טירונים: המופע המוזר של המועמדים לנשיאות ארצות הברית

במרוץ הדמוקרטי, לעומת זאת, עד כה העניינים היו יגעים, נטולי רוח קרב. המתח היה מאופק, ההתבטאויות של המתמודדים היו מעודנות. אבל באחרונה מסתמן אפילו שם שינוי.

לפי דיווח של "ניו יורק טיימס" בשבוע שעבר, "המועמדים המורדים המטלטלים את הרפובליקנים" מתחילים לחלחל גם למערכה הדמוקרטית. גם הערכות בדבר הצטרפותו הפוטנציאלית של סגן הנשיא ג'ו ביידן למרוץ והעובדה שהעימות הטלוויזיוני הראשון בין המתמודדים הדמוקרטים יתקיים בשבוע הבא, ב־13 באוקטובר בלאס וגאס, הגבירו את אווירת התחרות, ובד בבד העצימו את ההתעניינות התקשורתית במרוץ הדמוקרטי. 
 

איך שהמרוץ לא יסתיים ומי שלא ייבחרו לבסוף כמועמדים לנשיאות 2016, המרוץ הנוכחי בוודאי ייזכר בפרקי ההיסטוריה האמריקאית בגין התופעה יוצאת הדופן בהיקפה של מספר המתמודדים על התפקיד הכי יוקרתי בעולם החופשי שאין להם שום ניסיון בהנהגה, בניהול או בהפעלת מערכת שלטון. ההתפתחויות האחרונות בשני הקמפיינים, הרפובליקני והדמוקרטי, מאשרות את מה שלדברי פרשנים הוא "לא מרוץ לנשיאות, אלא מרוץ נגד הנשיאות".

"הם רצים נגד ממשל שאותו הם רוצים כביכול להנהיג", כתב הפרשן זאקי מילר בשבועון "טיים". בכתבה מיוחדת שסקרה את ההתפתחויות כתב "ניו יורק טיימס": "כולם רוצים להיות אאוטסיידרים". לדברי העיתון, "דונלד טראמפ סחרר את המרוץ. הם (המועמדים) משתדלים כמיטב יכולתם לחקות את התרחקותו של טראמפ מהפוליטיקה".

עם ההתחלה הרשמית של עונת הסתיו, בשני הקמפיינים – של הדמוקרטים והרפובליקנים - מסתמנת העלאת הילוך. הסתיים מה שפרשנים הגדירו "קמפיין הקיץ הלוהט", ונפתח "קמפיין הבחירות האמיתי", כלומר הפוליטיקאים הרואים עצמם ראויים למועמדות לנשיאות הרשו לעצמם עד כה להתפרע, להשתטות ולפטפט עצמם לדעת, אך מעתה אמור להתחיל הליך הניפוי. במקום הצהרות נבובות, התבטאויות נבערות וחילופי עלבונות, שאפיינו במיוחד את המרוץ הרפובליקני, המתמודדים יידרשו להשיב תשובות ענייניות, להציג תוכניות לפתרון בעיות פנימיות ולהוכיח ידע והבנה בנושאי מדיניות חוץ.
 

אבל למעשה, אמרו השבוע פרשנים בוושינגטון ובניו יורק, "הצרה היא שספק גדול אם אכן זה מה שיקרה". אחדים מהם אף הרחיקו לכת ואמרו: "הגרוע מכל עוד מחכה למי שעוקבים אחרי הקמפיינים. עוד לא ראינו כלום". פרשן בפאנל שהוקרן בערוץ הציבורי קונן השבוע כי "אולי מוטב לחזור לחדרים אפופי העשן, למגעים  החשאיים, למקח וממכר בין הסיעות ולאינטריגות שאפיינו בעבר את הליכי בחירת המועמדים לנשיאות". בנימה רצינית הוסיף: "אז לפחות הכיעור היה מוסתר, ואלה שנבחרו היו מועמדים נורמטיביים".
 

גם ההנחה שרווחה לפני שבועות אחדים, ולפיה המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ הוא קוריוז והוא צפוי להיפלט מהמרוץ או לנטוש אותו – הוכחה כמשאלת לב ותו לא. "טראמפ כאן כדי להישאר", בישרה לאחרונה כותרת ב"ניו יורק טיימס", "הוא לא הולך לשום מקום". הפרשן ג'ו קליין, בעל טור ותיק בשבועון "טיים", שכינה לא מכבר את טראמפ "מוזר" ו"סכיזופרני", התבדה גם הוא, שהרי טראמפ אינו מראה שום סימן שבכוונתו לעזוב.

