעל שמין", השוכן בין עתיקות העיר תדמור במדבר הסורי. הם השמידו את המקדש הזה בלבד, כדי שבעתיד יוכלו לפוצץ מבנה נוסף בעל ערך ולגרוף שוב תשומת לב בינלאומית. בדאע"ש נהנים לחזות בתסכולו של המערב הנוצרי ומסדרת הגינויים שמפרסמות בירותיו לאחר כל מעשה כזה. הייתה זו הפעם הראשונה מאז השתלט הארגון על תדמור העתיקה, לפני ארבעה חודשים וחצי, שאנשיו פוגעים בשכיות תרבותה. ימים מעטים לפני אותו פיצוץ, הם הרסו את מנזר "מאר אליאן" ליד העיר חומס, שגילו כ־500 שנה. העיר תדמור, אגב, הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי כבר ב־1980, וב־2013 הוכרזה כאתר בסיכון, בשל מלחמת האזרחים המתמשכת בסוריה.

למרות הרוח הפונדמנטליסטית, הססמאות המחייבות והשם היומרני, ארגון המדינה האסלאמית רחוק מאוד מצייתנות לציווי הדתי. אם כבר, דומה שאין איסור שלא עברו עליו: רצח, שוד, סחיטה, עושק, גנבה ואונס. באחרונה התפרסמה בארצות הברית עדות ולפיה מפקד הארגון, אבו־בכר אל־בגדאדי, אנס את קיילה ג'יין מולר, עובדת סיוע אמריקאית שנתפסה בידיהם בסוריה, בטרם הוציאו אותה אנשיו להורג. התעללות מינית בנשים, שיעבודן לעבדות, רצח וחטיפה לצורכי כופר הם נוהלי קבע בשורות הארגון.

דוגמאות נוספות קיימות למכביר. חמושים יזידים שלחמו בשורות הפשמרגה הכורדית גילו כי בכליהם של חללי דאע"ש שנפלו לידיהם נמצאו שאריות סמים. ההלכה האסלאמית אוסרת מפורשות שימוש בסמים, אך האיסור אינו מופיע בקוראן. שם נכתב בפרק החמישי, בפסוק 90: "היין ומשחקי המזל ובמות האלילים והחצים, טומאה הם ומעשה שטן, על כן רחקו מהם".

אלא שמפסוק זה ודומיו גזרו הפוסקים צווים האוסרים שימוש בכל אמצעי שמערפל את החושים או מבלבל את שיקול הדעת. באופן דומה, אין בדת מוחמד כל פסק הלכה המאשר ביצוע סדרתי של עברות חמורות כמו רצח ועושק, במיוחד לא בידי צבא לוחם. להפך: המקורות האסלאמיים אוסרים מפורשות להרוג מוסלמים. בפרק הרביעי בקוראן, בפסוק 93, קובע ה', כי "כל ההורג את המאמין בכוונה תחילה, יבוא על גמולו בגיהינום". השריעה, ההלכה האסלאמית, מתירה למפקדי הצבא להרוג מוסלמים רק אם שימשו מגן אנושי בדרך לניצחון חיוני על האויב. אנשי דאע"ש העניקו פרשנות מאוד חופשית להיתר זה ולהגדרה מיהו בדיוק אויב.

מקדש בעלשאמין. צילום: Bernard Gagnon, CC BY-SA 3.0
 

מדובר, אם כן, בארגון פשע יותר מכפי שהוא נציג של דת מוחמד. מטרותיו העיקריות של ארגון כזה הן צבירה של כוח וכסף. כוח – באמצעות כיבושים; וכסף – בשלל שיטות זרות לחוק, העיקרית שבהן היא השתלטות על שדות נפט והפקת רווחים ממכירתו. כמעט מחצית משדות הנפט המעטים בסוריה מצויים כיום בידי דאע"ש. בעיראק השתלטו לוחמי הארגון על עשרות מתקני נפט, והם מצליחים להפיק מהם כמות קטנה יחסית, המכניסה לקופתם כמיליון דולר ביום. אחד מלקוחותיו של הנפט העיראקי שבידי דאע"ש הוא בשאר אסד. אומנם דמשק עושה זאת בלית ברירה, שהרי היא זקוקה לנוזל השחור, אבל היא נהנית ממחירים אטרקטיביים שמציע הארגון, הנאלץ למכור את הנוזל בשוק השחור.

