את פגישת הפסגה עם נשיא סין, שי ג'ינפינג, קיים הנשיא ברק אובמה בבית הלבן.



הפגישה בוושינגטון התקיימה יום לפני ששני המנהיגים אמורים היו להגיע לניו יורק לשאת נאומים בוויכוח הכללי הפותח את העצרת השנתית של האו"ם.



עניינים חשובים באמת ביחסים בין שתי מעצמות מובילות כמו ארצות הברית וסין נידונים ומסוכמים בלשכה הסגלגלה בית הלבן - לא בהמולת הכינוס העולמי בניו יורק.



בנאומו במושב הפתיחה, נשיא ארצות הברית לא הזכיר כלל את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא מנה שורה ארוכה של משברים וסכסוכים אזוריים. אבל "שכח" להתייחס לקונפליקט הישן במזרח התיכון, שהממשל שלו השקיע כל כך הרבה מאמצי תיווך לקידום פתרונו ותלה תקוות וצפיות כל כך רבות שהפתרון ייזקף לזכות התבונה המדינית וייזכר כמורשתו של עידן ברק אובמה.



ההתעלמות המוצהרת של אובמה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני לא הייתה ביטוי לאכזבה. הוא הזכיר בנאומו במליאת העצרת משברים אחרים שהמעורבות האמריקאית הסתיימה באכזבות.



אין מה להתרגש


אבל כמו העדפתו לקיים את פגישת הפסגה עם נשיא סין בבית הלבן - ברק אובמה מבין כי מאמץ לקדם באמת פתרון או אפילו תזוזה משמעותית בתהליך, הם לא עניין למתחם האו"ם או להידון ברצינות במסגרת אירוע עולמי.



לכן אין מה להתרגש מהנאומים שמנהיגים ישמיעו במסגרת הוויכוח הכללי במשך ששת הימים הבאים ואין להיסחף בדיווחים על מפגשים או בהערכות על שיחות שנשיאי מדינות וראשי ממשלות מקיימים בשולי העצרת בניו יורק.



ההתבטאויות החלוקות והמנוגדות באופן מוצהר ומופגן שנשיאי ארצות הברית ורוסיה השמיעו באותו מושב פתיחה במליאת העצרת בסוגיית סוריה, עוררו תגובות של דאגה ותסכול בקרב דיפלומטים ופרשנים. הנשיא ברק אובמה הבהיר באופן חד משמעי שבאשר אסד חייב ללכת וכי פתרון בסוריה לא יקודם ולא יכון אם אסד יישאר בשלטון.



נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הבהיר באופן לא פחות חד משמעי שזאת תהיה שגיאה לסלק את אסד והחמיא לנשיא סוריה ש"אף אחד לא לוחם נגד האסלם הקיצוני כמוהו".



זה לא אומר שארצות הברית ורוסיה לא ימצאו בסופו של יום נוסחה משותפת ומוסכמת שתכלול פשרה לגבי עתידו של באשר אסד. להערכת דיפלומטים ופרשנים בניו יורק, נוסחה כזאת כבר נידונה ונשקלת בשיחות המתקיימות בין שרי החוץ ג'ון קרי וסרגיי לברוב.



המחלוקת הגלויה והלא-דיפלומטית בסוגיית השלטון בסוריה שנחשפה במליאת העצרת, מלמדת ומוכיחה מה שדיפלומטים ותיקים מגדירים "הביזנס האמיתי", הנעשה מחוץ למסגרת האו"ם ובוודאי שלא בעת כינוס העצרת השנתית.