לא שייכת למסורת הארוכה של פוליטיקה רפובליקנית, קרלי פיורינה. צילום: רויטרס

במסיבת עיתונאים שקיים בשבוע שעבר, הודיע טראמפ על תוכנית למהפכה בשיטת המיסוי בארצות הברית שאותה ינהיג אם ייבחר לנשיא. בראיון בתוכנית "60 דקות" בערוץ CBS ששודרה בשבוע שעבר דיבר טראמפ על התוכניות שיבצע כנשיא, שמהן עלה באופן ברור שבדעתו להגביר את מאמציו לקדם את מועמדותו לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית. בנוסף, "הניו יורק טיימס" פרסם השבוע כתבה מלאת התפעלות מהדרך שבה טראמפ מנצל את הטוויטר כדי ליצור קשר עם מיליוני אמריקאים. "בחודשיים האחרונים טראמפ הוזכר ב־6.3 מיליון ציוצי טוויטר", דיווח העיתון. 
 

במרוץ הנוכחי לנשיאות 2016 כבר נשברו כמה שיאים. ראשית, הוא התחיל מוקדם יותר מהמקובל, כשנתיים לפני מועד הבחירות; הבחירות המוקדמות הראשונות יתקיימו בפברואר 2016, ואילו הרפובליקנים מתקוטטים בינם לבין עצמם כאילו הבחירות מתקיימות בעוד חודש. גם איסוף הכספים וגיוס התרומות למימון מסע הבחירות של המתמודדים התחילו מוקדם מאוד. בעקבות פסיקת בית המשפט העליון שביטלה את ההגבלות על גובה התרומות לפוליטיקאים מתמודדים, כבר בשלבים הראשונים של הקמפיינים נאספו סכומי כסף בהיקפים עצומים שאינם זכורים בעבר.

מורד המצהיר על עצמו סוציאליסט דמוקרט, ברני סנדרס. צילום: רויטרס

אולם, כאמור, אחד השיאים היותר ראויים לציון במרוץ הזה הוא הוותק והמיומנויות שהמתמודדים מביאים עמם, או יותר נכון היעדרם. מתוך 15 הפוליטיקאים שהתמודדו על מועמדות המפלגה הרפובליקנית פרשו באחרונה שניים, דווקא בעלי ניסיון עשיר כמושלי מדינות גדולות ורקורד מרשים ומוערך בניהול מערכות שלטון. לאחד מהם - ריק פרי, המושל לשעבר של טקסס, שנחשב אחד המושלים המעולים שהיו למדינה - לא היו מלכתחילה סיכויים להשיג את המועמדות לנשיאות.

השני הוא סקוט ווקר, מושל מדינת וויסקונסין, שהצטרפותו למרוץ עוררה בזמנו תגובות אוהדות, והוא נחשב מועמד רציני ואיכותי בעל סיכויים טובים לזכות במועמדות לנשיאות. אבל ווקר פרש מהמרוץ בעקבות הופעות חיוורות בשני העימותים הטלוויזיוניים, שגרמו לקריסתו בסקרים. 
 

ומי המנצחים בסקרים שטיפסו לראש הרשימה בשיעורי התמיכה בהם? דווקא אלה המתגאים בהתנתקותם מהממסד, מתפארים בהיעדר כל קשר לפוליטיקה המעשית ומתהדרים בהיותם אאוטסיידרים. בסקר שבוצע במשותף על ידי "וול סטריט ג'ורנל" וערוץ NBC ותוצאותיו פורסמו השבוע, שלושת המתמודדים הרפובליקנים שזכו לשיעורי התמיכה המשמעותיים בקרב מצביעים רפובליקנים במדינת איווה היו: דונלד טראמפ, כזכור איש עסקים ואישיות טלוויזיונית (24%), הרופא הנוירוכירורג בן קרסון (19%) ואשת העסקים קרלי פיורינה (16%). במדינת ניו המפשייר קיבל טראמפ 21%, פיורינה - 16% וקרסון - 11%. אחדים מאמצעי התקשורת אפילו לא טרחו לדווח על שיעורי התמיכה שקיבלו המתמודדים האחרים בשתי המדינות האלה, שבהן יתקיימו הבחירות המוקדמות הראשונות.
 