נוסף על כך, מטילים מפקדי דאע"ש מס גולגולת באזורים שנכבשו, בשווי ממוצע של 50 דולר לבית אב. וכשקופתם מאיימת להתרוקן, הם חוטפים בני עשירים תמורת כופר, או מחרימים לצמיתות כספי בנקים.

איך כל זה קשור לאסון תדמור? לצד העיסוק בחטיפות, כיבוש שדות נפט והטלת פרוטקשן, דאע"ש מתמחה גם בשוד עתיקות. סוריה ועיראק של ימינו הן ערש לתרבויות עתיקות ומפוארות, בראשן האשורית והרומאית. על אדמתן נותרו עשרות אתרים מתרבויות אלה, וגם פריטים עתיקים, שרובם נשמרו במוזיאונים. בעולם הרחב יש אספנים רבים המוכנים לשלם הון תמורת פריטים נדירים, אף אם נגנבו, ולאחסנם אצלם בחשאי.

"בעולם העתיק, מעשי הרס כאלה היו מקובלים", אומר הארכיאולוג ד"ר מוטי אביעם, ממכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת. "כשהנצרות עלתה לשלטון, הם החלו להרוס מקדשים. כאשר הממלכה החשמונאית החלה להתפשט מיהודה צפונה, הם מחקו את מקדשם של השומרונים. התופעה הייתה מאוד מקובלת באותן תקופות. ככה התחלפו תרבויות. אנחנו, בעידן המודרני, לא הפסקנו את זה. זה שנעשינו מערביים וחובבי עתיקות, ופתחנו במחקר, לא שינה את טבע האדם. יצר האדם רע מנעוריו".

לדברי ד"ר אביעם, לצדו של מקדש "בעל שמין" שוכן מקדש נוסף, המכונה "בל". "מקדש 'בעל שמין' עמד כמעט בשלמותו", אומר הארכיאולוג הישראלי, "הוא נבנה במאה הראשונה לספירה, תחילת המאה השנייה. תוצר של התרבות הרומית המאוד מפותחת של תדמור. זו תרבות שמית, ערבית, שעברה תהליך של רומניזציה. 'בעל שמין' הוא אל סורי, הוא מכיל את השם 'בעל', הלקוח מהמקרא. זה ראש האלים במרחב הפיניקי־סורי, שאצל הרומאים קיבל את תפקידו של זאוס. על העמודים ועל האבנים היו כתובות, חלקן בכתב התדמורי. זהו כתב של אותה תרבות ערבית שהייתה שכנתה של ארץ ישראל".

לפי גרסתם הרשמית של אנשי דאע"ש להרס אוצרות התרבות העתיקה, בני הקיסרויות שקדמו לאסלאם נהגו כאלילים. מקדשיהם פגאניים, ולכן יש להשמידם. זהו ההסבר התיאולוגי שהם מספקים כדי להצדיק את מעשי ההרס של שרידי האשורים והרומאים בסוריה ובעיראק. אבל זהו כיסוי בלבד, שנועד לחפות על העיסוק העברייני החשאי שלהם בסחר העתיקות המכניס. בגדד ודמשק מודעות ליצר החמדני של אנשי דאע"ש, ואנשיהם הצליחו לסלק מאתרים עתיקים פריטים יקרי ערך, בטרם נפלו בידי לוחמי הארגון. כך עשו אנשיו של אסד בתדמור (ככל הנראה, בשיתוף פעולה הדוק עם ד"ר חאלד אסעד), וכך נהגה עיראק בטרם נפלה העיר מוסול, בקיץ 2014, ובה המוזיאון האשורי.

"הפטריוטיות", אמר סמואל ג'ונסון, "היא מפלטו של הנבל". ג'ונסון, לשונאי, משורר ומתרגם בריטי, ניסח את דבריו במרוצת המאה ה־18, ומן הסתם לא כיוון אותם לפונדמנטליסטים הדתיים, בוודאי לא למוסלמים מביניהם. אבל למימרתו הקלאסית יש תוקף גם כיום, מחוץ לגבולות אירופה, ולא רק בחברות החילוניות. אצל המדינה האסלאמית, הפטריוטיות המגונה היא האמונה באל. וכמו הפטריוטים של ג'ונסון – גם היא מוטלת בספק.