המכנה המשותף לשלושת המתמודדים האלה הוא שאין להם שום שייכות לממסד הרפובליקני, הם מנופפים בדגל ההתנכרות וההתרסה כלפי כל מי שמייצגים מסורת פוליטית וגאים בעובדה שהם חפים מכל ניסיון בתחום המנהיגות. "זה מפחיד", כתב ג'ו קליין בטורו ב"טיים". "אני לא מצליח להבין מה הקסם של בן קרסון". "הוא מדבר כאילו התעורר זה עתה משנת צהריים", כתב מצדו פרשן בוושינגטון, שהתייחס גם הוא לקרסון. 
 

כתב "ניו יורק טיימס" שהשתתף בפאנל סיפר כי בתחקיר שערך על פיורינה בתקופה שבה כיהנה כמנכ"לית של ענקית מוצרי התקשורת HP, עלה כי החברה סבלה מהפסדים עצומים. "היא גרמה למשקיעים הפסדים שהסתכמו ב־60 מיליארד דולר", סיפר. "השאלה היא רק איך יגיבו על זה המצביעים". 

התופעה של פוליטיקאים המתנערים מהממסד הפוליטי־מפלגתי בגבעת הקפיטול אינה חדשה. מושלי מדינות וסנטורים שהשתתפו במרוצים למועמדות לנשיאות בעבר השקיעו גם הם מאמצים גדולים, במטרה להצטייר כמי ששומרים על מרחק מהפוליטיקה הממוסדת ונושאים בשורה חדשה לזירה הפוליטית. ג'ימי קרטר התנהג כך כשהתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית. גם רונלד רייגן נודע בזמנו כמי שהתרחק מחסות מטריית הצמרת הרפובליקנית. 

אבל מה שמייחד את המרוץ לנשיאות הנוכחי הוא התחושה שהתכונה החשובה ביותר הנדרשת ממתמודד היא להיות אאוטסיידר בכל מובן: לא פוליטיקאי, לא מזוהה חלילה עם מחנה פוליטי מאורגן, מנותק מכל מה שמסמל את הממשל. 

גם המרוץ הדמוקרטי - שהצטיין עד לאחרונה במשמעת פנימית ובמידה לא מבוטלת של תוכן איכותי - נגרר לשטח ההפקר של זלזול, לעג מופגן ומרי נגד הנורמות של הפוליטיקה. "הדמוקרטים גילו שהאנטי־ממסדיות היא לא רק נושא לרפובליקנים", דיווח "ניו יורק טיימס". כך, למשל, הסנטור מוורמונט ברני סנדרס - המתמודד מול הילרי קלינטון, המכנה עצמו "דמוקרט סוציאליסט" - זיהה שאנשים אוהבים את החריגה הגורפת שלו מהתקינות המפלגתית ונוהרים באלפיהם להופעות שלו, ולכן החל להשמיע בהן התבטאויות בוטות יותר, כדי להוכיח שהוא "לא שייך" לפוליטיקה שהיריבה שלו קלינטון מייצגת. לפי דיווחים אחרונים, שיעורי התמיכה בסנדרס בקרב מצביעים באיווה ובניו המפשייר גדלים ומאיימים על ההובלה של קלינטון בסקרים. סנדרס גם הצליח בשלושת החודשים האחרונים לאסוף סכום מרשים של 26 מיליון דולר מתורמים קטנים.
 

השאלה הגדולה היא: אם התכונה הנדרשת מהמתמודדים והמועדפת בשיקולי המצביעים היא להיות מנותק לחלוטין מהממסד הפוליטי, איך יתפקד מועמד כזה, אם ייבחר לנשיאות? פרשנים ומומחים מסבירים כי בסופו של יום, ככל שיתקרב מועד הבחירות, האמריקאים יתפכחו ויבינו כי מה שחשוב אצל המתמודדים הוא הכישורים והיכולות להנהיג. מומחים מתנחמים בכך שהליך הבחירות המוקדמות במדינות השונות יגרום למצביע האמריקאי לערוך חשבון נפש ולבדוק – הפעם בצורה מדוקדקת – את אישיותו ואת כישרונותיו של מי שמבקש את אמונו ואת קולו.